תודה לך אבי היקר !

היום היה בסדר ברוך השם !  רק בבוקר כשיצאתי מבית הכנסת היה בחצר בית הכנסת 2 נשים והיו מבטים קצרים, חוץ מזה הכל בסדר גמור ברוך השם.

הייתי קצת מנוהל מאיזה השתדלות שאיניני יודע אם רצון ה' שאעשה אותה או לא, ומה שבטוח הוא שבתור מכור אני מעדיף לא להיכנס בכל מיני השתדלויות שמצריכים זמן מאמץ השקעה סיכונים פחדים וכו'.

אוהב אתכם חבירים יקרים !

מחר בעזהי"ת יום ה300 רק להיום. איזה התרגשות !!

קראתי,
מעורר השראה, 
הלוואי ויתן לי כוחות

שלום ידידים.

היום יום גדול בשבילי יום 300 ... אפילו בחלומות ההכי טובים אי אפשר להאמין למה שקורה איתי. כל מכור אמיתי מבין למה אני מתכוון.

ואמנם יום לא פשוט.

בבוקר שמתי לב שהאזניות של הטלפון שתיקנתי לפני כמה ימים לא עובדות, מקום התיקון הואא במקום מאד מסוכן לי... המחלה רצתה שאלך לשם כמובן עם משקפיים בשביל לתקן את זה כמובן אבל גם... והראיה שהיא שיכנעה אותי ללכת עם משקפיים.

באסירות תודה גדולה לא הקשבתי למחלה ולא הלכתי לשם בכלל, התקשרתי לספונסר ולחברים וויתרתי היום על התיקון הזה... ההחלמה עדיפה פי כמה.

אחר כך הייתי צריך ללכת לקניות, וידעתי שאני במצב לא הכי יציב אז התקשרתי ל3 חברים שיתפתי אותם חוסר אונים ופתחתי מעגל ושמתי את המשקפיים בעגלת קניות. היו הרבה ויתורים בדרך.

כשהגעתי למקום שיש הרבה מבחר ואני צריך לראות מה אני קונה שמתי משקפיים והתחלתי חוץ מהקניות ללגום. עד שראיתי בחורה שהיה לי ספק רציני שאולי צורת הלבוש שלה הוא הההטריגר בשבילי, והתחלתי לעקוב אחריה כמה דקות, גם בקופה הלכתי במכוון לקופה שהיא היתה שמה בתור, ובאסירות תודה לא הצלחתי ללגום כלום אבל היה שם המון אובססיה.

כשחזרתי מהחנות השארתי את המשקפיים ולגמתי עוד מכל מה שהיה רק אפשרי, אבל באסירות תודה לא עשיתי סיבובים ואירוכי דרך וכו'.

המחלה התחילה למכור לי ועד לרגע זה שאחרי כזאת מעידה מה יש לי כבר להפסיד ללכת לתקן את הפלפון שם עם משקפיים כדי ללגום עוד ולהצליח לראות את מה שלא הצלחתי לראות אצל ההיא...

מבקש מאבא שחרור מכל השטויות האלו...

מבקש מאבא לעזור לי לא לצאת היום מהבית למקום שיש פריצות, לא לצאת מהבית עם משקפיים. 

בלי נדר אעדכן הערב שלא הלכתי לשם. אמן ואמן.

אוהב אותכם חברים.

שלום חברים !

באסירות תודה אני מודיע שאחרי שחזרתי הביתה ושיתפתי כאן, לא יצאתי לשום מקום כדי ללגום.

המקום היחיד שיצאתי הוא לבית הכנסת להתפלל ערבית והשארתי את המשקפיים בבית כי בימים שאני לא כ"כ מרגיש טוב מבחינת התאווה אני יודע שאני עלול אחרי התפילה להתחיל לשוטט קצת וללכת לכיוון המכולת כדי ללגום קצת. ומיד אחרי התפילה עשיתי שיחה עם חבר וסיפרתי לו על יום הנקיות ה300 (הוא אמר לי שהוא פעם אחת נפל ביום ה305 (מקווה שאני לא אלמד ממנו את העניין הזה . וסיפרתי לו על המעידה.

בערב אחרי כל זה הלכתי לטייל עם אשתי והשארתי גם כן את המשקפיים בבית.

לסיכום, אסירות תודה ענקית לאבא היקר שהיום הזה הסתיים בשפיות ובנתינה ולא חס ושלום בנפילה ואי שפיות.

אוהב אותכם מאד !

