אשריך אחי וראש!

אכן רק עתה קראתי את השיתוף שלך, וכולי התפעלות והשתאות מהעקביות שלך והעקשנות ללא פשרות, לשתף על כל קושי, גם כאשר לא נעים כל כך לשתף,

ממשיך לעקוב בתפלה ובתקוה להצלחתך!

באהבה רבה ובהערכה עצומה!

אמנם אני נמצא כאן לרוב כצופה מהצד בעיקר (אם כי מבקר לא מעט...) ולכן מרגיש מעט זר, ובכל זאת רוצה לומר לך גם כן - אתה מרגש, בהתמודדות, בעומק, ביכולות הנפשיות, ובעיקר ממלא תקוה שהכל אפשרי. 
מייחל לטובתך והצלחתך מאד מאד.

משתף, שאני נקי לחלוטין מכל חיפוש לא טוב באינטרנט. ופתאום הייצר התחיל לעבוד ברחוב. אשתף בפרטים בהזדמנות אחרת איך בדיוק אני מתגבר, ומה הצעדים שאני עושה.
מה שאני יכול לומר, שאפילו שיש הרבה מאד קשיים ולחצים מסביב אני נקי לגמרי ב''ה. 
היה לי הערב קשה נכנסתי לכאן משתף מגיב, ובעז''ה מקווה לחזור למקום טוב ורגוע.
כך החיים, הם עם גלים. 

עברו עלי ימים נפלאים, בכל הבחינות. תורה עבודה וגמ''ח. קצת קשיים חיצוניים אבל לא לקחתי אותם ללב.
חשבתי שאני צריך להיכנס לשתף ממקום טוב, לא הספקתי. ופתאום אני מגלה שחסימה שדאגתי שתהיה לי לא עובדת, ואני מתחיל להרגיש קריז. 
בדיעבד אני חושב שחלק מהשבוע הרגוע והטוב שהיה לי מקורו מזה שחשבתי שיש לי חסימה. ופתאום אני מגלה שאין, ואני חוזר למקום המאבק. 
מתפלל להקב''ה שיעזור לי לעבור את הלילה נקי. 
ולהצליח לסדר את החסימה כמו שצריך

הקב''ה עזר לי אבל לא רציתי לקחת את העזרה, ואם מתעקשים ליפול נופלים. 
עדיין החסימה לא הסתדרה, אני מנסה לסדר את זה, מסיבות מסוימת זה לא פשוט לי, החסימה לא בשליטה שלי, אני כל הזמן פונה לאחראי כאן שיסדר, אבל הוא עמוס, ולא בדיוק מצליח, הוא לא מבין, א. מאיפה אני יודע שהחסימה לא בסדר, הרי בלי לנסות לא רואים את זה. ב. ממה אני לחוץ שאין חסימה, הרי חוץ ממני אין לאף אחד גישה למחשב הזה. - זה סיפור מאד מצחיק, אם הוא לא היה אמיתי, אם הגולם לא היה שלי גם אני הייתי צוחק, אבל בגלל שאני הגולם אני בוכה. 
בגלל הקריז, הגעתי לכאן לשתף, מתפלל ומקווה שהקב''ה ייתן לי לעבור עוד לילה בשלום.

גם כשטוב צריך לשתף. 
ב''ה עברתי את האתמול בשלום. אמנם לא הלכתי לישון אלא ברחתי לישון כדי לא ליפול, לא קמתי לתפילה בנ''ץ כמו התוכנית, ועדיין מצב רוח כבד, וקשיים. אבל מבחינת ההתמכרות מפוכח. 
הייתי חייב לצאת היום למרכז קניות, פתאום שמתי לב שכל מיני מראות שפעם לא היה מציאות שלא אכשל בהם, אני מיד מסיט מבט. מה שאומר שעשיתי עבודה. כאמור הקטע הקשה ביותר שלי זה המחשב.
הערב שוב הגעתי אחרי כל המתח עם רצון עז לשחרר ולפרוק מול המחשב, בפרט שהרי היום שוב פניתי לאחראי שיטפל בחסימה, כך שמצד אחד היצר אומר לי את שלך הרי עשית לא תהיה עליך תביעה עם תכשל, בעייה של הקב''ה שאין חסימה. ומצד שני הוא אומר לי עוד מעט תהיה חסימה, אז בין כה וכה לא תוכל להיות מכור, זה כבר לא יוביל לעוד ועוד, אז למה לא לנצל ימים אחרונים. 
הקב''ה ריחם עלי, ושלח עלי עומס עבודה הלילה. כך שעד לרגעים אלו שהתפניתי להגיע למחשב, הספקתי להירגע, ודווקא לומר לעצמי, הרי עוד מעט תהיה לך חסימה על המחשב, ומימלא לא תהיה לך הזדמנות להוכיח לעצמך שאתה מפוכח, שאתה כן שולט על עצמך. ולכן אני כאן כותב לכם, במקום לגלוש בזוהמה. 
תודה לכל העוקבים והמגיבים, אתם נותנים לי הרבה כוח, בדרך הקשה. 

