שלום חברים יקרים !
מאד שמח לשתף שהיום עבר טוב ובנקיות !
בבוקר הייתי מאד מחובר, לומד בהתמדה גדולה בחיבור עם ה' ובהתרגשות, והנה המחלה הגיעה והתחילה לשגע אותי עם כל מיני מחשבות הזויות של תאווה כמו "חבל שאתה לא בודר מה קורה עם השכנים החדשים, אולי הם לא סוגרים את התריסים כשהולכים לישון וכו', אולי תלך היום לשוטט באיזור תחנה המרכזית, תנצל את זה שהיום עדיין חם, אולי תתחיל עם איזה בחורה מכורה ותיהנה איתה וכו' וכו'".
הרגשתי בסכנה, התחננתי לה' שיעזור לי להירגע, לקחתי נשימות ארוכות, ניסיתי להירגע. לא כ"כ עבר, אז הלכתי לשירותים והאזנתי למסר מחבר.
באסירות תודה לא יצאתי כלל לשוטטות ולא נתתי מבטים.
בקבוצת הצהריים התייעצתי עם המנחה היקר מוטי, חבר מאד ותיק ושאלתי אותו איך זה שביום שאני כזה מחובר האובססיה מגיעה ?
הוא ענה לי תשובה מדהימה שמאד חיזקה אותי.
זה תוכן דבריו : כשהקב"ה רואה שהאדם מתחיל להתקדם בהחלמה, הוא שולח מידי פעם הזדמנויות לצמוח. והיינו שהקב"ה שולח אתגר, כאשר המטרה היא שעם כל הקושי אני אעשה פעולות ויתור, תפילה וכו', ושבסופו של דבר בזכות פעולות אלו אני אגדל ואצמח ואתקרב אליו יותר.
הוא אמר שבתחילת ההחלמה כשדברים כאלו היו קורים הוא היה כביכול מתעצבן ואומר להקב"ה "מה אתה כבר מצפה ממני ? אם גם כשאני עושה את הכל זה מה שקורה, מה כבר אתה רוצה ?".
הוא אמר שכיום הוא מבטא את אותם המילים אבל לא בכעס אלא בשאלה פשוטה ותמימה "ה' מה אתה עכשיו רוצה ומצפה שאני אעשה ? רצוני להתקרב אילך ואני מנסה להבין מה אתה מרמז לי בזה".
מאד חיזק אותי ומקווה שהעתקתי בצורה טובה את מה שאמר לי בעל פה !
בתפילת שמונה עשרה במנחה ובערבית, מאד התחברתי למילים של התפילה במצב שלי.
מחיה מתים ברחמים רבים : כן, בתקופת השימוש הייתי ממש מת. ציפיתי לפעמים למות אם לא יהיה פיתרון אחר. כתבתי כמה פעמים בחשבונות הנפש מילים מעין "אני מת, ממש מת, אין מילים אחרות.
סומך נופלים : המצב הרגיל שלי הוא נפילה. המצב הנורמלי הוא שאלך לחפש תאווה במקומות הציבורים ושאהיה כל היום בנפילה ארוכה. כל יום שאני לא נופל, זה אומר שאתה סומך אותי... סומך נופלים.
רופא חולים : כידוע יותר קשה לרפא את מחלות הנפש מאשר מחלות הגוף. אתה הקב"ה מרפא אותי כל יום להיום. עושה בשבילי דברים נשגבים. משמח את העצוב, עושה שלום ביני לביני, ביני לבין משפחתי וכו', ממש רפואת הנפש, ורפואת הגוף.
מתיר אסורים: כמובן שכאשר הייתי חי בשימוש הייתי אסור ושבוי בידי המחלה. לא יכולתי להשתחרר מהכבלים, כל כך רציתי להיות חופשי ולא יכולתי. כל כך רציתי להיות אדון על החיים שלי ועל ההחלטות שלי ועל הרצונות והרגשות ולא יכולתי. אתה מתיר אסורים.
ומקיים אמונתו לישני עפר : כמה פעמים הייתי שוכב ומתחבא בשיחים כדי להציץ על איש ואשה שהיו מתנשקים וכו', כמה פעמים הייתי שוכב ברצפה במרפסת בשביל לראות את מה שקורה בחלון ממול בלי שיראו אותי. ממש שוכב בעפר.
מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה : זה הסיכום של כל העשרות שנים של החיים שלי. נתת לי להיות מת, והחיית אותי כבר שנה שלמה. מצמיח ישועה ואפילו ישועות גדולות.
תודה לך אבא היקר על הההככככלללל !! גם על הממית וגם על המחיה. בלי הממית לא היה את המחיה !!
אוהב אותך אבא מאד מאד ומתרגש לזכות להתקרב אילך כל יום עוד קצת.
אוהב אותכם חברים יקרים !
הערב האובססיה לא תוקפת אותי שאלך לבדוק בחלון של השכנים אפילו שאני יודע שהם פה הערב כי אני שומע אותם.
מתפלל להישאר כל הערב בשפיות !
בהצלחה לכולנו !
אוהב וחייב !
