בס"ד

תיודע שהיום שבו עשיתי מהלך רציני בנושא של התאווה זה היה היום שנפלתי בו בצורה הכי קשה, 
בערך ביום ה14 שלי רציתי ליפול שוב, הגעתי למצב שאין לי ניסיונות ואני נקי והתחלתי כבר לשחרר ולומר לעצמי שזהו סיימתי עם התאווה ואני נקי, ובשביל לקבל עוד כוחות להמשיך להתמודד עם התאווה רציתי ליפול, 
כי רק כשאני בקרקעית שבור ורצוץ יש בי את הכוחות הכי גדולים לטפל בעצמי,
אני מציע לך שתיקח את הנפילה הזאת בשתי ידיים ותעשה את כל הפעולות שפחדת מהם, אם זה ללכת לקבוצות או להיחשף בפני חברים ואנשים קרובים (כמובן בשיקול דעת), 
ביום האחרון שבו נפלתי החלטתי שאני אלך לקבוצות וברוך ה אני מרגיש שאני בכיוון,
בהצלחה לוחם!

לוחם היקר
אם כואב לך מאד, זה סימן מלמעלה שהודית שאתה חסר אונים מול התאווה.
גם לי זה קרה.
בת זוגתי הסתכלה אלי בעיניים במבט עצוב ואמרה לי שהיא  התייאשה ממני.
השקט בו אמרה את הדברים היכה בי, כאב לי כל כך שהרמתי ידיים בכניעה.
מאז אני נקי, לא תמיד מפוכח, אבל צועד בדרך.
הלוואי שתזכה לכך שהכאב שלך מהנפילה יהיה כזה שיוביל אותך להחלמה.

יום 0 או יום 1 עדיין לא החלטתי...
אבל בכל אופן חברים יקרים...
מה אני יגיד לכם...
אי אי אי חברים יקרים מה אני יגיד לכם. ימים קשים...תקופה קשה...
היצר הרע עובד שעות נוספות...
זה ממש ככה!!!
רוצה לשתף שבדיוק חשבתי לעצמי בראש השנה שבתכלס...
אנחנו במובן מסויים נמצאים בחוד החנית,
במלחמה הכי הכי גדולה של שנת 2020...
תכלס הרי זה כל העולם היום...
הכל פרסומות מושכות ובגדים ואופנה ועיניים וכו וכו וכו...
כל מי שפה יודע על מה אני מדבר...
תבינו מוכרים לכם עטבי כביסה,  (לא יודע איך כותבים את זה אפילו...)  קפה, מקדחה, ביטוח,
הכל עם בחורות ואיפור ו... ו...
עזבו,  אנחנו בעולם של גועל!!
ואנחנו,
כן, כן, אנחנו...
אנחנו - אני מתכוון ל...בערך 280 לוחמים באתגר ה - 90, ועוד איזה 300 בהיכל התהילה...
כולה 600...
אבל 600 המובחרים!!!
השייטת...
זכינו להיות חיילים שם, במלחמה הזו...
וזה כלל לא משנה עם אנחנו מפסידים או מנצחים העיקר שאנחנו נלחמים!! לא מוותרים!! יותר נכון העיקר שאנחנו נכנעים!! מוותרים!!...
אבל העיקר זה, שהיצר הרע עובד שעות נוספות -אשכרה כאילו!!
אז שימו לב,
תיהיו בכוננות ספיגה...
כי זה הולך לכאוב!!!
או ש...או שלא...
ש... שיקרה נס...
הלוואי!!!!רק רוצה לומר לשמעון היקר: 
"תיהיה חזק אחי, אנחנו מאחוריך!!"ולמתרפא היקר:
"תמשיך להיות סמל ודוגמא לכולנו, הישמר לך פן...."
אוהבים.

