ואו כל הכבוד 

תחזיק חזק 

ער''ח אלול ‏יוכפ''ק מוקדם / סוף בין הזמנים
לרוב האנשים זה קורה, יש את החופש, בו מגהצים את כרטיס האשראי, לא מספיק עושים חשבון, מי יותר ומי פחות [אפילו אני אדם מאד מחושב, מבין שאם אחשוב על כל שקל או סנט, על שער חליפין, ועל צריכת הדלק, לא אוכל להינות מהחופש בכלל] ואז מסתיים החופש, מתקרב הראשון לחודש הבא, וצריכים לבדוק בכרטיס האשראי כמה עומד לצאת, ולבדוק מהיכן ואיך משלמים.
גם ברוחניות כך הוא. בחופש לא הצלחתי מספיק כמו כל השנה, נאבקתי על הניקיון המוגדר, מול המחשב, פחות יכולתי להתמודד עם שמירת העניים הרגילה, בגלל המקומות מלאי הניסיונות. 

בנושא של מידות, רוגע מול המשפחה, מול החיים, מול ההוצאות הכלכליות, כל הדברים הללו מאתגרים.

מגיע ר''ח אלול, ומתחילים לעשות חשבון נפש, לחזור למסלול לאפס את מה שצריך. 
ה' יעזור שנצליח להתקרב אליו באמת בימים אלו, ויעזור ליישר את הקו בקלות.

אלול כבר הגיע, לא מחכה. - ולי, קשה. 
ראשית קשה לי ברמה הטכנית. כלכלית, הרבה חובות קטנים שהצטברו, ועכשיו יש לי חוב קצת גדול. הרבה עבודות שאני צריך לעשות השולחן במשרד עמוס, ומרוב עבודה אני לא עושה כלום, אלא רק מה שאני צריך עכשיו לעשות [בשפה מקצועית, זה העומק של הדחיינות]. 
בגלל כל הקשיים האובייקטיבים הללו, אני גם לא נעים לסביבה. האישה והילדים לחוצים שלא להרגיז אותי.
ומרוב קושי מה שאני רוצה לעשות, זה לברוח לתאווה. ב''ה המכשירים שלי חסומים. ואני שומר את עצמי לא להגיע למכשיר לא חסום, אבל זה מה שאני כביכול מאד רוצה. 
והכי קשה לי, שאת זה אני מרגיש בחודש אלול. נזכר בחודש אלול בעבר, עם מרץ נעורים הייתי מטפס שוב על ההר, משנה את כל הליכותי. 
עד כאן לבכי.
והתחלתי לחשב מה בכל זאת טוב, קודם כל, אני הרי כן נקי 611 יום. מפוכח כעשרים יום. בכל זאת עושה את העבודה שלי, וב''ה הקב''ה זיכה אותי שהיא מלאכת קודש. 
במקום לבכות, אני צריך פשוט למצוא לעצמי מעכשיו סדרים יותר מסודרים בחודש אלול, לעמוד יותר בהחלטות. - ובעיקר להתחזק בתפילה, אם אגיע בזמן למקום הקבוע, אוכל להתפלל טוב יותר, ולהקדיש זמן לדבר עם אלוקי, אולי יחוס וירחם. 

מצטרף למשתוקק ומבקש לחזק! קצת קשה לעשות את זה אינטרנטית...

אחי אהובי.
קודם כל תודה למחזקים.
ועכשיו לצערי לא איש בשורה אנכי. אחרי עשים יום מפוכחות, במוצש''ק נפלתי שוב. נפילה די חזקה בפכחון. מאד מעניין הייתי יכול לגלוש במכשיר ללא חסימה, את זה לא עשיתי, כי הרי אפסיד 617 ימים של נקיון. אבל חוץ מזה, כל מה שמכשיר עם חסימה איפשר עשיתי. שעות של שוטטות ברשת, שכמובן הניבו פרי באושים.
עד עכשיו לא שיתפתי בגלל שלא הייתי מסוגל, מייאוש מדבר כזה בחודש אלול. 
אך אני מרגיש שחוסר השיתוף לא עשה טוב, אני נמצא במקום שכמעט רוצה לקנות איזה מכשיר קטן בלי חסימה, לשמור את עצמי נקי במחשב, ורק במכשיר קטן לגלוש, הרי זה רק חצי שיעור, וזה מחלוקת האם חצי שיעור אסור מהתורה (לא יודע לצייר פרצוף בוכה). 
זועק להקב''ה שירחם עלי, שיעזור שהמפריעים יירדו, ואוכל לחזור לעבודתו, ובכל מקרה שאשאר מפוכח.

[spoiler][/spoiler]

אלי שומר היקר!

קודם כל כואב לשמוע על ההתדמודדות שלך, המאבק הפנימי הזה סוחט ואני מכיר אותו היטב. רציתי לפרגן לך על הגבורה שלך בשיתוף, נראה לי שהכי קשה לשתף בנפילה(מכל סוג שהיא) רגע אחריי שמפרגנים לך. אצלי האינסטינקט במקרים האלו זה להסתיר ואני חושב שהשיתוף שלך במקרה הזה מאוד חזק.

