ראיתי מה שכתבו קודמי.
אמנם אני חדש כאן, אבל אגיד את דעתי, אשמח שתתקנו אותי אם אני טועה.
האמור לקמן מבתסס על העובדה שקיימת התמכרות.
אני לא רואה את הנקיון כמטרה אלא כתוצאה, כלומר- המטרה להיות מתוקן יותר להיות אדם שלא צריך לברוח כי קשה לו, ועל זה צריך לעבוד. אם חיים את תכנית 12 הצעדים אז מצליחים לא לברוח. זה דרך ארוכה וקשה אבל אפשר (אני לא אומר מנסיון שלי, אני אומר מנסיון של אחרים).
וכשהמטרה היא תיקון המידות שלך, אתה יודע שכל פעולה הכי קטנה משפיע על המידות ומקדמת/מדרדרת שינויי הרגלים.
לכן לדעתי שתבוא השאלה 'נו הצלחת שבוע, הרי אח"כ שוב תיפול' תביט בשאלה ותענה שכל יום תיקנת מעט ועל המעט של היום לא תוותר גם אם יהפכו את העולם.
כי אתה משוכנע שכל הטיפות הללו יביאו אותך לים של אושר.
זה נכון שההסתכלות הפרטית צריכה להיות רק לטיפה של היום, כי אפשר להתייאש מלאסוף את כל הטיפות הללו. אבל חשוב שנזכור לא להגיד 'רק להיום' ולהישאר בלי תשובה אמיתית לשאלה.
זו דעתי יש מצב גדול שאני טועה. תקנו אותי אם כן.
שיהיה רק טוב!!
אחרי שכתבתי את ההודעה ראיתי ששמתי לב רק לעמוד הראשון, ולא הבנתי למה ההודעה שלי בעמוד 7 אז יכול להיות בהחלט שזה קשור רק לעמוד הראשון..
בכל אופן אשמח לדעת אם הדברים נכונים.