יש המון תקוה לחיי משפחה. אפשר לראות את זה בסקר של יהודה מ.
להפך, מה שאני לא רוצה לפרט כאן זה את החלק שמנמיך את התקוה...
אבל לא יודע מה לכתוב בפורום נשואים, אז לא כותב כרגע.
אהבתי את הכתיבה שלך ואת השמיש במילים מדויקות!

כמעט נפלתי
והיו לי את כל התרוצים למה ליפול
אבל זה לא משנה

הייתי מסכן ועייף
כעסתי על אישתי שאי אפשר לדבר איתה כבר יותר מחודש
ושום רמז שנתתי לה אתמול שאני רוצה אותה לא התקבל מצידה (אבל שנינו היינו גמורים מעייפות)
וגם ראיתי סרטים כל היום
אז התחלתי להשתמש

ועצרתי

אז הפעם היה לי נס שהצלחתי
וזה נס כפול כי הגיע לי ליפול וכי נפילה אחת היתה יכולה לשבור לי את המילה ואת הרצף ולהביא עוד נפילות.
מתפלל שהמעידה לא תביא עוד מעידות.
מקוה שאתעורר על חיי ואפסיק לראות סרטים. ואנצל את הזמן. ועוד.

איך לא נפלתי?
אישתי היתה שם.
תוך כדי שאני נופל מצאתי את המילים לשתף אותה על מה שאני עובר.
ופתאום היא היתה נחמדה אלי ותמכה בי.
ואז מצאתי את הכוח לעצור ולתת לגל לעבור ולעייפות להכריע.
קצת רבנו בגלל זה.
והבוקר קמנו שנינו על הפנים.
וגם הילדים.
שגם הם עייפים משבת ומוצש וליל יום ירושלים ומוצאי יום ירושלים.
אז גם הבוקר התחיל קשה.
עד שבעיניים כצומות למחצה עזרתי לכולם להרגע.
עכשיו ההל נגמר בטוב.
כולם שמחים.
אולי גם אני.
רק שאני עייף מידי בשביל לשמוח (וזה תרוץ)
מקוה להיות יעיל הבוקר.

בעקבות השבת אני במחשבות.
מקוה לעדכן.

תחזיק חזק אחי!
יש לך את כל הכוחות לצלוח את זה!!

בשבת היה לי משהו שאני לא יודע אם הוא נפילה. לא יודע אם הוא מאפס.
מנסה לקחת את היתרונות מכאן ומכאן.
עוד לא הספקתי לחשוב על זה
או לכתוב על זה
או להתיעץ על זה,
אבל לצד השני אני שמח שאני עמוס ולא מתעסק בזה, אלא מתעסק בעיקר בחיים.
בינתיים כמעט שישה ימים אני מתפלל במניין ופספסתי רק שחרית אחת במניין ועוד שחרית פספסתי לגמרי.
מצליח ללמוד תורה,
ולהעסק בדברים חשובים.
באסה על הסרטים שאני עדיין רואה.
מאחל לכם נקיות ובעיקר שפיות, וגם - שתקראו הודעות יותר נחמדות מזו.
שלכם,
צורצור.