לפני 40 יום נכנסתי בטעות לאתר הזה, לא האמנתי שמשהו יעזור לי לצאת מהמצב שבו הייתי וחיכתי לנס.
עבר יום ולא נפלתי, ועוד יום, ועוד יום וגיליתי שאני מחכה כל היום כבר לעדכן שעוד יום אני נקי, עוד יום עבר בטהרה.
40 ימים עברו, 40 ימים של קדושה, של התעלות ובעיקר של שמחה שנמצאת כל הזמן בלב ומחייה אותי.
ואז הגיע היום, ולאחר 40 ימים נפלתי, כן, ממש נפלתי, בלי שדמיינתי שזה יכול לקרות, בלי שהייתי מוכן לזה.
בהתחלה התרסקתי, התבאסתי שהתחלתי את כל הדרך הזאת, כגודל העבודה כך גודל האכזבה, היאוש השתלט.
ואז חשבתי עם עצמי והבנתי, הבנתי שביל להשריש משהו אמיתי צריך לעבור משברים בדרך, לא הייתי מוכן למדרגה כזאת לפני, צריך לעשות שוב את הדרך ולהפנים אותה.
אחרי 40 ימים שמשה היה בהר סיני הוא ירד עם הלוחות, עם גודל אינסופי, אבל עמ''י לא היה מוכן, הם חטאו בעגל ומשה שבר את הלוחות. זה כאב, עמ''י עבר זעזוע עמוק ומשה עלה ל40 ימים נוספים שבסופם קיבלנו את הלוחות.
הנפילה נעוצה בטבע שלנו אבל כך גם התשובה, והיא חזקה יותר.
בע"ה שנצליח לאזור כוחות להמשך הדרך, נאמין בקב''ה ובעצמנו ונעוף קדימה.
בהצלחה לכולם!!