יום א' פרשת כי תצא - יום ראשון למפוכחות
הבטחתי להילחם ולהמשיך לשתף, ואני עושה זאת באיחור אמנם אבל עושה.
לא קל לשתף, בפרט שיש כאן כאלה שקצת מכירים אותי יותר, אבל זה הדבר היחיד שכנראה כן עוזר.
עברה על שבת של התרוממות, אבל פתאום היו לי פלאשבקים, של דברים שראיתי לפני למעלה משנה. דחיתי אותם מיד. הייתי צריך לזהות שהסכנה מתקרבת. לא ייחסתי לזה חשיבות, במוצ''ש המשכתי בשלושה עמודי עולם, תורה, עבודה, וגמ''ח. יתכן שאם הייתי נכנס לכאן לשתף הייתי שורד, אם הייתי פונה לחבר שיש לי קשר איתו גם לא הייתי נופל.
מאוחר בלילה חטפתי קריז, ועברתי על כל הגדרים שלי, שמעתי קול אומר לי תעצור, תבדוק אולי יש לך עם מי לחלוק את הקושי, במקום זה קיימתי בריצת רגליים להרע . התחלתי חיפושים. הקב''ה ברחמיו עזר, שהחסימה עבדה די טוב. וכשהיא לא עבדה מספיק טוב, די מיד סגרתי. אבל הייתי רחוק מלהיות מפוכח.
אני קורא לעצמי נקי, בגלל שהייתה לי אפשרות לגלוש בלי חסימה, ולא עשיתי זאת.
האם יש לי תובנות. - כן לא חדשות.
ההתמכרות הולכת בגלים, ומשום מה אני שוכח את זה בקשר למפוכחות, ולכן אני לא מצליח לשבור את תקרת הזכוכית של שבועיים מפוכחות.
מתחיל עכשיו שוב, אשקיע יותר. מקווה שעכשיו שבועיים לפני ר''ה יהיה לי יותר קל להגיע לשבועיים, ואז עשרת ימי תשובה, וכו', יהיו ימים יותר קל.
ואסיים בתפילה להקב''ה, סומך נופלים, ומתיר אסורים, ורופא חולים. עזרנו כולנו, כי אלייך חפצינו.