שלום חברים נפלאים !
אני מאפס את הספירה המשנית על מבטים ופעולות תאווה.
כבר יותר משבועיים שהמצב שלי לא כ"כ קל, הרבה בדידות, הרבה אחריות עלי ע המשפחה וכו', וכבר כמה הימים שהמחלה אומרת לי בערב להוריד את הסינון כדי לצפות ביו טיוב.
האמת שצפייה במחשב זה לא אופי ההתמכרות שלי אפילו שגם שם כמובן שיש תאווה. לכן המחלה מכרה לי שלא אצטרך לאפס על זה. כמובן שלא אגיע לידי אוננות על ידי זה.
כל ערב ויתרתי על זה בנס, פתחתי מעגלים וכו'.
והנה אתמול בערב, אחרי יציאה לקניות ומושאי תאווה שם, ואחרי שהילדים שיגעו אותי, המחלה הכריחה אותי להוריד את הסינון ולשוטט ביו טיוב. לא יודע למה אבל לא הצלחתי לוותר. אפילו להרים טלפון לא הצלחתי. רק מעגל דרך הודעות פתחתי, ולא הספיק לי.
אז אני מאפס את הספירה הזו, מתחנן לה' שזה יהיה ירידה לצורך עלייה. כמובן שכבר החזרתי את הסינון למקום כך שלא אוכל בקלי קלות לצפות ביו טיוב.
זהו, תודה שאתם איתי בדרך. פעם בחורף היה לי יותר קל, רק בימים החמים הייתי משתמש, עכשיו ה' עושה איתי תרגילים גם בחורף כדי להזכיר לי כנראה כמה אני חייב אותו.
את הלקח שאני לוקח איתי :
- לעשות כמה שהכי הרבה פעולות של חיבור, גם אם זה דורש הרבה זמן ושאין לי את הזמן הזה.
- לצאת בלי משקפיים גם בחורף.
- לשים את המשקפיים גם בחורף שלא בהישג יד, אלא עמוק בתוך התיק.
אוהב אותכם !
.