ד''ש מכף הקלע
אין לי איך לכנות את המצב שלי יותר טוב מהכותרת הזו.יומיים ארי שכתבתי את ההודעה הקודמת. היה צורך מסוים שאוריד את רמת ההגנה, ואז ניצלתי לשוטוטת ברשת. הפסדתי את הפכחון שלי.
ושוב התחלתי לספור פכחון מחדש, ואז הגיע ליל שישי, והגעתי למקום מסוים והתחברתי לצורך עבודה עם המחשב, ופתאום קלטתי שיש תקלה בסינון, ואין סינון. התחלתי לנצל את זה. - היה לי כמה מעצורים שעמדתי בהם, ובגלל זה לא אפסתי, אבל הרגשתי זבל. שבת עברה בהתעלות ומוצ''ש שוב רציתי לגלוש, ורבתי עם עצמי, והתפללתי להקב''ה שהחסימה תעבוד, ושוב ניסתי לבדוק את החסימה, והיא עבדה ב''ה. אבל ההרגשה היא נוראית. אפסתי לעצמי את ספירת הפכחון. מי שהחסימה שומרת אותו הוא רק ממפוכח, הוא בקושי נקי.
נכון שיש לי עכשיו הרבה מאד מתחים. אבל אני לא מבין את עצמי, לאן אני בורח, זה הרי מגעיל כל מה שאני רואה שם.
בדיוק כף הקלע, לרגע זה מגעיל אותי, ואני רוצה רק תורה מצוות ומע''ט, ולרגע רוצה לגלוש.
אין לי מספיק זמן לכתוב תובנות איך הגעתי לזה. אבל בגדול התשובה, שצריך להאבק על נקיון מושלם. בכל הדברים. אסור לבנות כלום על החסימה [אפילו שבוודאי צריך אותה]
אנא ה' אלוקי, עזור לי, אתה יודע שרצוני לעשות רצונך, ואני פשוט חולה.