יוסי91 כתב on 28 אפר' 2021 11:08:
אלי שומר, תודה כל התגובה.
רשמת: "אבל זה זמני, עד שהוא חוזר להיות אדם נורמלי, שיש לו הנאה מאהבה". איך אתה יודע שזה זמני? אשמח אם תרחיב על הנושא.
אסירות תודה שהגעתי ל45 יום נקיים (חצי מהאתגר של ה90 יום). באמת לא מובן מאליו בשבילי, מסקרן אותי אם אני אצליח לשבור את השיא שלי של 52 יום.
אני רוצה לשתף שבשונה מפעמים שעברות שהגעתי לרצפים, הפעם אני מרגיש שככל שהזמן עובר ההתמודדות נהיית יותר קלה. מיום ליום עוצמת הגלים שבאה יורדת. וגם כמות הגלים יורדת.
אני רוצה להתפלל לה' , שייקח את הפחד הזה שאין בו שורש חיובי, וישאיר לי רק את המחשבות החשובות באמת להתקדמות שלי בנושא.
אני רושם את זה פה כדי להמשיך את ההתעסקות הפנימית עם הפחדים מכיוון שזה אחד מהשורשים של ההתמכרות.. גם הפעם אשמח לתובנות מהחברים פה
אני לא מוצא סיבה נכונה להרחיב בזה. ניסיון רב של רבים מאד. זה בהחלט כך.
התיאור של יובש לפני ליל טבילה, זה באמת התיאור, ובכל זאת אח''כ זה מגיע. פשוט אצל אדם נורמלי התפקוד הוא אחר. זה מגיע מהנפש לגוף. ולכן עצם זה שאישתך הולכת היום לטבול לא אמור להכניס אותך למחשבות.
קודם אתאר איך נראה אדם חולה, בטוח שכולם מכירים, אבל בכל זאת אתאר.
לפעמים הייתי צריך לנסוע במסגרת העבודה למקום שהיה אינטרנט פתוח, והייתי צריך לשהות שם לילה. היה לי מחשבות כל הזמן אסתכל או לא, ודיברתי עם המארח בנושאי העבודה, אבל לא הייתי מרוכז, בגלל שכל הזמן חשבתי מה אני אעשה אחרי שהוא יילך לישון, האם אתחבר לוואי פי שלו, ואח''כ עוד חצי שעה של מאבקים עם עצמי, ואז התחברתי, וגלשתי כמה שעות, עד שהקאתי, תרתי משמע.
לעומת זאת בחיי אישות, אצל אדם נורמלי, חוץ מאדם צעיר נשוי ממש טרי, לא חושב על זה לפני שמגיע הבייתה. בדרך כלל רבים עושים את כל העיסוקים שלהם רגיל, אפילו שבזמן שהם מגיעים לאישה, הם מגיעים להנאות מלאות.
אתן עוד דוגמא בשביל להסביר. יש ראש שמן וראש רזה. רוב האנשים אוהבים אוכל, אדם רגיל מגיע לחתונה בהחלט נהנה לקחת מנת בקר ואולי לוקח גם עוף וגם בקר, אבל כשהולך לחתונה לא חושב כל הזמן שהולך לאכול בקר. לעומת זאת אדם עם ראש שמן, כשרואה את ההזמנה, כבר חושב שבאולם זה הבקר טוב, באולם זה דווקא השניצל. - ואם הוא ממש מכור לאכול, הוא כבר מהבוקר חושב אוכל או לא אוכל, הרוק נוזל לו כבר בדרך, מחליט לא לאכול, ואוכל בסוף כפול.
בקשר להתמודדות שנהיית יותר קלה. שמח בשבילך. אבל כמו שהיזהירו אותי בהתחלה. אל תתלהב מדי. גם אצלי זה היה בדיוק כך. ובכל זאת מאז אחרי פסח, אני עובר שוב גלים. - אבל בעזרת ה' כולנו נתקדם, והגלים יתקטנו ויתרחקו, אפילו שתמיד מדי פעם יגיעו סערות. נזהר לא לשתות ממי הים, זה לא מרווה זה מצמיא.