ועכשיו...
לענין שלשמו התכנסתי, (אני ועוד שני הקוראים הדימיוניים שלי...)
בתכלס' עבר עלי יום סבבה...
קצת תורה...
3 תפילות במניין כולל סליחות...
ברוך השם התפילות היו מחוברות.
קצת גלשתי באתרים כי היום התעסקתי הרבה עם הסינון...
וכידוע ששם היצר עורב הכי הרבה כי פתאום שום דבר לא הולך...
אתה לא מצליח להתקין כלום....
אתה מוחק ומתקין שוב עשרות פעמים...
ושמים עלייך *** בתמיכה הטכנית...
ורק מזה בא לך לברוח...
וזה מה שעשיתי...
ברחתי.
לפורנו.
כן כן כן
זה כבר לא בכוחות שלי ...
מה אני יעשה...
זה חזק ממני...
אני ממש מרגיש את היצר בשעות נוספות...
אבל אני חושב שדי מהר התפכחתי.
סגרתי.
נעלתי.
ומאז התחלתי ספירה...
היו קצת מבטים בסופר ועוד כמה בסליחות...
אבל בסך הכללי מתחילת הספירה היום היה די נקי ומפוכח ומחובר...
בואו נראה עם זה יחזיק חצי יום או רבע...
חחח...
צוחק איתכם...
מה יש אסור קצת?
חחח
טובבב...
יאללהההה...
ניפרד כידידים אני חושב...
אז...
להתראות לכם חברים יקרים שלי!
חולה עליכם!!
הלוחם613.

יום 1.
האמת זה יום וחצי כבר...
אבל מי סופר...
חחח...
וואו!
ברוך השם היה יום מאד מפוכח מאוד מחובר ואני רוצה להתחיל ברשותכם למנות את הצעדים שעשיתי עד כה ואיתם אני מגיע  לספירה הזו,
אלו הם הנשקים שקניתי בדרכי כאן בפורום, בתכנית,
אלו הם הטילים והכדורים יש לי בקנה...
אנסה למנות אותם אחד אחד...
זה יעשה לי סדר בראש...
( אני מונה את כל הצעדים שעשיתי מאז שאני באתר)

1. אינטרנט כשר לחלוטין (נטפרי) בבית. - צעד ענק של סור מרע.

2. זריקת בקבוק, ואני יסביר:
    לאשתי יש סמארטפון לצרכי עבודה בלבד (יש לה  גם מכשיר כשר, כמוני) שמתי על זה חסימה של רימון. זו פעולה של זריקת בקבוק, כי הנפילות שהיו לי בשני הספירות האחרונות היו בגלל הבקבוק הזה!! זה היה בפעמים שביקשתי ממנה את הטלפון בטוענות שונות ומשונות ואז... נפלתי. - חוסר אונים.
אגב: זה היה הצעד הכי קשה לי וביחד עם שמעון עשר הענק והתותח שעזר לי מאד בעניין הזה, הצלחתי לזרוק את הבקבוק המסריח הזה!!

3. שיחות עם חברי תכנית, והרחבתם מעת לעת בקצב איטי אבל בטוח - חשיפה אישית, מפחידה ושיתוף.

4. אולי תתפלאו לשמוע אבל קניתי לבית ''סטנדר'' וזה עשה לי חשק ללמוד בבית, אז אני לומד בערב אחרי שאני חוזר מהכולל.  החלטתי שאני מתחיל ללמוד דף היומי (חלום ישן) וזה ממלא לי את הערב, זה נותן לי משמעות גדולה וחיבור ובעיקר תעסוקה ולחץ לסדר יום,שמאד מאד חסר לי כפי שאני יפרט בהמשך. - עיסוק שמדחיק נפילות.

5. המון מחשבות על כל החוסר אונים שנגרמו לי במהלך השנים כתוצאה מהתאווה - לא יודע עם זו פעולה אבל בהתחשב בכך שאני יתחיל לעבוד על הצעדים בהמשך בלנ"ד אז אני יחשיב את זה כפעולה, - מחשבות חוסר אונים - תחילתו של צעד 1.

6. כתיבה בפורום, הימצאות באתר מידי יום, לרוב כמה פעמים ביום. - שיתוף שמאד מועיל ומציל.

