אלי שומר אהובי! 

שמח כל כך בשמחתך,שנה נקיות זה בהחלט צעד משמעותי לאנשים כמונו,
יש שמחה מיוחדת בכך שאני לא מכיר אותך רק מהיום ורק כנקי שנה, 
אלא נמצא ושותף למסע שלך מתחילת הדרך, לראות את  האופטימיות והפסימיות שבדרך,
רואה את הדברים והפעולות שמתגבשים תוך כדי תנועה בבחינת אין אדם עומד על ד'ת אא"כ נכשל בהם, 

דן איתך ולומד מדרכך הן בפורום הציבורי והן בהודעות פרטיות, 

ולכן אין בעולם מישהו שמבין את השמחה כמו אנחנו רעיך המתמודדים עם אותה פרשה ומרגישים בדיוק כמוך את הסבל והכאב שבדרך הזאת לצד השמחה והשלווה שהיא מביאה, 

באופן אישי אתה משמש דוגמא בשבילי לאחד שלאו דווקא עושה את הדברים בדיוק כמוני או כמו עוד חברים כאן ובדרכך מצליח יום אחרי יום רק להיום להתמיד בדרך, 

זה חשוב לי לזכור כי האגו שלי מספר לי שמי שלא עושה ממש כמו שאני חושב שיעשה,אז הנסיון מראה שאין לו סיכוי,ולכן טוב לי לענווה שלי לראות את המסע שלך, 
ככדרכה של תורה התנגחנו זב'ז... לא מעט...אך כיון שהמטרה אחת היא לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זל'ז וכך אני מרגיש.

מזכיר לך ולי (ככל שהתקופת נקיון שלי גודלת אני חייב יותר ויותר לזכור) שהעבר אין והעתיד עוד לא קרה וכל מה שיש לנו זה רק את היום הזה, אין לנו ערובה (כמו שכתבת בזמן האחרון כאן) ואדרבה מהנסיון שלי הרבה יותר כואב ליפול אחרי תקופה ארוכה,
ולכן אני מבקש ממל בענווה שתמשיך להיות כאן שתמשיך לחלוק ולשתף ולתת מעצמך! 

אוהב אותך מאוד ומעריך אותך מאוד !! 

עשר שמעון אהובי, וכל חברי היקרים חברי הפורם. 
הלוחמים הנפלאים שכותבים ומשתפים, וגם אלו שרק צופים.

קודם כל עשר שמעון, אתה צודק, כל אחד עושה זאת בדרכו. הרעיון הוא אחד להילחם ולא להרפות. 
כבר שבוע לא כתבתי שיתוף. וגם השיתופים שכתבתי קצרים היום. אבל עכשיו אני כותב, אתם יודעים מדוע, בגלל שאני בקריז. - ובגלל שהמחשב שלי חסום, ואין לי אפשרות ליפול לכן יש לי את הפנאי להבין מהו קריז.
קריז הוא לא זה שאתה רוצה ליפול, קריז הוא המצב הקודם, הוא המצב שאתה עצבני ואפילו לא יודע להגדיר לעצמך מספיק ברור מדוע. יש לך הרבה דברים לעשות, ואין לך מנוחת הנפש לעשות כלום. אממ מה, עד היום לא שמתי לב, בגלל שבזמן שהגיעו המצבים הללו הייתי פורק אותם בהתמכרות, וחושב שזה היה הקריז שרציתי את הפורקן שבנפילה, עכשיו כשאין לי את זה אני מבין מה זה. - ובכן מצאתי פורקן אחר להרגיע את עצמי, להיכנס לכאן, ולספר לכם, שנפילה לא פוטרת, אלא מתסכלת. 

ממשיך לשתף אף אחד לא חייב לקרוא הכל.
לפני שבוע, ישבתי מול המחשב כשעתיים וניסתי כל מיני חיפושים, ב''ה שום דבר לא נפתח. אבל איפסתי לעצמי פכחון.
וגם בשו''ט, בשבת חלמתי שאני מגיע למחשב ופתאום נפתח לי דף של זוהמה לשנייה נבהלתי, ומיד טרקתי את המחשב, ומסרתי אותו למישהו וצעקתי שיש תקלה ואין חסימה. התעוררתי מהחלום ב''ה שבת קודש, אין מחשב ואין טומאה. וב''ה עשיתי עבודה שגם בחלום אני בורח. 
תמשיכו כולם, זה מאבק לכל החיים, אבל הוא משתלם, אין לנו דרך אחרת, כל כניעה זה כוס מים מלוחים שהטובע שותה בים.
אוהב את כולם מתפלל להצלחכתם. 

