חיבוק גדול אחי !!

ודאי שזה משנה ... כל יום נקי זה נצח.... זה נס... זה זכות... הימים הנקיים לא נעלמו לשון מקום...

אל תדאג אחי לוקח זמן עד שקורים כל הניסים אבל חייבים סבלנות...

אוהב אותך מאד !

החלמתנו מההתמכרות תמשך כנראה זמן רב מאד, אולי לנצח. בדרך יש מעידות, לא נפילות, כפי שקרה לך. לכולנו זה קורה.
לדעתי , תתיעץ עם הספונסר שלך האם לאפס את ימי הנקיון, אבל מעידה לא מאפסת.
בהצלחה רבה

PU DECKUF כתב on 29 יוני 2020 10:03:


מדהים! שוב.. מאוד מזדהה איתך.. במאה אחוז על מה שאתה כותב.

מדהים שהגעת לתובנה הזאת כזה מוקדם.. מה רק לי זה לקח כל כך הרבה זמן להבין את זה???

ממה שאני מבין יותר ויותר מרגע לרגע, זה שהתכנית בעצם מלמדת אותי לעבוד על קבלה. קבלה של עצמי.
לאו דווקא שאהפוך פתאום לאדם שרץ ועושה הכל במיידי ולא דוחה כלום ומבין ואכפתי וכו'.. לאו דווקא שאצליח לשנות את אותם פגמי אופי שלי שמעציבים אותי וגורמים לי לברוח לתאווה...

אני אישית סובל מחוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה. 
הפיתרון שלי זה רצון לעשות כושר וספורט ולבנות את הגוף. אבל אני עצלן ודחיין וזה אף פעם לא קורה וזה מדכא אותי..

התכנית עוזרת לי (אני עדיין לא שם אבל מניח שזו המטרה) לקבל את עצמי. לקבל את עצמי שאני כזה. לא להרגיש חרא מזה. למסור את זה לאלוקים. 
אז אולי הביטחון העצמי יעלה ואולי לא.. אבל מה שהתכנית עוזרת לי זה לא להתבאס מזה ולא לרצות לברוח מזה. לקבל את עצמי ואת רצון אלוקים עבורי באהבה.

אם אני דחיין אז אני דחיין.. אבל זה יעזור לי לא להסתכל על ערימת המשימות שיש לי לעשות שאני דוחה כבר חודשים ולהתייאש.. אלא להסתכל עליה ולא להתייאש. לקבל. קבלה עצמית.

יכול להיות שאני טועה אני רק 10 חודשים בתכנית וזה מה שהבנתי.. יתקנו אותי חברים ותיקים יותר או מי שהבין אחרת או יותר טוב ממני בשמחה.

אוהבים!

PU DECKUF כתב on 01 יולי 2020 20:53:

מאוד מזדהה אחי ואוהבים !

גם לי היה רגע כזה שלשום בבוקר שכבר נכנעתי.. ונסעתי לשוטט. די. לא יכלתי לסבול יותר את ההרגשה הרעה והרגשתי את אותה קהות חושים שאתה מתאר.. ששום דבר כבר לא יעזור לי וחאלאס רוצה להוריד את הסבל הזה ולהזריק קצת סמים.

אז נסעתי לשוטט בתחנה מרכזית מתוך ידיעה שאני בורח ושיהיה לי יותר רע אח"כ..

אבל תראה כמה דברים התכנית עשתה שהשפיעו עליי:

1. הייתי עם חבר על הקו לפני ותוך כדי השוטטות שם. לא הייתי לבד.

2. זה לא ריגש אותי ולא השפיע ולא הוריד לי את הסבל.. זה לא פעל.. הסם לא פעל..

3. לא השתמשתי... בעבר הבריחה תמיד הייתה למקום הכי קיצוני שהכרתי.. ואוננתי 4 5 ו-6 פעמים לפעמים כדי להרגיע את עצמי..
הפעם הבריחה הייתה "סיבוב של 2 דקות בתחנה מרכזית"
אז וואללה.. אסירות תודה שאלו ה"נפילות" שלי היום.

קיוויתי לראות אותך אתמול בקבוצה, אבל לא לחצתי..
הפתרון שהתכנית מציעה זה לא כדור אקמול והכל בסדר.

