היי, לגבי מה שכתבת פעם קודמת, אני יודע שזו נעשתה סוג של קלישאה אבל זה עקרון די ידוע, נראה לי מהבעל שם טוב, שכל פגם שאתה רואה אצל אחרים - בעצם יש אותו גם לך. את ה"כלל" הזה צריך להגדיר ולהבחין, הוא לא תמיד נכון, כלומר - הוא מתיחס לסיטואציות מסוימות. אבל אני חושב שבוודאות הוא נכון לגביי אחד מפגמי האופי שלי ואולי גם כאן, אתה תחליט ואני אנסה לנמק למה, (אחרי שאזכיר שהכל ממוחי הקודח ועל קצת שקראתי פה ושם ומעט מן המעט שבספרות SA).
לי קשה כשאחרים שולטים באופן שאני לא אוהב על סיטואציה מסוימת, אני חושב (אבל באמת נכון לומר שאני מרגיש [מכח הדמיון שלי]) שאני יכול לנהל את הדברים באופן יותר נכון (1). כתוצאה מזה אני מתעצבן שדברים לא הולכים כפי שאני רוצה או כפי שתכננתי, ומתפתחת אצלי רגזנות ואפ' שנאה לאחרים, אני לא מסוגל לסבול אותם ואת המציאות שלהם. בעצם, בגלל שלי יש בעיה עם שליטה, אני רוצה לנהל ולשלוט ושדברים ילכו לפי הנכון (לי), אז אני חושב שאחרים הם בעלי 'אובר-שליטה' (יותר מידי שליטה, שתלטנים) - כי הכח הגדול לשליטה שבוער בי ולא מגיע לידי ריצוי יוצר פער בתוכי שמביא אותי להרגיש שאחרים הם בעצם האוחזים בשליטה גדולה (ומשוגעים אליה כמוני).
גם פה אפשר להגיד את זה - בגלל שלי כל כך חשובה טובתי האישית, כשמישהו מבצע מעשים שהם לטובתו האישית ולא לטובתי, או אפי' מזיקים לי, נוצר פער גדול מאוד שמביא אותי לחשוב (או כנ"ל - להרגיש) שהם בעלי בעיית האגואיסטיות.
רציתי להביא לזה משל. נניח יש שני רצים במרוץ, אחד חושב שהוא הכי טוב מכולם בפער ענק (והוא באמת די טוב. לאחד הזה נקרא "המשוגע") ואחד יודע שהוא טוב (אבל פתוח לדעת את האמת. לזה נקרא "הנורמלי"). אם יש יתרון, אפ' קטן, לרץ הנורמלי, הרץ המשוגע רואה את זה כפער משוגע בינו לבין הנורמלי, וכאילו הנורמלי הרבה יותר טוב ממנו באופן משמעותי, כי הרי הוא חושב שהוא הכי טוב מכולם בפער גדול. לא כזה משל טוב אבל זה בערך הרעיון (2).
כאמור, זה לא תמיד נכון. אני גם לא סובל אגואיסטים (משתדל מאוד להכיל אותם) [כנראה כי גם לי יש בעיה רצינית כזו] והרבה פעמים יש לנו הוכחות שלא רק אני חושב שהוא בעייתי אלא גם כל שאר הסובבים (שכנראה פחות סביר להניח שכולם חולים כמוני), אבל אנחנו צריכים לקדם את עצמנו ולא "לנרמל" אחרים, צריכים להכיל את המורכבות הזו, כמו הרבה מורכבויות אחרות של אחרים שנפגוש בחיינו. אם אנחנו נהיה יותר טובים - אחרים יראו את הטוב ויתקדמו אל המדרגה שלנו.
(1) המילה 'נכון' היא לא בדיוק מתאימה. 'נכון' הוא מושג יחסי - לאנשים מסוימים בסיטואציה מסוימת נכון לעשות כך. הרבה פעמים מה שנכון לאחרים לא נכון לי, האדם האחר שאני לא אוהב את השליטה וההנהגה שלו - יכול להיות שמעשיו נכונים לשאר החברה אבל לא לי. יש מושג אחר שנקרא 'אמיתי', "לנהל את הדברים באופן אמיתי" פי' לעשות את הדברים לפי עקרונות יסוד מחייבים (וממילא מוסכמים, אם ברצון או בכורח), שאז 'נכון' לחברה מסוימת עדיין יכול להיות שגוי ביחס לאמת היסודית-מקורית).
(2) אולי משל אחר, (זה הראשון שרציתי להביא), בהאנשה מסוימת. כל הגלים "נוגסים" בחוף עד שתים-שלוש מטרים, ויש גל שמסוגל "לנגוס" עד חמש עשרה מטרים. אם יש חומה על החוף במרחק של ארבע מטר, הגלים הרגילים לא מרגישים שמגבילים אותם, אבל הגל הגדול מרגיש שנחסר ממנו הרבה, וההפרעה של החומה היא פשוט ענקית, כי היא 'אשכרה' מנעה ממנו להתקדם אחת עשרה מטר - אבל זה רק כי הוא כזה גדול אם 'שאיפות' לנגוס כל כך הרבה מהחוף.
