תודה לך אבי גולן.
רציתי להבהיר לעצמי בנוכחותכם ובנוכחות אבא אוהב כמובן.
יום ששי היה כמעט נפילה. הלכתי לשוטט במקום שיש פריצות כשעה שלמה.
הספונסר אמר לי שזה לא נפילה כי זה בא אחרי פעולות של וויתור. זה על כל פנים מה שהבנתי ממנו.
אז הותרה בראש שלי הרצועה. ברגע שאני עושה פעולות לא משנה מה קורה אחרי זה זה כבר לא נפילה...
היום עשיתי המון פעולות ועם הכל באחת הרגשתי שהאובססיה כמעט הורגת אותי... הייתי חייב להשתמש... נזכרתי במה שאחד החברים אמר לי ש "שימוש זה בכלל לא אופציה" ועם הכל חזרתי לאותו מקום של שימוש.
אמרתי לעצמי שאחרי כאלה פעולות של הבוקר זה בטח לא יקרא שימוש, ושוטטתי כארבע שעות...
וממש הרגשתי רע בתוכי...
התקשרתי לספונסר שאמר לי שבטח שדבר כזה להבא בשבילי ייקרא נפילה, אם אני הולך בדווקא כדי לשוטט ועוד לא רק חמש דקות אלא ממש 4 שעות... זה ממש נפילה לא משנה כמה פעולות עשיתי באותו היום.
אז בהתייעצות עם הספונסר מה שהיה היום שהוא כמעט נפילה ממש, אם יקרה שוב זה ייחשב כנפילה, אין מה לעשות... לצאת מהבית או מהבית מדקש או לא משנה מאיפה לאיזשהוא מקום עם כוונה תחילה ללכת להשתמש ולשוטט זה נפילה וכבר לא 216 יום אלא 0 יום נקי !!!
אני חסר אונים מול האובססיה, מול התאווה, אני לא יכול לבד, האובססיה מנצחת אותי כל הזמן...
אסור לי להקשיב לרגשות שלי שזה מדי קשה, ושאני חייב את זה וכו'... הגל הקשה שאני באמצע לחוות יסתיים בעזרת השם באיזשהוא שלב... הלוואי שיהיה מהר... רצונו יעשה ולא רצוני...
הערב אני צריך לנסוע לשכונה שליד השכונה שלי, אני אתפלל חזק בלי נדר, אפתח מעגל אוריד משקפיים ומקוה שהשם ייתן לי לחזור לשפיות. אמן ואמן !!!
אני רוצה למסור לאלוקים את ההתניה שיש לי בראש שכאילו ביום חם זה חייב להיות קשה ושביום שני מכיון שאני הרבה זמן בחוץ אני חייב למעוד, ושבתחנת אוטובוס פלונית אני חייב ליפול מכחון ששמה ראיתי פעם אשה שהניקה את בנה ולגמתי... אני ממש מבקש ממך אבא יקר תשחרר אותי מהמחשבות החולניות שאם יש טריגר מאד רציני אני חייב ללגום... בבקשה אבא יקר... תן לי להבין ולהאמין שגם אם תעבור לידי אשה לא לבושה שאתה מסוגל לתת לי את הכח לא ללגום אפילו קצת.
תודה לך אבא יקר
תודה לכם חברים אהובים
אוהב אותכם חברים !