ברוך הבא למועדון,
כואב איתך, מזדהה כל כך עם הכאב,
תרשה לי להאיר,
לא הכל נפל בגלל שטות אחת קטנה,
הכל קיבל משמעות אחרת בגלל שטות אחת קטנה,
אפרט,
אני פה כבר שנה וחצי, ובפורום אנשים באים והולכים.
אלה שהולכים הולכים משתי סיבות,
הראשונה- עלו על דרך מדהימה ועברו לקבוצות חיות, הפורום כבר לא נותן להם מענה טוב ולכן הם לא רואים סיבה לבקר פה בתדירות גבוהה כמו בתחילת דרכם.
הקבוצה השניה- אלו שהיו פה בהתחלה, חשבו שעלו על דרך.... ואז נפלו פעם, פעמיים, שלושה, ומאז לא רואים אותם.....
נפילה יכולה להיות משהו שמעיד כי אתה באמת עובד, באמת חשוב לך להתקדם, אני לא רוצה לומר החלמה וכו', אלא מתקדם, כפשוטו.
אם זה באמת חשוב לך, נפילה היא לא פרמטר לכלום, היא סה"כ עוד תחנה בדרך, הרי השביל לא נגמר....
ובמקרה שלך הוא רק התחיל,
מבין את תחושת הפספוס, הייתי שם כל כך הרבה פעמים, הדבר היחיד שעזר לי לקום, לתפוס את עצמי בידיים, זו ההבנה שאני בדרך, ואם נפלתי לא קרה כלום,
ברוך ה' סתכל על הימים הנפלאים, שבהם הצלחתה, הצלחת להתמודד ולא לברוח לתאווה, להתמודד עם המציאות ולא ליפול.
אז עכשיו נפלת... והמציאות עם הנפילה כואבת.... אבל יש לך הזדמנות כבר עכשיו להתמודד עם המציאות הכואבת הזאת ולא לבחור להתייאש.
איתך. זמין!
כואב איתך, ומאמין שאתה תיהיה לי חבר לדרך כאן בפורום, ובעזרת ה' כמו הרוב כאן.... תעלה על הדרך...
ואם לא,,,, בנתיים אני כאן שנה וחצי... ועדיין מנסה! תמיד תזכור אותי ברגעי ייאוש.
לא מספיק יודע היכן זה יקפוץ, מאמין שאצלך יוסי היקר. אני עובר על החמש השנים שלך, בשביל להתחבר אלייך יותר, כדי להבין אותך יותר. תוך כדי המעבר ראיתי את התגובה הזו של פשוט שמח, שכתב לפני כחמש שנים, יסלחו לי כולם, נדמה לי שזה אחד הכתיבות היפות שראיתי כאן.
.
