מצטרף לדברי מתרפא.
אולי לך אין כסף לשלם למטפל, אבל אני בטוח שההורים שלך יכולים לדאוג לך!
ודע לך, שאתה והחיים שלך שווים הרבה יותר מ300 שקל בשבוע. מגיע לך ואתה ראוי לקבל עזרה ולקבל את העזרה הטובה ביותר שכסף יכול לקנות!
כמובן שכול מה שאני כותב לך הם עצות (בהם אני מאמין, שיוכלו לסייע לך בדרך) וכמובן כמובן, שתבחר כטוב לדעתך , לשיקולך בלבד
אנחנו כאן בפורום יכולים להיות אוזן קשבת ולהציע לך הצעות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל בחיים בחוץ, הם חיים שלך, ומי נמצא שם איתך בחוץ?.
(אולי בני משפחתך? , שאני בטוח שאכפת לך מהם מימך, יותר ממני, או מכול אדם אחר בעולם כרגע. )
:ואהבת לרעך כמוך: אתה צריך "כמוך", בסיפור בשביל למצוא את רעך.
"בוא, בוא ותעזור, לשפוך טיפה של אור"
לאהוב את עצמך בלי גבול, בלי פשרות, בלי הנחות, הרי לאהבה של אלוהים כלפיך אין גבולות. אלא אם אתה חושב שהוא נהנה לראות אותך סובל?
(או שלמדת שאהבה של אלוהים מתבטת דרך כך שהוא גורם לאנשים לסבול?)
ושתדע, לך, מהלב שלי, שהייתי בגילך היה לי המון בושה, עוקף אותך בסיבוב, אתה נשמע לי הרבה יותר נועז ואמיץ ממני! רק שתדע, שהבושה ניזונה מהגאווה. שהרי ממה אתה כול-כך מתבייש? לפגוע בשימך? מה הוא שימך, אם לא התדמית והאגו שאתה מצייר לסביבה שלך. (אולי זה האדם שאתה רוצה להיות!?)
למקרה שלי, נשארתי עם הקשיים והבעיות שלי לעצמי, שמרתי הכול בפנים וחייתי בסוד ושקר. הזמן לא ריפא אותי, גם התפילות לא, לימוד התורה לא, לבלות עם חברים לא. לכבד את הוריי בהעמדת פנים שטוב לי בחיים לא, לשמור את כול הסבל לעצמי (בראש שלי!) וללכת להשתמש בפורנו כמו בסם לשיכוך כאבים לא עזר לי.
רק שהייתי מוכן לפגוש את עצמי באמת, בלי מסכות, בלי שקרים שאני מספר לעצמי, כמו זה שאני יכול לפתור את בעייתוי באמצעות כוח הרצון בלבד.. בעצם אני לא צריך עזרה, רק הנחיה קלה שתחזיר לי את המוטיבציה, שמישהו ילמד אותי איך לחזק את הכוח רצון (הלא מספיק שיש לי:) הכוח רצון שלי הוא חזק מאוד, הרי הפסקתי לעשן כבר מאה פעמים! אבל מה לעשות ששוב אני עם הסיגריה ביד? שוב אני פוגע בעצמי, שוב אני מספר לעצמי שרק הפעם זה בקטנה, ומחר אני עולה על דרך ומפסיק עם לתמיד..
ראיתי אנשים מסביבי שידעו לבקש עזרה, הנה, אתה בעצמך כאן מבקש עזרה! זה דבר גדול! זה בכלל לא חולשה! זה עוצמה גדולה! כוח פשוט של ענווה. לדעת את המגבלות שלי, ולדעת לבקש עזרה, במקום שאין לי כוח לבד.
למדתי ולומד כול יום מחדש, אלוהים לא קנאי לגבי הניצחונות שלי, אלא הוא פשוט אוהב אותי כמו שאני, הוא רוצה שאדע את זה בלב, ושיהיה איתו עם ליבי, ולא רק בשכל.
ואני בטוח שאלוהים אוהב, ושההורים שלך אוהבים אותך יותר משאתה יכול לדמיין!
ואני לא חושב שהם רוצים שתשמור דברים בבטן, או שתתביש מהם. האם היית רוצה להיות אבא לילד שמתביש לדבר איתך על המיניות שלו? על הטעויות שלו? (יום אחד אם ירצה השם, אתה תהיה בעצמך אבא, אבל קודם תנסה להיות אבא טוב לילד שבך, ולהפסיק להתבייש בו, כלומר בעצמך, ושאתה ראוי לאהבה וראוי לכול העזרה שבעולם!!!!!!!!!!!)
בנוסף יש עזרה נוספת לפנות אליה:
חברים מקשיבים
שווה להתייעץ גם איתם!
איתך ביחד בדרך. שאלוהים יגרום לך לראות כמה הוא קרוב אליך, ת מ י ד ! ! !