7. כתיבת סיפור חיי ( שנעצר לאחרונה עקב בעיות בהדפסה... חחח...) - כולל בתוכו המון מצעד 4 ואפילו מצעד 1 כפי שיסופר בהמשך ועוד צעדים של מחילה לאבא שלי וכו'... זה נותן לי להבין את עצמי מאיפה הכול התחיל... - הבנה עצמית עמוקה, שמאד מפקסת ומועילה.

8. המון המון מחשבות של צעד 4, מה גורם לי לברוח לתאווה ובעצם איך אני יכול לעצור את זה בזמן ולהתמודד עם זה, אגב, להפתעתי גילתי, שהשעמום וחוסר לחץ בסדר יום, הוא אחד הגורמים הגדולים של התפרצות התאווה, אני אחד (כך מתברר...) שחייב סדר יום צפוף מאד, עד לחוץ... ומצד שני מגיע הרגע שחייב את השחרור שלו ולכן אני בורח לתאווה, אבל עוד נדון בעניין. - מחשבות צעד 4.

9. קריאה בספרות של תכנית SA כמו "הספר הגדול" ו"קדימה צעדים לפעולה"  - ספרות SA.

10. המון תפילות על העניין, שאין ספק שתפילה לא שבה ריקם ומסייעת באופן ישיר לפעולה, אז נכון, אולי תגיד שזה לא נחשב כפעולה אבל עדיין כשיש פעולות ביחד עם תפילות - זה מקבל משמעות אחרת, כי תפילות לבד לא יעזרו אף פעם, צריך גם פעולות.  - תפילות,  ( שעוזרות באפן ישיר לפעולות)

אז אני מקווה בלנ"ד להשתדל בכל כוחי להמשיך עם פעולות הללו שאני עושה, ואני מקווה להוסיף עוד פעולות בהמשך דרכי, אבל לבינתיים אלו הפעולות שצברתי, בזכות כל אחד ואחד מכם!!  ואני חושב שעצם זה שיש כ''כ הרבה ימים נקיים מה שלא קרה בחיים!! לפני כן זה כבר לבד מוכיח שאכן אני בדרך.

אשמח מאד לתמיכתך בפעולות שאני עושה.
אשמח עוד יותר להצעות ייעול ושיפור שלהם.
אני באמת באמת מוכן מזומן ומצפה לשמוע מה שיש לך לומר לי.
תודה לך חבר יקר!!!
בזכותך ובזכות הפורום הקדוש הזה שבעצם כולו זה אתה, אני נמצא במקום טיפה יותר מרומם ממה שהייתי עד לפני 3 חודשים.
מודה לכך מעומק ליבי!
אוהב!!!

חורט בדם ליבי.
הלוחם613.

לוחם יקר, אתה גיבור גדול! באמת גיבור. כל כך מעריך אותך, מאחל לך הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא. תמשיך לעשות השתדלות ובעזרת ה' תראה ישועות

אוהבים אותך לוחם יקר
אשריך על כל הפעולות והמעשים המאתגרים שאתה עושה כדי להתקדם בתהליך ההחלמה וההתקרבות לאבינו שבשמים ובארץ.
אשתף שוב (חשוב לי להיזכר בזה כל הזמן) שבשנה הראשונה בתחילת תהליך ההחלמה שלי נפלתי איזה פעמיים שלש, וזה היה מאד מאד מתסכל וכמעט מייאש. מודה לה' שנתן לי את החברים לדרך שעזרו לי להבין שאני בתהליך של החלמה, ובכל תהליך בריא ויציב יש עליות וירידות, וכל עוד אני על הרכבת הדוהרת במעלה ההחלמה בחסדי יוצרי הכל יכול ואני מרגיש התקדמות, עליי להתמקד בזה ולעודד את עצמי שהנה אני כבר מצליח ליפול הרבה פחות מבעבר, עם הפסקות יותר גדולות, ולא לקחת את הנפילה הבודדת שקרתה לי אז לאחר כמה חודשי ניקיון ולצבוע בעזרתה את כל התהליך בשחור מייאש, אלא לקחת כל בוקר את כל עשרות השעות הנקיות שכבר צברתי במשך התהליך ולצבוע בעזרתם את שאר היום שיגיע בלבן מכפר.
מתפלל שנזכה להרגיש את קרבתו ואהבתו של אבא שלנו
שאמר שהוא אוהב אותנו תמיד ובכל מצב
"בין כך ובין כך קרויים לך בנים"
ואולי זה ישכנע אותנו להרגיש קצת ככה גם כלפי עצמנו
באהבה
'פנימה'

