החלטתי להעביר לפה את המסע שלי כי זה היה נראה לי יותר מתאים מהנרשמים חדשים.
אני נמצא בסערת רגשות נוראית
אני לא יודע מה אני עושה פה בכלל, אני? בפורום של מכורים? מה הקשר ביני לבין זה?
כשכל השכבה שלי הייתה עמוק בפ' הבטחתי לעצמי שלעולם לא אגיע לזוהמה הזאת, יותר נכון מעולם לא הייתי צריך להבטיח זה לא עניין אותי בכלל. כשלחצו עליי לשים חסימה לטלפון זילזלתי ואמרתי שלי אין צורך בחסימה.
מול מי אני נלחם? מול עצמי? אני יכול פשוט להפסיק, מתי שאני רוצה? לא? אם ככה איך יכול להיות שזה מה שאני רוצה?
אני יודע שבאופן יחסי לסיפורים פה מצבי טוב, אני מכור רק שנה וחצי, ובפעם היחידה שנכנסתי לאתר פ' ברחתי משם אחרי חצי דקה. אבל אולי זאת בדיוק הבעיה שלי, שאני כל כך בטוח שאני מעל כולם, שלי אין בעיות, אני הכי צדיק בעולם ובעיות כאלה לא נוגעות אליי. הבן אדם שנפל השבוע פעמיים זה לא אני, זה בן אדם אחר. אני מושלם.
הייתי בטוח שאתחיל את הישיבה הכל ייגמר, חרטא.
הייתי בטוח שכל הבעיה שלי היא שהגוף שלי מכור, מנטלית אני בסדר, אחרי תקופה ארוכה של נקיות כבר לא תהיה לי בעיה, חרטא.
אוי טעטע זיסר כמה שחצן אני, תן לי קצת ענווה ויכולת להכיל את מי שאני באמת, בשר ודם.
מקווה שאתם לא שונאים אותי אחרי הפתיחה הזאת, מתנצל על היחס המזלזל כלפי עצמי וכלפי כל אדם שמתמודד עם היותו בשר ודם.