זה להגיע למפגשים. מפגש ועוד מפגש. לקחת ספונסר. להתחיל עבודת צעדים.
הפיתרון הוא ארוך טווח והתוצאות לא תמיד מגיעות באופן מיידי...
זה דומה לאנטיביוטיקה.. לוקח זמן לחומר להתחיל לעבוד..

תמשיך לבוא ודברים טובים יקרו. זה הפתרון היחידי שעבד עבורי.

אז כן.. כמו שאמרתי.. יש ימים קשים אני לא הבראיתי עדיין... אבל יש גם יותר ויותר ימים יפים!

אוהבים

אחדד עוד נקודה...

אני סובל מבטחון עצמי נמוך. הערכה עצמית מאוד נמוכה. 

בעבר הייתי רזה מידי.. היום אני מרגיש שמן ודוחה..

ובכל זאת אני רואה אחרים, שמנים או רזים, שמלאים בביטחון עצמי, כריזמה, בכלל לא מפריע להם המראה החיצוני של עצמם...

לא צריך להיות יפה וחטוב כדי להיות עם ביטחון עצמי..

כמו שהעובדה שאני מרגיש לא יפה ושמן דעבה עם כרס בירה לא אמורה להפריע לי כשאני מדבר עם רונית ממחלקת המכירות על הפיצ'ר החדש...

אבל אני עומד מולה ומדבר איתה ובראש שלי רצה כל הזמן המחשבה "היא נגעלת ממך אתה מגעיל אותה היא מסתכלת על הבטן שלך וחושבת יא אללה איזה שמן בטטה איך אישתו יכולה להסתובב איתו ככה?!"

וזה (אני מניח) רחוק מהמציאות... כמו שכשאני מדבר עם בנות שמנות בענייני עבודה אני לא חושב את הדברים האלה בכלל...

וגם אם עכשיו הייתי עובד על הגוף ונהייה כמו אלי האנה הבריון השרירי הזה אז עדיין היה מפריע לי האף שלי והפנים שלי והעיניים שלי וכו'.. 

הבעיה שלי היא לא שהשמנתי... 

הבעיה שלי היא החוסר ביטחון והעובדה שאני חושב שכולם מסתכלים עליי ושופטים אותי.
הבעיה שלי היא שאני לא מקבל את עצמי...
ואז נהייה לי חרא ואני בורח לעולם דמיוני של הפורנו...
ששם כל אחת תרצה אותי..
שם אני לא מרגיש את הכאב הזה של "להיות מכוער"

וזה לא משנה בכלל אם אני מכוער או לא... 
אין כל קשר בין המציאות לבין המחשבות שלי....
היו לי חברות במהלך השנים חלקן גם היו יפות מאוד... יש לי היום אישה יפה שבחרה אותי בפינצטה אחרי שפגשה המון בחורים אבל היא בחרה בי והיא אומרת שאני יפה בעיניה והיא נמשכת אליי מאוד..

אני לא באמת חושב שאני מכוער ממש.. וגם ראיתי במו עיניי מליון פעם בחורים מכוערים עם חברה יפהפיה ומלאים ביטחון עצמי.. 
אבל כל התובנות האלה לא עוזרות לי..

ושם אני מאמין שהתכנית נכנסת. בדיוק שם. בקבלה העצמית הזאת. שם אני צריך לעבוד על עצמי.

לא על המראה החיצוני... ולא לבנות ביטחון עצמי ולהיות כריזמטי וללמוד להתחיל עם נשים.. לא.. לא זה מה שיבנה אותי...
אלא על לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי וע"י כך אגיע להבנה שאחרים גם אוהבים אותי ולא חושבים עליי איזה בטטה אני..


אוהבים

תודה מתרפא היקר,
הייתי בתוך הנפילה למעשה ובגלל זה לא הגעתי לקבוצה הרגשתי צבוע..
כבר עברו 4 ימים מאז וכרגע נראה שאני חוזר לעצמי קצת...
עליתי על עוד נקודה אני חושב..
כל הדחיינות העצלות נראה לי שבמקור שלהם נובעים מחוסר אמונה בה'..לפחות אצלי..
אני אתן דוגמא.. יום רביעי היה לי את אחד הימים הגרועים פרויקט מסובך מלא דברים שאני חייב לסיים דדליין עד הצהריים ותוך כדי כבר ראיתי איך הכל הולך להתפוצץ...זה היה לא הרבה אחרי שנפלתי והייתי גם כעוס ונגעל מעצמי...קיצר שילוב נסיבות מהמם..ולמרות כל זה החלטתי במודע לשחרר..להפסיק להילחם ולנסות להספיק לדדליין אלא פשוט לשחרר..מה יהיה יהיה...הלכתי הביתה רגוע ביליתי עם הילדים והאישה..ושכחתי מזה.