                                     העקידת יצחק שלי!!!
יום 2.
יום שני...
אי... אי... אי...
איזה יום...
ברוך השם היה לי שוב, יום מאד מפוכח, אני יודע שזה בהתחלה של הספירה...
אני יודע...
אני יודע שעוד יגיעו הימים הקשים...
אבל עדיין אני כאן עם שני נשקים שלא היו לי בפעמים הקודמות...
1. זרקתי את הבקבוק.
צעד מאד מאד קשוח וקשה מצדי, שהיה עבורי וויתור מאד מאד קשה.
2. מילוי הסדר יום, בעיקר בערב, על ידי לימוד דף יומי, מאד מאד מחבר! מאד מאד ממלא!
אז אולי כשהוספתי את שני הפעולות הללו,
אולי יהיה לי יותר קשה ליפול...
אני יודע שאפשר להגיע לאוננות גם ''מקיר לבן''...
אבל עדיין...
הגבהתי את החומות...
עיביתי את השיריון...
הידקתי את החגורה...
ואני גם מרגיש, ששני הפעולות הללו של זריקת הבקבוק ומילוי הסדר יום, נותנות לי מפוכחות שלא הייתה לי לפני כן...
זה משהו שאף פעם לא הרגשתי...
כאילו מישהו הוריד ממני את ההתמודדות במובן מסויים...
כי היה לי מאד קשה השעמום...
וכל הזמן נלחמתי האם לפתוח את הבקבוק או לא...
ועכשיו??
המחשבה הזו פשוט לא עוברת שם...
בקופסא הדפוקה שלי...

ועכשיו לעקידת יצחק שלי...
אז אני רוצה לשתף אתכם במשהו קצת לא נעים עלי...
אבל שיהיה לכפרתי...
והכי חשוב לתועלת ההחלמה...
(ואלי לאחד מכם גם יהיה לו פתרון עבורי...)
אז ככה...
אתמול בלילה אני במקרה ממש (?!...) פותח את תיבת הספאם שלי ואני מגלה 110 הודעות!!!
ומה מתברר לי??
ששבוע שעבר באחת הנפילות שלי, תוך כדי חוסר שפיות עמוק ביותר, נרשמתי לאיזה שהוא אתר ליצירת קשר, בעל אופי מיני מובהק...
ומתברר שהם שולחים לי כל יום בערך עשרה מיילים, של כל מיני בני אדם שמעוניינים ליצור איתי קשר כביכול כביכול... וד"ל...
המזל שלי שזה באנגלית...
אבל אני יכול לתרגם את זה...
וזה מאד מדליק ומאד מאד מושך אותי ללחוץ על הקישור שיש שם שהוא מוביל לאתר המקורי וכו' וכו'...
הבעיה שאני לא יכול להפסיק את זה מכיוון שעל מנת להפסיק את שליחת המיילים אני צריך להיכנס לאתר...
ואני כבר לא יכול...
כי זרקתי את הבקובוק...
אז תכלס...
אני תקוע...
ממש...
כל יום שולחים לי מיילים מפתים מאד...
לא יודע מה לעשות...
עם יש למשהו פתרון אשמח מאד מאד.
ואני רוצה לשתף בחוסר נעימות מובהקת...
ובושה גדולה... 
שאתמול בלילה ניסיתי שוב לפתוח את הבקבוק על מנת להיכנס לקישורים ששלחו לי...
וגילתי שהעדכון האחרון שעשית - סגירה הרמטית לחלוטין, פעל את פעולתו, ולא נתן לי לפתוח.
תודות לאב הרחמים שוכן מעונים!!!
התחלתי באטרף שלם לפתוח אחד אחד את ההודעות היה שם בערך 110 מיילים!!, ולתרגם אותם ולהתגרות...
וזה אחרי הפוסט שכתבתי לכם אתמול...
צבוע שכמותי!!!
ואז בהחלטה של רגע לחצתי על "מחק את כל תיבת הספאם שלך"
לחצתי "אישור."
והכל נמחק.
"תיבת הספאם שלך נקיה מהודעות."
כמעט שירדו לי דמעות של ממש.
ומבלי לשים לב, ייצאו לי המילים הללו:
"אבא, זה העקידת יצחק שלי!! זו הקורבן שלי על מזבח התאווה!! זה הניצחון שאף אחד לא יוכל לקחת לי!!  לנצח!!!"
תחושת הניצחון הציפה בי המון אנדרלין...לא הצלחתי להירדם...
הייתי גאה בעצמי!!
והיום בבוקר כשקמתי, ידעתי שבמהלך הלילה שלחו עוד כמה, אמרתי לבינתים אני לא אפתח,
מרחתי ומרחתי... 
והגיע הלילה... 
פתחתי את המייל, (זה המייל השני שלי... של שמור עיניך...) ואכן חיכו שם עוד שני הודעות... (במהלך היום הם שולחים פחות מהלילה...)
היה לי תאווה מאד מאד גדולה וקשה לתרגם את זה, את המילים המפתות וכו וכו, 
ושוב...
הרמתי ראש...
ואמרתי:
"אבא זו העקידת יצחק שלי להיום!!! קבל את הקורבן הזה שיהיה לי לכפרה ולסייעתא דשמיא בהחלמה!!"
לחצתי על "מחק את כל תיבת הספאם שלך"
לחצתי על "אישור"
וזה נמחק.

