שלום חברים !
היום היה איזה קושי. הייתי אמור ללוות את אשתי במקום קשה בשבילי מבחינת תאווה, ונסענו במונית על פי בקשתה, ובדרך כשעברנו במקומות בהם השתמשתי בעבר בשוטטויות ארוכות לא הצלחתי לוותר על הסקרנות לראות איך הולך שמה היום.
אסירות תודה ששמתי את המשקפיים בכיס לפני היציאה עם אשתי אבל בכל זאת זה קצת הדליק את האובססיה.
כל הזמן חשבתי איך אצליח בחזור לוותר, והתפללתי המון המון לה' שיעשה לי נס.
יצאתי מהמקום, הייתי לבד בלי אשתי, התקשרתי לחבר ומסרתי לו חוסר אונים. תוך כדי שאני מדבר איתו אני עובר ליד מושאת תאווה וויתרתי, אמרתי לו את זה והוא שיבח אותי מאד על הוויתור.
אחר כך עליתי בתחבורה הציבורית בלי משקפיים באסירות תודה והמשכתי בלי משקפיים לראות אם יש דברים מעניינים, ותוך תוכי יודע שאין הרבה סיכויים שאשאר ברכבת ולא ארד בדביל לשוטט ולחפש.
לא יודע איך להסביר את זה, אבל בנס לא ירדתי בשום תחנה לפני התחנה שלי, היו ויתורים רבים, מיד אחרי שירדתי הלכתי לבית וכל זה עם משקפיים בכיס.
אז הנה עוד נסים עצומים.
תודה רבה לך ה' על כל זה, ותן לי לא להלקות את עצמי על הבדיקות הקטנות בלי משקפיים. תעזור לי בבקשה טאטע להשתחרר מהפחדים על מה יהיה בקיץ הלוהט כשכל המקומות בהם עברתי היום יהיו הומי פרוצות... ולהבין שאתה תעזור לי תמיד. אמן !
תודה רבה !
אוהב אתכם !