יום למחרת בבוקר בא לי רעיון מבריק מפה לשם הכל הסתדר ויצא אפילו יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה...הנקודה היא שבחיים תמיד יהיו מצבים שקשה להתמודד עם המציאות והכי קל לברוח להתמכרות אבל אולי ...אם גם ככה אני הולך ליפול בסיטואציה כזאת ...כי הרי אם אני בורח אני לא מתמודד אז עדיף לנסות לשחרר - מה שיהיה יהיה להאמין בה' שמכוון הכל מלמעלה ואז אין את המועקה והלחץ הנפשי שגוררים אותנו למטה.

קיצר ככה אני לפחות הרגשתי בסיטואציה..אני אמשיך לנסות..מקוה שהובנתי..
אחלה יום לכולם.

0 ימים נקי - מוצא את עצמי בלופ שוב ושוב ושוב...ונמאס לי.

אני אפילו לא יודע למה נפלתי...בדרך כלל יש איזה טריגר או משהו שגורם לזה אבל הפעם פשוט סתם ככה בלי סיבה...אחד העלובים אני.
התחלתי להוסיף חסימות התקשרתי לאיזה חברה שאמורה להפוך את הטלפון לכשר.
מקוה שזה יעזור בפעם הבאה...שוב הברזתי מקבוצה כי נפלתי ואני יודע שזה טעות.
אבל אין לי פנים להראות את עצמי.

החיים בזבל אין לי כוח לכלום היום צום לא יודע איך אני עובר אותו בכלל.
לא יודע איך מתקדמים בתכנית לא יודע מה עושים אני מרגיש תקוע.
למרות שהחיים מדהימים - איזה אבסורד.

בחוץ זהב בפנים חרא.

אוהבים אותך FUBAR!!!

חחחח

אוהב אותך אח יקר.. גם עליי עבר שבוע קשה מאוד.. בלשון המעטה.. קשה מאוד..

הדבר היחידי שהציל אותי זה הקבוצות. הקבוצה ביום ראשון שבזכותך הגעתי אליה, והקבוצה בשלישי ואתמול.

אין פיתרון קסם אחי.. זה לא ייעלם לבד. תמשיך לבוא (לקבוצות) והנס יתחיל לקרות לבד, מתישהו.

אוהבים

3 ימים נקי בספירה המחודשת המד מראה שאני במצטבר 26 ימים נקי עם 2 נפילות שזו סטטיטיקה לא רעה ביחס לעצמי.
השבוע הפכתי את הסמארטפון לכשר..והתקנתי פלאקי על המחשב של העבודה.
מקוה שיהיה יותר נקודות עצירה למחשבה לפני הנפילות.

מאחל לעצמי שאדע להתמודד עם הקשיים ולא לברוח למחוזות ריקניים
שבוע טוב שיהיה לכולנו.

סחטיין אחי!!
שתי הנפילות שלך מתגמדות אל מול 26 הימים הנקיים..
כל הכבוד על חיזוק הסינונים צעד חשוב מאד שיכול לעזור הרבה..
בהצלחה רבה בעז"ה!!!