וואו.. מדהים, התחזקתי. מה שכתבת על הקריז - זה באמת מה שאני חווה כל כך הרבה, מין השלכה של דברי חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי ליבטל ממנה" אבל בכיוון השלילי. לקחתי לתשומת ליבי, מקווה שהדברים יקדמו ויעזרו לי פעם הבאה. תודה אלי!

ידוע בשם הגאון ר' ישראל מסלנט, שאם אדם אינו יודע מה הוא צריך לעשות, שיבדוק מה הוא אינו רוצה לעשות, ואת זה הוא צריך לעשות. 
מעל שבוע לא כתבתי שיתוף, לא היה לי כוח, כאילו אין לי מספיק מה לספר, או שהסיפור לא יעזור, אבל זה לא נכון.
לצערי בשבוע הזה היו לי לא מעט זמנים קשים, שוטטתי במחשב ובדקתי את החסימה מכל צד אפשרי. ב''ה עבדה טוב, אבל זה לא מפוכח.
האמת שיש לי קורונה, ואני לא מרגיש טוב, ויישן ביום וער בלילה, וקשה להתרכז, אז יש איזה רצון לגלוש, לחזור למקומות שהזמן עובר מהר. ועכשיו זה אפילו בלי נקיפות מצפון כי זה לא על חשבון זמן שהייתי יכול לעשות איתו משהו מועיל, שהרי אין לי כוח להתרכז. וכמעט פניתי לאחראי על החסימה לספר לו איזה סיפור שיגרום לו להוריד את החסימה. לא הייתה לי בעייה לעשות זאת, מכורים הם קומבינטורים מספר 1 בשביל ההתמכרות שלהם. אבל הבנתי שאפסיד מדי הרבה אם אעשה זאת. 

עד כאן הסיפור - ננסה לעבור לתובנות.
האמת שאלו שזוכרים, בהתחלה הייתי נגד חסימה בגלל שהרגשתי שאם אדם סומך על החסימה הוא שוכח לעבוד על האישיות, והבעיה של ההתמכרות היא השימוש כדי לברוח מקושי, ולאו דווקא שימוש כזה או אחר, כי תמיד תמצא מקום אחר להשתמש. ולכאורה צדקתי, שעכשיו בגלל שאני חסום, בקושי עובד, בקושי משתף, והגל מתגבר והים סוגר ומאיים להטביע. - אך זה לא נכון, לחסום צריך, בגלל שאם לא הייתה לי חסימה בשבועיים הללו הייתי נופל, גם אם לא עד תהום רבה, אך רגע קודם בוודאי. מה שכן, צריך באמת לעבוד ולשתף גם כשחסום, לעבוד על פכחון, לא לחפש, לא לחשוב מה שלא צריך. 
נגמר לי הכוח לכתוב ולחשוב, חוזר למיטה, וה' ישלח לי רפואת הגוף, בתשח''י, ורפואת הנפש, בתוך כל חברי הפורום.

מזמן לא כתבתי כאן.
כמעט לא נכנסתי. זה לא מרוב רע ולא מרוב טוב, זה מהזנחה. אני מאד עסוק, ואין לי כוח ופנאי לשתף כאן וזה לא בסדר. 
בזמן שהיה לי קורונה, נפלתי יחסית לעצמי, נפילה חמורה. אבל אחרי הכל, הקב''ה והחסימה שמרו עלי. 
עכשיו אני כבר שמונה ימים מפוכח לגמרי. - אך מרגיש שזה בעיקר במעשים. ופכחון אמיתי זה בנפש. אני רץ מפרויקט לפרויקט, מעשיה לעשייה, דברים טובים. אבל זה לא מספיק, אדם צריך לעבוד על מנוחת ושלמות הנפש.