וכשדמעות בזווית עיני...
אני מאחל לכם ...
לילה טוב ומבורך.
הלוחם613.

כל הכבוד לוחם על הויתורים.
ללא סתם לוחם, לוחם גיבור

הצעה שלי, יש אפשרות לחסום הודעות לפי פרמטרים מסמסויימים - לדוגמא כתובת השולח

אם אתה לא מסתדר איך עושים את זה, אנסה בלי נדר לבדוק בשבילך...

מאמין שזה יכול לפתור לך את הבעיה גם בלי לפתוח שוב את הבקבוק

המון הצלחה

הרוצה בחיים כתב on 24 ספט' 2020 22:50:

ממש ממש מחמם את הלב!!
תודה רבה לכם!!
לגבי החסימה...
אם אתה מתכוון לחסימה שיש ב - gmail עצמו, אז זה לא עוזר לי, כי הוא חוסם את זה מההודעות הנכנסות ומעביר את זה לספאם, ואצלי זה מראש מגיע לספאם... אז...
בכל אופן תודה רבה!!
אשמח לפיתרון דחוף לכל מי שיש לו!!
כל יום אני ממש משחק באש!!
שוב תודה ענקית!
הלוחם613.

וואו! וואו וואו וואו....

קראתי את הכל.. כמה ימים אחורה ועד עכשיו.
עד הרגע הזה לא ראיתי ולא קראתי כמעט כלום..

מאיזור ראש השנה נכנסתי לריכוז עצמי מטורף והתכנסתי בתוך עצמי כך שאפילו לפורום לא נכנסתי ולא התקשרתי לחברים ובקושי עניתי לשיחות..
נכנסתי לניתוק שהוביל לקושי אדיר מול התאווה ולכמעט נפילה ולסדרה כבר של 3-4 ימים שאני כל יום פועל על תאווה בצורה כרונית..

אני מצטער אחי. אני מצטער שלא הייתי שם בשבילך ברגע הקשה והקריטי... לא שאני איזה כל יכול ויכלתי לשכנע אותך להמשיך... מי אני בכלל.. אבל בגלל שגם אני הייתי שם עשרות פעמים אני קורא לנקודות האלה נקודות המשבר.. הנקודות שהכי קשה לעבור מצד אחד ושנותנות הכי הרבה בוסט להחלמה מצד שני..