תודה רבה חברים,
5 ימים בספירה החדשה , מרגיש טוב.
מרגיש שהתפנה לי מלא זמן מאז שחסמתי את הסמארטפון - בלי קשר לפורנו , פתאום אני מבין כמה זמן בזבזתי על שטויות של חדשות פיסבוק וכל מיני שטויות אחרות.
העבודה הפכה להיות יותר יעילה וגם הזמן בבית.
אבל...
זה נושא שחוזר על עצמו פה בפוסטים אצל כולם כמעט - הריקנות הזאת שמרגישים שרודפים אחרי יום ועוד יום ועוד יום נקי וכאילו זה הופך להיות המטרה, אני מרגיש את זה גם ואני חייב לתת ביטוי לכל הערכים האחרים שאני רוצה להכניס לחיים שלי .
לתת להם ביטוי פרקטי -
זה דברים שהם כאילו מובנים מאליהם אבל אף פעם לא התקדמתי איתם לשום מקום.
רוצה להתקרב לה' - כלומר להתחיל ללכת לשיעורים לקום בבוקר לתפילה,
לדאוג לעצמי בפן הפיזי - להתחיל לעשות ספורט (להפסיק לעשן?) לטפל בכל מיני בעיות רפואיות שאני מתעלם מהם.
בפן החברתי - להתעניין יותר בחברים להיפגש , להיות אדם יותר טוב כלפי אחרים.
בפן הזוגי - להיות אכפתי כלפי אשתי להשקיע בה יותר .
בפן המשפחתי - להיות יותר עם הילדים - להשקיע בהם בזמן איכות - ללמוד עם הבן הבכור קצת.
בפן הביתי - להפסיק לדחות דברים בבית ולטפל בהם - ויש הרבה=).


אני מאמין שאם אני אצליח לעשות 10% מכל מה שכתבתי,הריקנות הזאת תתחיל להתפוגג ובמקומה יתמלאו ערכים אמיתיים ואז הרדיפה אחרי הספירה תאבד משמעות כי אני לא אצטרך את ההתמכרות באותה תדירות ועוצמה שהיא מרגישה היום כאילו זה מהות החיים.

קיצר אני מקוה שמשהו מהשאיפות יתחיל להתחבר ואני מבטיח לעצמי להתחיל לקדם את הדברים האלו כבר עכשיו!

אוהב אותכם ותודה על התגובות!

שוב מאפס.
צפוי.
הסיבות אותן סיבות.
לא מצליח לשנות הרגלים.
מתחיל לכרסם בי הספק שזה לא הולך לקרות.
אבוד.
מיואש בעיקר.
וקהה חושים.
כיף לי ורע לי ולא אכפת לי.
אין לי כוחות להלחם בעצמי.
איך לעזאזל משתנים??????????

אוהבים אותך!
קודם כל לא להתייאש ולהסתכל על הצד החיובי שעכשיו אתה מנסה לטפל בבעיה.
לי היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעשות שינוי קיצוני לבד, כשאני מתמודד עם הבעייה לבד תמיד בסוף הראש והרצון להשתמש ישכנעו אותי בדכים שונות עד שאני נופל.. היום העבודה עם חברים וספונסר בקבוצת SA עוזרים לי לקבל את הכח הגדול של אלוקים ולעשות את השינוי שלא הצלחתי לבד.
אמנם עדיין היו לי נפילות ספורות(מאוד) אבל הצלחתי לשנות הרגלי צפייה והתנהגות ובכלל תקופות נקיות שכמה שנלחמתי לבד לא הצליח לי..

היי
דבר ראשון תהליך ההחלמה הוא איטי והדרגתי.
להחלים מהתמכרות זה מאד קשה.
מה שעודד אותי, ועדיין נותן בי תיקווה, זה לראות חברים שנמצאים עמוק בתהליך ההחלמה, וחייהם השתנו לטובה לבלי היכר.
ממליץ לך מאד להתחיל להשתתף בקבוצות 12 הצעדים של sa.
זה העוגן ממנו תצמח

תודה רבה חברים יקרים,
אני מקוה שזאת הייתה רק מהמורה בדרך ולא יותר.
דווקא בזכות הנפילה הבנתי בעזרת חבר יקר שאני חייב ללכת לקבוצה - והלכתי ומצאתי ספונסר,
ואני מתחיל תהליך ואני מתכוון להתמיד בו.
ואני אשתדל להיות ראלי ופחות פומפוזי - עברתי על ההודעות שלי קצת אחורה וזה מצחיק - כאילו אני חושב שאני יודע הכל אבל אני לא יודע כלום באמת - כמה הצהרות וכמה נפיחות עצמית, בסוף אני מכור וחולה ואני צריך להכיר בזה באמת ולבקש עזרה וזה מה שאני מכוון לעשות.

שמעתי משפט חזק היום - לפעמים צריך לקבל אגרוף לפנים כדי שהפנס בעין יאיר לנו את הדרך!
מחר יום חדש !
אוהב אותכם אחים