היצר הרע של היום נכנס איתי לבית המדרש 

מסתבר שזו בעיה בי.. אם באמת הייתי מאמין שזה הפיתרון ושהוא נשאר בחוץ אז לא הייתה לו רשות להיכנס איתי..

וגם בפעמים שהייתי מאוד מחובר אז הוא היה מחכה לי בדלת לרגע שאני אצא.

לפעמים הוא היה מתייאש והולך להציק למישהו אחר..
אבל הרבה פעמים הוא חיכה בסבלנות עד שאצא.. ותפס אותי ביציאה ומשך אותי חזרה למטה.

אוהבים!! שמח מאוד שלך זה עוזר! שאתה מצליח ללמוד למרות כל הזבל בראש! זה רק מראה שאתה באמת אוהב את הלימוד ונהנה ממנו! 

מקנא בך! קנאה טובה


אוהבים

תודה ענקית על כל העידוד!
ולך מתרפא:
"קנאת סופרים תרבה חכמה" בבא בתרא כב.
אוהב.

יום ה- 24.
איזה יום יאללה...
ולחשוב עוד שאני רק באמצעו...
וואה וואה.
תקשיב לי ותקשיב טוב!
סיפור אמיתי לחלוטין!!!
כל פרט ופרט!!
הלכתי לאכול היום,
לבד.
הייתי במקום רחוק בלי האישה והייתי רעעבבב.
אגב...
סתם שתדע...
אני סתם ככה אוהב להיות לבד. לפעמים בכל אופן.
לא משנה.
ראיתי ברחוב איזה סטיקייה כזאת,
יש הכשר מהודר.
נכנסתי.
אני מזמין אוכל.
מעורב, עגבניות, חריף והמון טחינה...
איך שהוא גומר לגלגל לי את הלאפה...
נכנסת בחורה.
תקשיבו טוב.
מושא תאווה מאוד גדול שלי.
עם לבוש מינימלי...  ואני מתכוון לזה.
וברשות המקום הקדוש הזה, אני עוצר פה.
מזמינה אוכל.
והמוכר ככה... כל העיניים שלו בחוץ.
מזכיר לי את עצמי...
התביישתי.
בשבילו.
בשבילי.
עכשיו, אני לא מבין?
פעם ראיתם בחורה בסטייקיה??
מזמינה לאפה שווארמה??!!!
אני בחיים לא, תמיד הם הולכות למסעדות חלביות, בסטייל, מסודרות.
לא כמונו, הגברים, הברברים...
חחח...
אני לוקח את הלאפה שלי...
ופשוט בורח לחדר הפנימי, שמה יש שולחנות וכיסאות.
מרוב בלאגן שחכתי את הפחית...
קיצור, נכנסתי לשם ואמרתי ''אבא, תודה שעזרת לי לברוח ולא להתעכב שם... אתם יודעים איך זה... לא חסר על מה להתעכב... "תן לי צ'יפס"  "שים לי טחינה"  "רטבים" וכו'...
חחח.
אני מתיישב לאכול, מנסה להתרכז באוכל, בטעם...
אני באמצע השליש של הלאפה,
אני שומע עקבים...
אני עם פה פתוח... 
היא נכנסת!!!
אני בהלם...
לחור הזה??!!
פה היא אוכלת???!!!
הייתי בטוח שמחכה לה איזה מרצדס בחוץ.
שוק!
הלם!
היא מתקרבת לכיווני!!!!!
אמיתי לחלוטין!!!
ואני בראש שלי רואה מספריים ענקיים!!!
24!!!
24 ימי נקיות!!!
תיהיה בקונטרול לוחם יקר!!!
והיא מתקרבת עוד. ועוד.
ואיפה היא בוחרת לשבת???
מלפני!!!
אתה שומע??
מלפני!!!
יעני אני פה.
שולחן אחד קדימה, עם הגב אלי, - מתיישבת.
אני רואה ככה את כל השיער והכול וכו' וכו' וכו'...
אגב קטע מוזר...
היא הלכה ליטול ידיים...
קטע.
עכשיו תגיד לי מה אני עושה??
תגיד לי?
נו !!!
תגיד לי !!!
אני עם כל הלאפה !!!
אני באמצע הביס!!
אכלתי מאות פעמים בכאלה מקומות!
בחיים.
לא.
נכנסה.
בחורה.
בכזה לבוש - בכל אופן... כאילו היא באה לחתונה...
-לסטייקיה.
מה עושים??
אני מסתכל סביבי...
אין אף אחד.
רק איזה נהג של אגד עם הגב לשתינו.
אני חופשי.
חופשי. חופשי. חופשי.
יכול להכניס את היד...
ולגמור את הסיפור!
חופשי!!!
אבל אז.
אלוקים הרחום והחנון.
נזכרתי ב...
אתה יודע במה??
אתה תתפלא!
ב - "האח הגדול"
ב - "אמבוש"
ב - יצאת צדיק"
אמרתי לעצמי: בטח כל המקום כאן מרושת מצלמות.
כמה שמאלנים יושבים פה בטנדר בחוץ.
רוצים לראות מה אני יעשה.
זה גם יסתדר לי עם הקטע שהיא נכנסה ממש אחרי...
אולי תגיד שאני דפוק, שאני חולה.
אבל זה היה הנשק שלי.
"אני לא אתן להם!!!" הטחתי לעצמי בקופסא שבקצה הגוף...
"לשמאלנים האלה!!!" ממש התמלאתי עצבים...
"אני לא מסתכל אפילו פעם אחת!!!"
פתאום אני נזכר!
יש לי משניות בטלפון!!!
אני יכול להמשיך את מה שלמדתי בשבת!!!
דרך אגב: יש לי טלפון כשר... למבינים... חחח...
בין כה וכה כולם פה בטלפונים שלהם...
אז גם אני!
וככה, אני אוכל לי לאפה מעורב עם המון טחינה ומסכת חולין...
"הם לא ידעו איך לאכול את זה... השמאלנים שם בחוץ..." חשבתי לעצמי,
חייכתי. דמיינתי אותם עושים 'קלוז אפ' על הטלפון שלי מנסים להבין מה זה "בן פקועה"
אכלתי מהר.
ברכתי.
קיפלתי באסטה.
ויצאתי.
והאמת...
בחוץ לא היה טנדר...
לא שמאלנים עם הצעות חוק מרושעות...
לא טלוויזיות. 
ולא מצלמות.
היה רק מצלמה אחת!!!
" עין רואה ואוזן שומעת!!! "

