אני כבר תקופה ארוכה נושא את האישיות הכפולה הזאת. משהו כמו שש שנים.
חיצונית אני דתי לאומי מהשורה, קצין בצה"ל, למדתי שנתיים בישיבה, כיפה וזקן זה הלוגו הקבוע שלי... כביכול צדיק לפי הספר.
אבל בפנים? סדום ועמורה. המבט מידי פעם מתעכב על נשים ברחוב, ובפייסבוק בכלל...
ומהפייסבוק לאתרים הידועים הדרך קצרה... עוד פעם ועוד פעם.
וכל פעם אני באותה רוטינה. אחרי הנפילה הראשונה יבואו עוד שתיים מהירות, ב90% מהמקרים גם ביום שאחריה.
ואז אכנס אל לוח 90 היום. אאפס את הקאונטר, ואחזיק מעמד עד החודש הבא, ובדרך כלל גם קצת פחות מ30 יום מלאים.
וכל פעם עם אותם הבטחות.
זהו, זה היה ונגמר, אני טהור עכשיו, לא נופל יותר לעולם ועוד היריעה קצרה.
וכאמור אחרי חודש- שוב נופל לקרשים.
האמת? התעייפתי. אין לי כח למשחקים עם עצמי. אני או חתול או עכבר- לא יכול להיות יותר גם וגם ולנסות לתפוס את עצמי העכבר עם עצמי החתול.
ובלי לסבן הרבה את הראש? אובד עצות. לא יודע אם משהו כבר יכול לעזור לי.
חושב כל היום על זוגיות. הצעות מגיעות מידי פעם, וגם הראש חושב שעות נוספות... ותמיד מעל הכל סימן שאלה אחד ענק:
האם אני בכלל יכול להיות בקשר זוגי? האם אוכל אי פעם להיות בקשר זוגי?
האם זה הלב שכמה לחצי השני? או שמא היצר הרע שרוצה להתגרות בעצבים הגם ככה חלשים שלי?
אין לי תשובות. רק שאלות, שאני עייף מכדי לנסות לחפש את התשובות שלהם.
מחר יש עוד יום. לאט לאט אני אעטה את מסכת הצדיק חזרה למקומה.
עד שהיא תחליק שוב וארים אותה מהרצפה המזוהמת.
עד מתי?