מזל טוב על המספר העגול והמכובד. 
כל הכבוד לך על פעולות ועל עבודה קשה בהחלמה. 
מי חלם בכלל על ימים שבועות או חודשים של ניקיון ?
זה היה בגדר חלום. 
אסירות תודה ענקית לאבא יקר ואוהב. 

שלום חברם יקרים 

עוד יום שיש לי לשתף דברים לא פשוטים ומאידך דברים טובים.

בבוקר המחלה כמה וכמה פעמים ניסתה לפתות אותי ללכת לתקן את האזנייה של הפלאפון שזה במקום מסוכן מאד בשבילי.  כל הזמן דחיתי את זה ועוד דחיתי את זה כי אני יודע שזה מגיע ממקום חולה.

אחרי כמה וכמה פעמים שהמחלה חזרה על אותו עניים הבנתי שכל עוד ולא אלך לתקן את האוזנייה המחלה לא תרפה, אז עדיף ללכת היום וככה אחרי זה לא יהיה תירוץ למה ללכת לשם.

חוץ מזה לקחתי בחשבון שמכיון שמחכים לי בשעה 1 ורבע, אז בכל מקרה גם אם המחלה תשתולל לא יהיה לי הרבה זמן בשביל לשוטט.

והלכתי לשם. הבעיה שהלכתי עם המשקפיים אמנם בכייס אבל איתם, במקום להשאיר אותם בבית מדרש. ובכנות זה בא ממקום חולה פשוט לא היה לי כח לוותר עליהם.

מיד שיצאתי שיתפתי חבר ופתחתי איתו מעגל שלא אשים משקפיים משך רבע שעה. ואמנם לא הצלחתי לוותר והתחלתי ללגום. 

בחזור מהחנות המשכתי ללגום, אפילו עשיתי סיבוב בשוק, מאד קצר הלוך וחזור, ווייתרתי על יותר מזה, ואמנם אחרי זה גם בתחנה המרכזית עוד כמה דקות של שוטטות, ובאסירות תודה שאחרי זה חזרתי הביתה.

שיתפתי את הספונסר, שביקש ממני לכתוב לו בכתב את מה שקרה ומה יכולתי לעשות בשביל לא למעוד. והוא הסכים שזה מעידה ושימוש אמנם לא נפילה.

אחרי זה יצאנו עם המשפחה לפארק, השארתי את המשקפיים בבית ולקחתי איתי את המשקפיים עם מספר נמוך לעת הצורך. ובאסירות תודה נשארתי נקי אפילו ממבטים כל הזמן, ממש לא ברור מאיליו.

אוהב אותכם ומתפלל שהקריז הזה יעבור במהרה. אמן. 

חברים יקרים !

אסירות תודה על יום נקי ושפוי.

הייתי בבית מדרש כל הבוקר ובבית על הצהריים. 

אשתי ביקשה ממני לקנות פיתות בדרך חזרה מהבית לבית מדרש. הודעתי לחברותא שלי שאני הולך לאנגל לקנות פיתים. הוא אמר לי בצחוק (כח הוא יודע שאצלי השוק הוא מקום מסוכן ביותר) למה שלא תלך לקנות פיתות במחנה יהודה ? 

זה טיפ טיפה ניהל אותי שאולי יש לי באמת תירוץ טוב ללכת להשתמש במחנה יהודה כמו שעשיתי אתמול, אבל באסירות תודה שיתפתי חבר מהתכנית והלכתי אך ורק לאנג'ל ונשארתי נקי.

תודה רבה לאבא יקר על עוד יום נקי ובלי הרבה מלחמות !

אוהב אותכם מאד מאד !

לילה טוב לכולם !

אוהב אותך. 
מזל טוב על 300 הימים. ממש לא מובן מאליו. 

תמשיך הלאה. עוד יום. היום. 

תודה על השיתופים. 

שלום חברים !

אסירות תודה על עוד יום נקי ושפוי ושהייתי בנתינה כל היום.

לקחתי את הילדים לים (הנפרד כמובן).

הכל בנקיות חוץ מ2 מבטים כשהתקרבתי למכולת ממש בחזרה.

חסר אונים מול הבן הבכור שכ"כ חי בריכוז עצמי, לא מסוגל אפילו להגיד תודה על קניות גדולות שעושים בשבילו. לא קם בבוקר, לא מתנהג בדרך ארץ.

מתפלל לה' שיתן לי את הכח לאהוב אותו איך שהוא, ושיעזור לו להתנהג כמו שבחור ישיבה אמור להתנהג עם מידות טובות. אמן !