הצלחתי! ברוך השם!
"אני חייב לשתף את החברים שלי !!!" חשבתי לעצמי.
זו תובנה ותחבולה ממש שימושית שיכולה לעזור!
אז הנה אני פה.
שיתפתי.
אוהב המון!
הלוחם613.

שמע אחי אתה באמת משהו מיוחד בכתיבה בגבורה באמת שלך...
נראה לי שגם אם לא הייתי מכור הייתי נכנס לפה לקרוא את הפוסטים שלך...
תצליח!!!

שברת אותי מצחוק עם השמאלנים האלה!
פעולה אדירה, תמשיך לשתף, אתה נותן המון כוח

וואו. מדהים. אצלי בדרך כלל הקונספירציות הן הפוכות, בסגנון של "היא בכוונה מתיישבת קרוב אליי כי...".

חחחחחחחחחחח

שפכת אותי אחי!!!!

אין אחי אני פשוט מאוהב בך...

ושייצא הכי כנה שיש אתה פשוט מזכיר לי אותי בצורה מדוייקת!! אני מרגיש שאני כותב בדיוק כמוך ועובר סיטואציוצ כאלה בדיוק כמוך!!!

אולי בגלל זה אני מאוהב

אחי הסיטואציה הזאת זה פשוו אני... גאוני.
כמה פעמים יצאתי ונשענה לי בחורה כזאת על הקטנוע למטה... או לקחה לי את הכיסא במשרד... או התיישבה דווקא על הראש שלי במסעדה...

גם אני הרצתי מליון סרטים.. גם אצלי אחד מהם היה שאני בוודאות מצולם במצלמה נסתרת כי אין מציאות כזאת למה שקורה פה עכשיו...

פעמים שאחת כזאת באה לבקש ממני אש או לשאול אותי איך מגיעים לרחוב זה וזה... 

הראש שלי הריץ סרטים מפה ועד להודעה החדשה..
כל סוגי הסרטים שאפשר לדמיין...

ולפעמים זה רק עניין של לזרוק מילה... מילה קטנה...
"בתיאבון"
"לבריאות"

"הלאפה פה פגז מקום הכי טוב בארץ"...

לפעמים רק משפט קטן הופך את זה לסרט אחר לגמרי...
ולפעמים זה רק רץ בראש שמשפט קטן הופך את זה לסרט אחר לגמרי... אבל חמען האמת זה הכי מסוכן..

לפעמים הראש היה אומר לי לעשות עליה מהלך רק כדי שאני לא אדמיין אח"כ שזה אשכרה היה עובד... רק כדי להוכיח לי שזה חארטה ורק בראש שלי וכדי שלא יהיה לי הרגשה של בעסה אחרי זה איך לא פעלתי על זה...

אסירות תודה שאף פעם לא עשיתי את זה..

