ערב שב''ק פרשת נח אחה''צ, ובכל זאת חייב לשתף.
א. ב''ה הגעתי לשלושים יום נקיים, והפעם אפשר לומר נקיים לגמרי לגמרי, חוץ ממעידות קטנות ממש. אני חושב ששנה לא היה לי כבר מצב כזה. אילו פינו מלא תודה, אין אני יכול להודות להקב''ה שהביאני לזה.
ב. השבוע האחרון היה לי קשה מאד. אין לי ספק שאם היה לי את הקוד של המחשב הייתי נופל.
ג. מאתמול עד היום אני בקריז. לא קריז שאני רוצה ליפול במשהו, מפני שב''ה זה מספיק חזק אצלי, שחבל להפסיד את הנקיון שקניתי. בפרט שאני זכור עד כדי מרגיש, שכל הנפילות בחיים שלי היו לשתות מי מלח, לא נתן שום סיפוק, אלא רק הרגשה זבל, ורצון ליפול שוב ושוב, למקום עמוק יותר ויותר. - מה שכן אין לי מנוחת הנפש, אני מתחיל לעשות משהו אחד ועובר למשהו אחר. מתחיל ללמוד נושא אחד ועובר לנושא אחר.
אני לא חושב שזה בגלל שאני לחוץ מהמלחמה, מפני שאני לא לחוץ, יש לי בטחון אמיתי, שמה שנגזר עלי זה מה שיקרה. [כמו שהחזו''א מגדיר מהו בטחון. לא שאני יודע שיהיה טוב, אלא שאין לי מה לעשות].
הסיבה נראת לי רוחנית. מאותה סיבה שיש כזו מלחמה קשה, מאותה סיבה אין לי רוגע. יש הסתר פנים. אני גם רואה את זה אצל רבים שאני פוגש. יש בעיות בשלום בית, ועוד כל מיני צרות.
מתפלל שהקב''ה יעזור לי לנצל את הזמן הזה, שהוא זמן מלחמה, לקטוף עיטורי גבורה. כמו במלחמת בשר ודם, ההזדמניות למעשי גבורה רבים יותר בזמן מלחמה. כך במלחמת הייצר.