אני חושב שהתיאור שלך מדוייק אנחנו נמצאים במלחמה בחוד החנית.. ולפעמים אחד מאיתנו מקבל כדור בברך ונופל ולא יכול ללכת ואז צריכים לבוא החברים ו"לשאת" אותו על הכתפיים.. זה מה שהיה קורה אצלי. וכשאתה קיבלת כדור בערב ראש השנה אני הייתי בדממת אלחוט הרחק הרחק מכאן והתעלמתי מהזעקה שלך לעזרה עד שהמחבל פשוט ירה בך מטווח אפס...
כל כך הייתי מרוכז בעצמי שאפילו לא שמעתי שאתה קורא...

אוהב אותך מאוד אח יקר.. הייתי לצערי טרוד ועסוק בקרב משלי.. פנים אל פנים מול היצר.. ואני עדיין טרוד בו והוא כבר 4 ימים נאבק עימי ותיכף מוריד אותי למטה ואני מנסה לזכור את המנטרה של לא להילחם אין לי סיכוי בקרב מולו... ולשחרר ולמסור לאלוקים אבל הוא פשוט ממשיך לגרור אותי פנימה למלחמה הזאתי... ובדיוק כמוך גם הכוחות שלי נגמרים...

אוהב אותך המון אחי! אשמח אם תרים לי צלצול.

שבת שלום ואל תדאג לא איבדת כלום להיפך צברת ימי נקיון שאף אחד לא ייקח ממך וכל יום מביא איתו את התובנה והחוזק שלו.

אוהבים!

יום 8.
שבוע ויום.
רמה 3.
קיבלתי היום מייל על זה שהגעתי לרמה 3.
נו נו...
כבר קיבלתי בעבר מיילים כאלו...
וא נראה מה יקרה הפעם...
כמה הם יחזיקו...
מזכיר לעצמי, "רק להיום..."
מוצאי יום כיפור...
האמת שזה אחד הזמנים שאני הכי שמח בהם...
אני?
אני מתכוון... נשמתי.
אני ממש ממש רגוע וכאילו הכל כזה זך וטהור...
אבל בתכלס...
אני יודע שעכשיו, באמת זה הזמן הכי הכי מסוכן בשבילי....
כמו שאמרו פה החברים...
נפילת מתח.
אחח...
כמה שזה נכון.
בכל אופן...
במוצאי היום הקדוש, נכנסתי לאתר הקדוש...
ורציתי...
באמת שרציתי...
לשתף.
לכתוב.
לומר.
להביע.
אבל...
לא הלך לי...
ממש כאילו הידיים לא נתנו לי לכתוב כלום...
הרגשתי...
חסר אונים...
אז הנה אני פה...
מחסדו ולא מכוחי.
כותב לכם ומשתף אתכם שהיום פעלתי על פעולות תאווה.
היה לי נורא קשה לוותר על כמה מבטים.
אפילו הגעתי לשלב ממש מתקדם.
ממש אוננתי.
אבל מיד בהתחלה תפסתי את עצמי.
ואמרתי שנכון שאתמול היה יום כיפור....
רק אתמול?!
זה נראה לפני עשור...
אבל עדיין אני חייב לעשות כל מה שאני יכול להחלמה.
אז ניתקתי את עצמי.
קמתי.
ועשיתי כל מיני פעולות פשוטות בבית.
ממש כמו לשטוף כלים שעוד נשארו מסעודה מפסקת...
חחח... פדיחות...
אבל הגל הזה עדיין לא עזב אותי...
ואח"כ ירדתי קצת למטה (לקניות לחג) וראיתי כמה מושאי תאווה מאד מאד גדולים שלא וויתרתי והסתכלתי (על לקם יש לציין...) גם במבט שני.
תוך כדי ידיעה גמורה שאני הורס ומזיק לעצמי בהחלמה ומזין את המחלה שלי...
אבל תודות שלא איבדתי כל רסן...
ועדיין נלחמתי עם כל מבט ומבט...
וברוך השם אח"כ הלכתי לבית של חבר לעזור לו עם הסוכה...
וחזרתי הביתה והייתי עם האישה...
וברוך השם אני חושב שנראה לי שאולי הגל הזה של יום כיפור עבר לי....
למרות שאני יודע שמחר יכול להיות שהוא שוב יתקוף....
במלא עוזו....
אבל עדיין...
"רק להיום"
הוא קצת קצת שחרר ממני.
אז תודה לאבא שבשמיים על יום כיפור מאד מאד מחובר...
התפללתי בעיקר על ההחלמה שלי...
על זה ש "יחד לבבנו לאהבה את שמך"  ושלא נצטרך להגיע מחמת פגמי אופינו לדברים אחרים...
היה לי המון רגש...
המון ריכוז ברוך השם...
ואני שמח ומאושר על יום כיפור כזה קדוש ומחובר!