יכול להיות שיש מהצופים בפורום שלא יבינו מה אני רוצה, אם אני נקי, וק''ו אם אני עסוק בדברים טובים, אז מה הבעיה. אבל זה לא נכון, אדם צריך לעבוד על הרוגע הנפשי. - נכון שבזמן שאתה מכור פעיל, אתה אפילו לא מבין שזה שורש הבעייה שלך. ובשביל להגיע למקום של העבודה הזו, צריך לקלף את ההתמכרות הפעילה, אבל אחרי תקופה של נקיון, אסור להזניח, את הרובד הפנימי, צריך לטפל בו. 
בהצלחה לכולם, אוהב אתכם.

ושוב מזמן לא כתבתי. 
לא בסדר.
ב''ה טרוד עסוק.
אבל האמת שהיה לי לפני יותר משבוע מעידה רצינית. ומיד התרוממתי וחזרתי לשיא תעסוקה טובה. ולכן חשבתי שאין זמן ולא בוער לשתף.
אתמול בלילה המעידה הייתה חמורה מאד. עד כי שקלתי לאפס ספירה. ב''ה לא גלשתי במחשב ללא חסימה, אפילו שהייתה לי הזמדנות. אבל במחשב עם חסימה, גרועה השתוללתי הרבה זמן. 
למה אני לא מאפס, כאמור כי לא נצלתי את כל ההזדמניות, זאת אומרת שהייתי ב''ה באיזה שליטה. ולא רוצה להפסיד את מה שכן עשיתי. 
אבל בלנ''ד אכנס לכאן יותר. בשביל עצמי וגם בשביל אחרים. 
כידוע להיות נושא בעול עם חברו, ורבים השיב מעוון, זה מתיקוני התשובה. 

אני פונה לעצמי, ואולי גם לאלו שקוראים את מה שאני כותב. סה''כ אני כאן 406 יום, ואם אני שוב נופל, אפשר לחשוב אז מה הרווחתי. - לא, אני לא אותו אדם. יש הרבה ניסיונות שפעם הייתי נופל בהם, והיום הם רחוקים ממני ב''ה. זה בזכות המאבק כאן. בעז''ה אמשיך הלאה ואצליח להיות נוצץ. 
ותמיד תמיד, בלנ'ד, אהיה כאן איתכם אחי הלוחמים הגיבורים. 

ואוו איזה כיף לראות אותך כאן איתנו. גם אם זה לנגיעות של פעם בשבוע עדיין הדברים שלך מרגיעים את הנפש הסוערת ונותנים לה כיוונים חשובים בהחלמה.
ברור לי שהחלמה היא לא סך הימים או רק נקיות מאוננות וכדו'.
אלא נקיות שלמה שבה האדם הופך להיות אדם טוב יותר, זמנו מנוצל יותר וכמובן הוא מתקרב לה' יתברך.
ובתוך כל התהליך הזה אני רואה בך איזה מגדלור שמדי פעם חוזר לשכונת נעוריו ונותן קצת אור לעייפים ולמדוכאים.
אז תודה לך תמשיך בדרכך ואל תשכח איפה כל הטוב הזה התחיל.
אוהבים
המתגבר

תודה לכם המגיבים שנותנים לי כוח. 
המתגבר היקר, אינני חוזר לשכונת נעורי, לתת כוח לאחרים. אלא למקום שלי, שנותן לי כוח. - אולי קשה לי לקבל את זה, ולכן אני קצת בורח מזה. אבל זו האמת.

משתף אתכם, שהיום יש לי יום סוער, הרבה קשיים טכניים בכל מיני דברים. ב''ה אינני חושב ליפול, ב''ה די רחוק מזה. אבל עצם זה שאין לי מנוחת הנפש, וקושי טכני שאני עובר, גורם לי לא לחייך לסובבים אותי אפילו שהם לא אשמים, זו בעייה. 
ה' יעזור שאחזור לדעת מה רצון הבורא ממני, מה לעשות מתי לעשות ואיך לעשות. 
אוהב את כולכם, תמשיכו כולם אין לנו דרך אחרת.