קטונתי מלתת עצות, התחברתי למחשבה הפרקטית של יצירת סדרים ברורים והתחזקות בתפילה.
מאחל לך להמשיך להתחזק וללמוד מכל נפילה
שנזכה…

תודה לכם יקירי המחזקים.
ובכן מאז השיתוף ההוא הייתה עוד פעם אחת נפילה בפכחון, פחות נורא, אבל נפילה.
לא כתבתי שיתופים, ולא נכנסתי לכאן, לא בגלל שאני עוזב את המאבק. לא, אני יודע שכאן אהיה כנראה לעולם, בזמני קושי אני מזכיר לעצמי שבסה''כ 626 יום שאחרי הכל בגדול אני נקי. הרפתי קצת מהכתיבה כאן כי רציתי להתרכז בעבודה ה' בשאר דברים. 
בכלל מאד קשה לי האלול הזה. רבינו יונה בשערי תשובה  שער ב' כותב מה נואלו היוצאים לפעלם ועבודתם עדי ערב, בימים הנוראים ימי הדין והמשפט, ואינם יודעים מה יהיה משפטם הלא להגותם יהגה לבם ביום שידובר בם. וראוי לכל ירא אלקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים, ולקבוע ביום ובלילה עתים, להתבודד בחדריו, ולחפש דרכיו ולחקור, לקדם אשמורות, ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה, אבל מה נעשה אלו שלפעמים אינם יוצאים לעבודתם אלא עובדתם באה אליהם. כל מיני טירדות שאתה מתקשה לברוח מהם.  
אבל הכל תירוצים, אני מאמין שאם אתעקש אצליח להתעלות מכל הבעיות הם יהיו חיצוניות אלי, ואני אוכל להתרכז ולעבוד את בוראי. 
אוהב את כולכם, ומתפלל עליכם.

לשבוע שעבר כתבתי שיתוף קצר, עם המילים טינופם מחה ויודו פלאך. אינני יודע מדוע אני לא רואה אותו.
בכל מקרה אני משתף, שהכל טוב לי ב''ה, ובכל זאת יש לי איזה רצון לגלוש, למעשה קיבלתי על עצמי בשום אופן לא להיכנס גם לא לאתר כשר וחסום אחרי שעה מסוימת בלילה. לכן אני כאן לספר לכם. 
ה' ירחם ויעזור לכתיבה וחתימה טובה לכולנו. 

34 ימי פכחון בחסדי ה'. 
לפני שלושה ימים היייתה מעידה קטנטונת. אבל תפסתי את עצמי. ממשיך את אותה ספירת פכחון.

נגמרו החגים, חזרנו לימי המעשה, הייצר מתחיל.
יש קשיים חוזרים לשלם חשבונות משכנתא שעלתה ומה לא. תברח לתאווה תנוח תשתחרר.
אני זוכר זה לא פתרון.
חבל להפסיד פכחון כזה ארוך. אני מזכיר לעצמי שבסופו של יום שום מעידה לא עוזרת אלא רק מפילה עמוק יותר. בסוף אצטרך להתגבר, אז מדוע לא בהתחלה.

כבד לי לשתף, אבל חייבים.
אחרי ארבעים ימי פכחון נפלתי. גלשתי וחיפשתי. אמנם בסופו של יום המחשב חסום ולא הגעתי לאתריים רשמיים, אבל בהחלט נפילה חזקה וכאובת. 
עכשיו אני שוב כבר בשמונה ימי פכחון, אבל עצבני.
אין הסבר, אין הצדקה. וודאי שיש מתחים בחיים, אבל אני חושב לעומת אחרים, אני בגן עדן. ובכל זאת, קשה.
ה' יעזור ברחמיו הגדולים. לי ולכולנו. 

חסדי שמים, 22 ימי פכחון
זוכר שיש לי בעיה. יותר קל ככל שעובר הזמן.
אך תמיד יש קושי, תמיד בשעה של קושי, מדגדג הרצון ליפול.
ככל שאני מתגבר יותר יהיה טוב יותר. 

חסדי שמים מעדכן 37 ימי פכחון
עמוס מאד לכן לא יוצא להיכנס לכאן.
תמיד צריך לעבוד. היום ימים שבטוח אם לא הייתי עובד הייתי נופל. 
אבל בחסדי שמים ככל שעובר הזמן יותר קל. 
אשתדל להיכנס לכאן יותר לפרט, לעזור לעצמי עמוק יותר, ואולי זה יעזור גם לאחרים. 

עובר תקופה מאד קשה, מלאה מתח.
אם לא הייתי כבר עם יותר מארבעים ימי פכחון בטוח הייתי נופל, לפחות בפכחון. אבל מרגיש שלא שווה להפסיד. בפרט שבזמן שאני חושב אולי ליפול, אני יותר מרגיש את ההרגשה הזיפטית של אחרי הנפילה מאשר את הריגוש של הקריז.
ה' ירחם עלי ויעזור לי. 
נ.ב יש לי חסימה על המחשב, רק יש לי קומבינה לבקש ממישהו שיוריד לי, ואני לא עושה בגלל מה שכתבתי. אבל אם הייתי יכול להוריד את החסימה לבד, בטוח שהייתי נופל. - אז לא להיות חכמים מדי, כל מי שיש לו רק איזו אפשרות, לעשות חסימה.

מזדהה מאוד 
תודה