מיד כשנפלתי ואיפסתי כתבתי, אבל לא היה לי פנאי עד עכשיו לכתוב מסודר.
השאלה של שפע רב, גרמה לי לזכור שאני חייב לכתוב את התשובה לשאלה מה גרם לי ליפול אחרי כל כך הרבה זמן, אני חייב את זה קודם כל לעצמי ושנית לכם.
הדבר הראשון שחשוב לי להזכיר שוב. שזה לא רק ש 795 ימים נקיות שווים גם אם אח''כ נופלים. האמת הצרופה, שאני לא נמצא באותו מקום קשה שהייתי לפני שנכנסתי למסע של שמור עינך. אחרי הכל לא נכנסתי רישמית לאתריים רישמיים, אפילו שהייתה לי אפשרות, ולא הגעתי להוז''ל. לעומת אותם עשרות שנים שהתמודדתי בלי שמור עינך. כך שאחרי הכל כאן המקום שממשיך להצליח.
ומה באמת הגורם. התשובה, אני חווה תקופה ארוכה של לחץ. אין לי את המקום שלי את הזמנים שלי, יש לי לחצים כלכלים ועיסוקים. - ובתקופה הראשונה בשמור עניך היית מסור להתהליך לגמרי, דאגתי לשמור על עצמי מכל דבר. בכוונה ידעתי את הקודם של החסימה של המחשב, להראות לעצמי שאני לא נוגע ולא מזיז, אני עובד להיות נקי.
לאחר שנתיים שאני נקי, התחלתי קצת לשכוח שאני מכור, ושמהמים המלוחים אף פעם לא רווים. וכך כשהגיע זמן לחץ, התחלתי להרפות מול המחשב. הרי יש לי חסימה, והרי זה לא בדיוק נורא. וכך לאט לאט חזרתי לכך שמה שמרגיע אותי זה השימוש בסם שיש במחשב. ואפילו בדרך היתר שהרי זה עם חסימה.
ואז הגיעו ההזדמניות שאין חסימה, אבל זה לא רישמי. בקיצור.
עכשיו אני חוזר בעזרת ה' להתמסר לתהליך, לראות מה יש לאתר הקודש הזה לתת, לשתף להגיב. - ובעיקר לא לוותר לעצמי כלום !!! להבין מפעם שוויתורים רק יגרמו לי לרצות עוד ועוד. ובחיים לא לרוגע.
ובעיקר להמשיך להשקיע בתפילות.