תודה על השיתופים והכנות והדרך הנפלאה
תמשיך לשתף ולחלוק מהחוויה

מה אומר ידידי המשתוקק, אתה מרגיש אותי.
אכן בוש לעדכן. אחרי שבוע מפוכח שוב מוצ''ש הלילה המועד לפורענות אצלי, שוב נפילה חזקה בפכחון. 
הרגשתי את זה בא, ובמקום להיכנס לכאן, הלכתי למקומות אחרים. שמעתי קול פנימי אומר לי עצור, אך קיימתי בריצת רגליים להרע [כמובן, הכל בחדר מול המחשב, ולא ח''ו בחוץ, אבל בחוסר השפיות, רק רחמי שמיים, עוזרים שלא נגיע למקומות רח''ל]. 
לא מתייאש, קמתי שוב, סופר מחדש, משתדל לדאוג לסביבה שלי שתהיה ללא בעיות. 
יש כאן אחד בכל הפורום שאני מדבר איתו, ומכיר את הסיפור שלי טוב יותר. אך אינו יודע מי אני, יאמר לשבחו שהוא העיז לתת לי מספר הטלפון שלו אפילו שאני לא נתתי לו את שלי. תמיד מתקשר אליו מחסוי, זה מסרבל מאד. - היום יצאתי לקנות טוקמן, כדי שאוכל להתקשר אליו בצורה קלה יותר, והוא גם יאכל לחזור אלי. 
במקביל שוב ישבתי מול היומן שלי, וכתבתי לעצמי את הרווח וההפסד, את התחושות אחרי בזבוז הזמן מול המחשב, ובוודאי את הגועל, כשגלשתי בחסור שפיות מסוים, אמנם שמרתי את עצמי ממקומות רשמיים, אבל רחוק מפיכחון.
הקב''ה ירחם עלי ויאמר לצרתי די, יעזור לי להיות מפוכח לנצח. 
תודה לך, ולכם. 

שלום לכם חברי היקרים. 
מהנ''ץ החמה עד השעה רבע לאחת אחר חצות, הייתי עסוק כל הזמן במצוות ומעשים  טובים, יום עסוק ועמוס בלי כעסים ובלי טינות. ואם היה כעס קטן על מישהו, ואם היו לחצים מייד הבלגתי והרגעתי את עצמי. 
ואז סוף יום כזה ארוך, לא מגיע לי קצת הרפייה ? הירשתי לעצמי, ביטלתי קצת זמן מול המחשב, ואז מיד הגעתי לכאן, בגלל שאני מכיר את מסלול ההרפיות שלי. 
אוהב אתכם.

אין לי ברירה אני חייב לספר לכם. 
אתמול בלילה הייתה לי שוב מעידה. פחות עמוק מהנפילה הקודמת, אך מעידה. קמתי שמרתי יום נקי. אבל עכשיו שוב קריז מטורף. ואני חייב להמשיך לעבוד על המחשב, וכל הזמן רצון לעבור על הגדרים ולהתחיל קצת לגלוש, כשאני יודע ברור מה יהיה הסוף.
חושש שאין לי ברירה, רק לעזוב את העבודה באמצע, וללכת לישון כך ארגיע את הקריז.
בקיצור אין ספק, שבגלל כל הנפילות שלי בשבועות האחרונים, קשה לי יותר. ככל שעוברת תקופה יותר ארוכה של נקיות, יותר קל לשמור על נקיות.
מחר ערב ר''ח, יוכפ''ק, חייב להיות נקי. 
נשאר לי עוד חודש ומשהו לשנה שאני כאן, שנה שבא לא נכנסתי לתהומות שהייתי בהם. - אני חייב לשמור את החודש זה, מפוכך.
ה' יעזור, אין לי שום סיכוי מכוחי, הכל מכוח הקב''ה שעוזרו.

תודה רבה המשתוקק. אכן זה מה שעשיתי אתמול שיתפתי בהתחלה ובזכות זה ברחתי לישון ולא מעדתי, שמרתי מפוכח לגמרי.
בזכות ששמרתי את עצמי אתמול, קמתי הבוקר במצב רוח  טוב והיום התנהל טוב.