אוהבים!!

עכשיו: פרק 9.
בנושא: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה?
תקראו.
תהנו.
תגיבו.

קראתי את הפרקים, והשיתופים כאן,
כל הכבוד על ההשקעה בדרך,
אתה לא לבד, יד ביד נגיע ליעד.

אוהב אותך מאד ישיב'ע בוחע'ר. קראתי את כל ההודעות שלך, תמשיך להיות איתנו, ובעז"ה כולנו ביחד נתקדם הלאה.

חברים יקרים,
אני פונה לכל אחד ואחד ממכם באופן אישי.
היום אני לא בא לומר לכם איזה סיפור יפה, איזה חכמה גדולה,
אני בא לשפוך את ליבי,
מה שייצא לי מהמקלדת אני לוחץ 'שלח'.

יום 25.
יום 0.
בושה.
פחד.
בושה גדולה.
פחד מהחברים.
זה מה שאני מרגיש עכשיו,
איך?
איך אני יכול לבוא ולומר לכם את זה.
איך???
האמת חשבתי למחוק את החשבון שלי,
למחוק את כל מה שאני יכול,
לחזור עוד כמה שבועות,
או חודשים...
בשם אחר.
אבל כן ,
זה קרה אתמול לצערי,
אתמול בערב,
היה לי יום מאוד מאוד קשה.
ממש קשה.
דיכאון. פיספוס. עבודה של המון שעות!! המון!! שירדה לטימיון.
ממש, רצוף תהפוכות, הרגשתי שכולי חלש. ידעתי שזה יכול לבוא,
וזה בא.
בא בענק!
אשתי הלכה לישון מוקדם, 
ביקשתי ממנה את הטלפון,
פתחתי נתב למחשב שלי, החזרתי לה כשהנתב שלה דלוק,
ושם.
שם הייתה נקודת האל חזור.
נכנעתי לעצמי.
מצטער.
דבר אחד אני לא מבין ואני אשמח שתענה לי (עם אתה בכלל  מוכן להשקיע משהו בשבילי...)
אני לא בבאסה.
אני לא בדיכאון.
אני די המשכתי בחיים שלי.
וזה שאני כותב פה עכשיו זה בכלל נס.
האמת, זה בזכותכם כי אני יודע שאני חייב דין וחשבון ליומן שלי, לעצמי.
אבל לא כך דמיינתי שיקרה לי עם אני אפול.
הייתי בטוח שיהיה בא לי להתאבד,
ואני לא מרגיש ככה.
בכלל בכלל לא.
וזה נורא מפחיד אותי, כי בעצם אני כל רגע יכול ליפול עוד פעם,
אין לי את המניע של הדיכאון והדכדוך כמו שהיה לי פעם, 
לפני ה - 25 יום.
שזה שיא חדש,
כי מאז שאני זוכר את עצמי השיא שלי היה 16 יום בלבד.
אתה יודע מה?
אולי עכשיו שאני חושב על זה, לכן אני לא בדיכאון,
כי בתכלס, אני יודע שכן החזקתי 25 יום,
שבשבילי זה המון!!!
לא יודע.
מבולבל.
מרגיש שאני עוד שנייה נופל עוד פעם,
כי...
בעצם למה לא?
עם אין לא תחושת דכדוך... אז...
מאוד מבובלבל.
זקוק לעזרתך!!!!!!!
נואש!

הלוחם613.
שהפסיד.

שלום ללוחם
מכיר מאד את התחושות של הלחץ, הדיכאון, החרדות, שגורמים לנו המכורים להשתמש. אדם רגיל יודע להתמודד עם מצבים כאלו, ומתאושש מהר, אצלינו זה קצת יותר מורכב.
אני הבנתי לפני מספר חודשים, שאני חייב לטפל בבעיות השורש הללו של דיכאון, חרדות, חוסר אמונה בעצמי ועוד, ופניתי לעזרה מקצועית. השימוש בתאווה הוא בכלל לא הבעיה, אלא הפתרון שלנו לבעיות שורש אלו.
ממליץ לך מאד לנסות ולהבין מהן בעיות השורש שלך, או פגמי האופי במינוחים של תוכנית 12 הצעדים, ולחשוב איך להתמודד איתם.
כשהבנתי מהם בעיות השורש שלי, התאווה כבר פחות מושכת אותי מבעבר. אני מרוכז כולי בנסיון להתמודד עם אותן בעיות, לא בהצלחה יתירה עדיין.
לכן, לא הפסדת דבר, להיפך, מתוך מה שכתבת תוכל ללמוד ולהבין הרבה על עצמך ולנסות להתמודד ולשפר את איכות חייך.
מקווה שעזרתי במשהו