שלום חברים !
אסירות תודה על יום 1 של מפוכחות ממבטים.
יום עם כמה שעות של פעולות, עם צעד 11 מיד כשקמתי (קמתי מאד מאוחר ), וברוך השם הצלחתי לעמוד בחמישים אחוז מהמשימות, שזה בסדר גמור, לא נראה לי שיכולתי לעשות יותר מזה.
דיברתי עם חבר ותיק מאד על נושא הקימה הבעייתית והוא אמר שהדבר הראשון הוא עניין הקבלה, לקבל את עצמי איך שאני עם הפגם הזה, ולבקש מהשם לשחרר אותי מכל הפחדים הקשורים לנושא הזה.
הוא גם אמר לי למצוא איזה סיבה טובה שיתן לי חשק לקום בבוקר, כמו מקלחת מרעננת, כוס קפה על הבוקר עם כתיבת צעדים וכדו'.
אני אנסה עכשיו לרוץ לישון, לקום מחר בעזרת השם יתברך ב6 וחצי כך שיהיה לי חצי שעה כדי ללגום את הקפה, ולהתפלל ברכות השחר במתינות, ולעשות כמה כתיבות של אסירויות תודה וכדו'.
תודה שאתם איתי בדרך.