השיתוף הזה היה צריך להיות כבר לפני כמה ימים, ואולי בגלל שהוא התעכב, לצערי הוא נהיה גדול וסוער יותר ..........
מדוע התעכבתי, קודם כל כי אני אדם מאד עסוק, עד שזה לא מובן מתי אני בכל זאת הייתי מוצא זמן ליפול. אבל כן היצה''ר מוצא את הזמן שלו. בדרך כלל זה אכן היה מתחיל בסוף היום אחרי חצות, קצת הרפיה, חדשות, ולאט בדיקה של חסימות, וכך גלישה שעה לפני עלות השחר, מנוחה של שעה, וריצה למקווה, ותפילה בנ''ץ עם שבועה שזה פעם אחרונה. שהחזיק מעמד עד הפעם הבאה.
אבל גם לא שיתפתי, בגלל שרציתי לכתוב ממקום יותר טוב, וכנראה בגלל זה אני מגיע לכתוב ממקום יותר נמוך.
אחרי ההקדמות משתף. פסח עבר בנקיות גדולה, התרוממות רוח. אך במוצאי פסח אחרי שסיימתי לעזור לפנות את הפסח, ולשמור על רוגע עם כל הקושי. נכנסתי לחדר שלי, ורציתי קצת הרפייה מהמתח. ואז הורדתי רמת הגנה להגנה בסיסית, וגלשתי וחיפשתי בטויטר, ואכן הגיע למקומות מאד לא מוצלחים. למעשה שיתפתי את זה בקיצור. שוב שלושה ימים של מאבקים.
ואז הגיע יום שלישי השבוע, היום המאה לנקיון. - התחיל מעולה, התפללתי נ''ץ, והחלטתי שאני קודם כל כותב איזה בירור הלכתי שאני צריך לכתוב, לפחות עד השעה 12, לפני שאגע בכל דבר חולין, למעשה למדתי רצוף משעה 7 בבוקר, עד מנחה גדולה. ואווי. ואחה''צ, שוב עם חברותא, וכן כל מיני דברים מאד חשובים. ממש יום נפלא עד השעה 12 בלילה. ואז ... החלטתי שאני צריך לבדוק את ההגנה של המחשב. ואח''כ לעבור על הקבלה ולהזיז לבסיסי. והמשכתי גם אחרי שהיה תמונות מפורשת, בגלל שהרי זה לא עושה לי זה לא סירטונים, ואחרי שהחיפושים הניבו סירטונים, נמנעתי ולא הסתכלתי בגלל שזה מגעיל אותי [מזהים את המשוגע, גם לכם זה קורה ?] כשהגיעו סירטונים מסוימים, סוג שאהבתי, והתחלתי להרגיש את הרעד, תפסתי מה אני עושה, ועצרתי אחרי 10 שניות.
ב''ה עברו מאז יומיים נורמליים. אתמול בלילה נכנסתי לפורום, לא היה לי כוח לכתוב שיתוף כזה, אבל התכתבתי עם חבר בפורום. והיום בלילה כשרצתי את ההרפיה החלטתי שאני גם חייב לעצמי ולכולם את הכתיבה כאן.
ועכשיו למה לא איפסתי ? קודם כל, בגלל שזה רחוק מאד מחוסר השפיות שהייתה פעם. עצרתי אחרי שניות שהרגשתי את הקריז. פעם זה היה עד הבוקר, ועד שהייתי מרגיש הקאה. [כן אני תמיד הרגשתי כמו השיכור בהתחלה שותה עוד ועוד אלכוהול, עד שמקיא]. ודבר נוסף בגלל שאני מרגיש שאם אאפס יהיה לי קשה מאד התחלת הספירה
אבל אני זכור, בעצם יש לי שני ספירות, מיום מאה תתחיל ספירה חדשה של נקיות לגמרי.
ותודה לכם חברי הגיבורים הלוחמים, על כך שאתם איתי במסע הזה. - בסוף גם אנחנו נסמן אלפי ימים נקיים, נוצצים.