שלום לך יוסי 91,
תודה רבה על ההודעה התודה, כיף לדעת שלדברים שאני כותב יש משמעות בעיניי אנשים אחרים.
לאחר 20 שנה של עיסוק יום יומי בפורנו ובאוננות, יצאתי לדרך לפני ארבעה חודשיים וקיבלתי על עצמי משימה שאני עם הדבר הזה סיימתי. היה לזה אומנם טריגר, כלומר תיארתי את זה בארוכות בשרשור שלי "כותב בפעם הראשונה", אבל מסיבה לא ברורה לי הצלחתי פשוט להתמיד בזה.
השיא שלי בעבר היה 11 יום, ומאז אני ברוך ה' נקי 107 יום עם פעם אחת בלבד שאוננתי.
אני אישית מבסוט, ואין שמח ממני.
אבל, וזה אבל חשוב. במשך כל 89 הימים הראשונים שנלחמתי לא ליפול, הרגשתי שאני כל היום קורס תחת התאווה, הרגשתי שהיא משעבדת אותי, ואני משועבד לה. נכון שלא נפלתי ולא ראיתי, אבל כל היום שלי היה עסוק רק בה.
היה לי גלים, והיה לי עקצוצים, וזה היה מצב לא נורמאלי.
אז מה תגיד? אין מה לעשות אתה מכור?
פתאום קלטתי שאחרי שישים יום של נקיות ושבעים יום אני עדיין עצוב ואני עדיין מתוסכל, עדיין אשתי היא לא קליל השלמות וגם אני לא כזה. פתאום קלטתי שכל הבעיות שהאשמתי את הפורנו ואת האוננות, עדיין כאן.
שום דבר לא עבר.
ואז קלטתי משהו מדהים. התאווה היא רק בריחה מהתמודדות עם הקשיים ועם המידות הרעות שלי.
כל פעם שקשה לי הייתי בורח לשימוש כדי להרגיש בשליטה, ואז היה מגיע תסכול ממי שאני, אבל במקום לטפל במי שאני הייתי עסוק בלהאשים את התאווה ואת הנפילה.
בקיצור הייתי בלופ לא נגמר כי היה לי מטרה וזה להגיע ל90 יום, היה לי מטרה פשוט לא לאונן.
אז אני שואל אז מה תגיד על זה, אולי זה דרכו של מכור?
אולי, אבל פתאום קרה משהו לא נורמאלי, קרה לי נס (אני יודע שאולי זה ישמע מוזר לרוב מי שיקרא את זה, אבל מבחינתי זה נס)
נפלתי. אחרי נסיון לא פשוט בכלל, נפלתי.
מיד לאחר הנפילה ידעתי שאני לא מוכן להמשיך להילחם בצורה הזאת.
הנס שקרה לי הוא שנפלתי ויכולת להמשיך את ההחלמה בדרך יותר טובה ונכונה לי.
האם היה חייב את הנפילה? ודאי שלא. אבל הנפילה דחפה אותי למקום שמברר מה לא עבד ומה אני רוצה לשנות.
החלטתי ליצור קשר עם אחד החברים כאן, צורצור שמו. שמאז ועד היום אנחנו מדברים ומתיעצים ונעזרים אחד בשני, בעבודת ה' ובעבודת המידות.
מקבלים על עצמינו אתגרים קצרים וקטנים שישפרו את התחושה, ומוצאים פיתרונות לדברים חדשים שאנחנו בורחים אליהם וכו'.
את ההתמודדות עם התאווה אני עדיין מתמודד, אבל לא בחזית, אלא מאחורי הקלעים.
ביום יום אני פחות חושב על זה ומתעסק בזה. אני חושב איך להיות יותר שמח, איך להצליח במשימות שלי, איך להיות בעל יותר טוב, ואם כבר יותר טוב אז איך אני לוקח את כל הנתינה הזאת ושמח בה, ולא מתוסכל שאני פראיר.
אחרי כל האריכות הזאת, מקווה ששוב הועלתי והסברתי את הגישה שלי בהתמודדות.
היום אני אומר בפה מלא, אני לא מכור לפורנו, אני עובד ה' שמאמין שהפורנו היה הדרך הקלה שלי לברוח מהתמודדות עם כל החולשות שלי.
אני מכור לחוסר התמודדות, ועל זה אני עובד עכשיו בשמחה.
שבת שלום
המתגבר