אשתף אתכם ברגע מעורר. התפללתי מנחה ויוכפ''ק באותו בית כנסת שהתפללתי בעשרה בטבת תשפ''א, אני זוכר כמה בכיתי אז להקב''ה שיעזור לי, הייתי אחרי ספירות עצמיות, שבוע שבועיים, לפעמים חודש, ולפעמים חודשיים ושוב נופל. ואז החלטתי לשלוח מייל לשמור עינך שאני רוצה לפתוח חשבון. 
ב''ה מאז לא הגעתי לאותם תהומות שהייתי בהם. 
המקום הזה והתפילה הזו הזכירו לי את זה שאפשר לשנות, מקווה שלעשרה בטבת הפעם אגיע מפוכך לגמרי מעל ארבעים יום. 

וואוווווווו מדהים, מרגש, דרך מדהימה.
אני שם לב מהי כוחה של תפילה, דיבור עם אלוהים בבכי, להאמין שרק הוא יכול להציל ולעזור לי אף אחד לא... וגם אני לא, פשוט לא מסוגל לבד, כמה ניסתי ולא הצלחתי...
דבר שני, הרצון העז, ההתמדה, זה ניכר גם בכניסות לאתר והשיתוף, אוהבים אותך וצועדים אתך צעד אחר צעד

שוב משתף בתחילת הקריז. 
כזכור מוצש''ק זה לילה מאד מסוכן אצלי. בגלל צירוף של גורמים רבים. והשבוע עוד יותר מתמיד, במקום שאכול לברוח מהתאווה על ידי לימוד התורה, אני צריך לעסוק באיזה מלאכה שפחות מתאימה לי, אך מה אפשר לעשות לפעמים צריך לעשות דברים. וכן יש לי עכשיו התמודדות כלכלית. הנוח ביותר זה לברוח למחשב. הרי בין כה וכה אין לי עדיין שבוע של מפוכחות, לא אפסיד הרבה. 
נכנס לכאן, מקווה שזה יזכיר לי ויתן לי את הכוח להתמודד, ולסיים את הלילה מפוכח.

אשתף אותכם שב''ה עברתי את מוצש''ק בשלום, ואני עכשיו יותר רגוע, אפילו שהמציאות סביבי לא השתנתה בכלל. ללמדך שלא המצב עושה את הבעיה, אלא הבעיה גורמת לנו להתמודד לא נכון עם המצב.

אני חושב שמאד חשוב לספר מה עזר לי. יהיה בזה גם משום הכרת הטוב לחבר יקר, וגם עצה לשאר המתמודדים. 
את חטאי אני מזכיר, שאתמול נכנסתי לכאן, קצת כדי לצאת ידי חובה, להראות להקב''ה שאני נכנס לשמור עינך וזה לא עוזר. אמרתי בוא נראה האם הידיד שלי מהפורם נמצא עכשיו, והוא לא היה.
אסביר מה הכוונה הידיד שלי, וגם בזה סביר שתהיה תועלת למתמודדים אחרים. נכון שאנו כולנו מתמודדים עם אותה בעיה. אבל ככל שהתמיכה מגיע ממישהו שיותר מבין אותך, יהיה בזה יותר תועלת. קשה לגשר על פער גילאים, ובפרט למבוגר קשה לקבל תמיכה מצעיר. קשה לקבל תמיכה ממנטליות שונה. לאדם משכיל יהיה יותר קל לקבל ממשכיל, ולאדם פשוט מפשוט, לעני מעני ועשיר מעשיר. לא שאני אומר שצריך להיות אותו דבר, אבל אחד שמבין את השני. 
כזכור מסיבותי, אין אדם בעולם !!! שיודע עם מה אני מתמודד. אך היה כאן אחד מהחברים שהתכתבנו, וזיהנו שאנו מבינים אחד את השני, והוא באבירות נפש, נתן לי את מספר הטלפון שלו.
אתמול מאוחר בלילה החלטתי לתת עוד צ'אנס להקב''ה [סלחו לי על הביטוי המגעיל, אני רוצה לשתף ממקום פנימי], אשלח הודעה לחבר. כן בשעה 1 בלילה הוא ראה את ההודעה, נכנס לכאן והתכתבנו למשך שעה, דברי חכמה ותבונה. עד שנרגעתי. 
קודם כל, תודה רבה לך ידידי היקר. 
ולכולם אני מציע תיצרו קשר אישי יותר, עם מישהו שמכיר את ההתמודדות שלכם, אינו צריך להכיר אתכם, לדעת האם השם שלכם כהן או לוי, אבל כן את סיפור החיים, וכך יוכל לתמוך בכם יותר.
בהצלחה לכולם. וזיכוי הרבים יעמוד לנו, להתקרב להקב''ה. 

מתחבר לדברים, 
אף אני לפעמים בשעת לילה מאוחרת  מאוחרת נפשי שוקקה למצוא אוזן קשבת..