פותח איתכם מעגל עד למוצ"ש בבקשה.

תודה רבה לכם !

שבוע טוב חברים !

באסירות תודה סוגר מעגל נקי.

הייתה שבת נקייה ודי מחוברת ! קצת כעס בבוקר מול צעקות של אשתי על הבן. אמרתי לה שצעקות מאד מפריע לי, והלכתי לשכב כדי להראות שאני כועס על זה.

היא ביקשה ממני סליחה וקמתי והיה הכל בסדר ברוך השם !

אוהב אותכם, מאחל לכם חודש טוב !!

חסר אונים מול כל החומר העצום שיש לי ללמוד תוך כמה חודשים שיש לי בחינה מאד קשה. מבקש מה' את הכח ושיהיה לנו אלול פורה ומלא בתשובה שלמה !

שאלוהים יהיה איתך,
באהבה.

אסירות תודה על עוד יום נקי, עם פעולות.

בבוקר פגעתי קצת באשתי ועשיתי צעד 9, היא לא יכלה לדבר כי היא היתה ליד הילדים אז מבקש מה' את הכח עכשיו לבקש ממנה סליחה, ומבקש את הכח להיות קצת פחות תלותי בה ובמצבי רוח שלה, ולזכור שאת הרגשות החולים שלי אינם מציאות.

כשאני חושב שהיא לא כ"כ שמחה שאני לומד כי היא יותר צריכה אותי עם הילדים, והיא לא אמרה כלום, אני לא אמור לפרש פרשנויות ולהפוך אותם למציאות כואבת שהיא לא אוהבת שאני לומד.

אוהב אתכם חברים יקרים !

קראתי הכל,
התחזקתי.
למדתי, 
תודה

שלום לכולם !

היום היה לי נורא קשה עם התאווה.

בבוקר הייתי צריך ליסוע עם תחבורה ציבורית, פתחתי מעגל עם חבר שאני לא שם משקפיים כלל, ובאמת הצלחתי לא לשים אותם אבל היו הרבה מבטים.

בצהריים הייתי שוב צריך להיות בחוץ מאיזה שכונה לשכונה אחרת, דוקא הרגשתי טוב, סיפוק, חיבור, השתתפתי בקבוצה הטלפונית... ותוך כדי... בום, האובססיה התחילה, שמתי משקפיים והתחלתי ללגום. וכבר לא היה לי כח לשתף באותה הקבוצה שהתחלתי להשתמש ושאני מבקש כח !

עשיתי סיבובים בדרך חזור לבית מדרש. היתה טריגרית אדירה בשבילי עקבתי אחריה כמה רגעים...

עד שהבנתי שזה ייהפך לנפילה... התקשרתי לחברותא למסור לו חוסר אונים והוא אמר לי " תשמע יש לך בדיוק 10 דקות בשביל להגיע לבית מדרש !".

הקשבתי לו והלכתי לבית מדרש אמנם עם משקפיים, ועם המון מבטים, אבל לפחות בלי שוטטות.

בערב עשיתי חשבון נפש. מה לא היה טוב ????

ונזכרתי שלא שיתפתי הרבה חברים כמו תמיד. דהיינו שיתפתי את החברותא שאינו מהתכנית, שיתפתי בקבוצה הטלפונית וזהו. אולי זו אחת הבעיות.

רציתי לסיים עם 2 דברים.

אחרי שהגעתי לבית מדרש הייתי מאד ממורמר על המעידה שקרתה, מאד מאד ! ואחרי איזשהוא שלב, אמרתי לעצמי, תשמע, שנה שעברה בימי שני כשהיית בדרך לבית מדרש פשוט זה לא שהיית קצת עושה סיבובים אלא היית עולה באוטובוס לכיוון השוק וכו' כדי לשוטט שעות שלמות !  אז התקדמות גדולה יש בהחלט... אסירות תודה !! 

עוד נקודה. בקבוצת הצהריים אחד החברים הצהיר שהוא נקי כמעט שנה מפורנו ואוננות, וכמה ימים ממבטים.

אני חושב, ואתייעץ עם הספונסר שיתכן שכדאי לי גם כן להגביר קצת את התכנית גם לזה, ולהתחיל לספור ימים נקיים גם ממבטים, וכשאני כורע על הברכיים לבקש חזק גם על זה, אולי זה יעזור לי להימנע מכל המעידות האלו ?!

אוהב אותכם חברים יקרים !