אבאאאאאאאאאאאאא!!!
אני אוהב אותך!!
ואני רק רוצה שתדע שאני כאן אפילו שאין לי כוח, אפילו שבא לי לזרוק את עצמי לים של התאווה, וכל זה על מנת שיהיה לי חיים יותר טובים ומפוכחים, שלא אמעל בחיים הטובים שנתת לי, אז תעזור לי אבא וסייע בעדי למלאות ולהבין את הפגמי אופי שלי שמובילים אותי לחיפוש נואש אחר התאווה, למרות שאני יודע שיכול להיות שעד סוף חיי זו תהיה ההתמודדות שלי, אבל כל מה שאני רוצה ושואף זה רק כלים להתמודד עם זה, זה הכול כלים.
אוהב אותך אבא!!!
אוהב אתכם חברים יקרים!
הלוחם613.

אגב למי שיש מסרים מוקלטים מכל מיני חברי SA  אשמח מאד שייצור איתי קשר בפרטי.
רק רוצה להוסיף...
שברוך השם תודות לחסדו...
האתר ההוא הפסיק לשלוח לי הודעות ברוך השם ברוך השם.
ונסיתי היום שוב בקבוק קטן אבל התגלה לי שגם הוא נחסם.

אמן.
תודה רבה משתוקק היקר.
חיממת לי את הלב.
אני בתקופה מאד קשה.
אני כבר מתחיל לראות את הגל....
והנפילה...
מקווה מאד שלא...
תודה רבה לך !!!

יום 8.
מאד מאוחר.
כתבתי פוסט ארוך ומחקתי.
אני מאד עצוב.
אני בדיכאון.
אין לי כוח לכלום.
השעמום אוכל אותי בכל פינה ולכן קשה לי עם התאווה פי אלף!!
אשתי מרגישה את זה (-השעמום, לא סיפרתי לה שאני מכור...)  ואני לא יודע מה לומר לה.
מסכנה.
מזל שהיום הזה נגמר.
"רק להיום..."
כי אם הוא היה 25 שעות, הייתי נופל.
לראשונה שמעתי מסרים שמתרפא שלח לי.
היה מדהים!
מאד התחברתי חיזק אותי.
היו לי כמה מבטים קשים ברחוב.
אבל עדיין היו וויתורים משמעותיים.
אתם יודעים איך זה...
שוק ד' מינים, סוכות, קיינע'ס...
הכל מלא.
כולם בחוץ.
לכו ספרו לי על הסגר....
חחח...
חתיכת בדיחה...
בכל אופן בסך הכל היה לי יום נורא קשוח...
מקווה לימים טובים יותר.
לילה טוב.
אוהב.
הלוחם613.
למי מכם שיש מסרים לשלוח לי אני ממש אשמח, תודה.

אוהבים אותך אחי! תחזיק מעמד!! 

ימים קשים עוברים על כולנו.. גם עליי באופן אישי...

אוהב אותך ומתפלל עבורך שאלוקים יזכה אותך להישאר נקי היום. להישאר מפוכח. לוותר על כל פעולת תאווה. אמן

יום 9.
יום 0.
נפלתי שוב.
כמו בן סורר ומורה.
אני אולי אקח קצת פסק זמן לעשות הפקת לקחים ולראות מה קורה איתי.
לבנתיים חברים יקרים.
המשך החלמה לכולנו
הלוחם613.