החלטתי משום מה לשתף, שהיום ב''ה יום יפה, אחרי כמה  ימים של מתח קשה מאד בהרבה דברים. הרוב הסתדר ב''ה על הצד היותר טוב. מסכם לעצמי שדי עמדתי בימים אלו לא לכעוס. וודאי לא ליפול.
מציין לעצמי, שגם זה  יעבור, כנראה יגיעו שוב ימים עם מתחים בחיים. כמו שכתב אדוננו הגר''א, שכל מה שהאדם חי בעולם הזה בשביל לשבר המדה שלא שבר עד הנה, ואם לאו למה לו חיים. 
ה' יעזור שנתקדם ולא נדרך במקום. 

ב"ה. שמח מאוד בשבילך!

סה''כ לפני שישה ימים כתבתי שהימים יפים ב''ה, אבל גם זה יעבור. לא חשבתי כמה מהר זה יעבור. חזרו ימים עם מתח לחצים, עבודה אינטנסיבית. ולצערי אינני יודע מספיק להגדיר האם כתוצאה מכך, או סתם, שוב מעידה רצינית. 
ב''ה חזרתי לעצמי, שוב אני מפוכח לגמרי מאז מוצש''ק. הדברים נרגעים, עובד להתקדם לאט, לזכור שאם אני כאן אני מאושר, ואם אני אכנע אהיה אומלל. 
ה' יעזור להתקדם עוד ועוד, ולהיות מפוכח לתמיד. 

סה''כ לפני יום וחצי הייתי כאן. ובכל זאת אני חוזר.
לפני כמה ימים הבנתי שאחת הבעיות שלי, שאני עובד במתח, ולפעמים מחפש להשתחרר במחשב, במקומות  טובים,אתרי מיידע, לכל היותר אתרי חדשות כשרים, אבל בסוף זה עלול להוביל לאט לאט. החלטתי עכשיו להתנזר לתקופה קצרה משימוש במחשב לצורכי הרפייה. עכשיו אני בצורך לשחרר מתח, כמעט נפלתי להיכנס לאתרי מיידע. אבל הזכרתי לעצמי את הכלל, כשאתה עושה דיאטה אל תחליט מה לאכול באמצע הארוחה, וכשיש לך בעייה עם השכמה תחליט בלילה מתי את קם בבוקר, ובבוקר אל תדון בזה שוב. וכך גם במקרה שלי, כשיסתיימו הימים אחליט האם זה נכון או לא, עכשיו צריך לעמוד בהחלטה.
אך מה אעשה בכל זאת, החלטתי להיכנס לכאן.
ובתור הרפייה אני משתף אתכם. בהצלחה. 

אתמול בלילה יום חזרתי אחרי יום מתוח מאד, בשעה 11 בלילה הייתה לי אפשרות לדאוג שמישהו יוריד לי את החסימה. ברחתי. בשעה 1 בלילה חזרתי, אם לא הייתה לי חסימה הייתי נופל. חסדי שמים הייתה לי חסימה כך ששמרתי על מפוכחות.
היום גיליתי היה נדמה לי שקרתה איזו תקלה באיזה מכשיר, ואין לי חסימה, ובגלל שאני במתח, הרגשתי רעד פחד ואימה, התפללתי להקב''ה שתהיה חסימה. תכננתי כבר להתקשר לתמיכה לדאוג שתהיה חסימה. בדקתי, וב''ה הייתה חסימה.
עדיין עייף ועמוס, נכנס לשתף אתכם, בדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו. פעם מכור תמיד מכור, אבל הקב''ה עוזר לצאת.

תודה על השיתוף!
אני גם במצב דומה וזה נותן השראה!

תודה לך חולם כמו יוסף. 
אני מקווה שאתה לא מתוסכל מזה שאתה כבר נקי 123 יום, וצריך לברוח. כי אני 422 יום, והלילה שוב ברחתי מהיצה''ר. - הרגשתי כמו יוסף, הייתי צריך לברוח כדי לא ליפול.
כנראה אני בתקופה של גלים. אבל חושב לעצמי עכשיו כמה טוב לי שהתגברתי ושמרתי את עצמי ב''ה מפוכח, אני יושב כאן כותב מגיב, נרגע, ובעזרת ה' התקופה הסוערת תעבור ובהתגברויות הללו קונה לעצמי קניין. לעומת זאת אם הייתי נופל, הייתי מרגיש רע, והיום של מחר היה בעצלתיים, וכולם מכירים את ההמשך.