תודה. 
אין ספק הכלל תמיד כשאתה עובר על גדר, אח''כ יותר קשה שלא לחזור על הנפילה. זה בעצם הרעיון של אתגר התשעים יום, ככל שעובר זמן נקיון יותר קל. ובאמת היה לי תחילת השבוע שבוע מאד קשה, בגלל שנגעתי בגדרים.
משום מה דווקא אחרי המעידה האחרונה, שהייתה קשה יותר, מאז שעצרתי, ושיתפתי, לא עולה לי זיכרונות, אני שולט על הרצונות, מיד כשהם עולים אני דוחה אותם. שוב חזרתי למקום נקי. אולי זה בגלל השיתוף, אפילו שכבר תחילת השבוע שיתפתי, הפעם שיתפתי ממקום יותר אמיתי. או שהסיבה לזה באמת רוחנית, הקריעה והסגירה בתחילת הקריז, לפני שהמשכתי לראות, היא גרמה לתיקון. אני לא יודע. משתף ותאמרו אתם מה הסיבה. 
העיקר חסד ה', מרגיש נקי, ונעים. 

"יג. לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם, ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תורתינו הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו ולבו, הן בשעת תורה ותפילה, הן בשכבו על מטתו, והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל, משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא והוא סגולה נפלאה"
צעטיל קטן לרבי אלימלך מליזענסק. 


השיתוף (המפורט והכנה!) עובד! ואתה משתחרר! 
זאת לא המצאה של כמה "שיכורים גויים"... 
גם הרר"א מליזענסק ידע בדיוק מה כוחו של השיתוף! 
זאת לא רק המצאה 

מדהים!
אני לא הצלחתי למצוא מקור לזה (לא שאני יודע בכלל לחפש) ואפילו בתחילת הדרך היו לי התלבטיות הלכתיות על זה.
שמח לראות, תודה!

תודה רבה עשר שמעון. 
בפרט ההדגשה על המפורט והכנה. הרבה פעמים אני נכנס לכאן וזה נותן הרבה מאד, אבל בהחלט אתה צודק זה מאד שונה אם אני מגיב באגביות, או כתוב בריכוז עם כל הלב והפנימיות. 

איך לא הרגשתי, איך לא עצרתי. הרי כן הרגשתי, מדוע לא עצרתי. 
אני מספר את העובדות, עדיין לא ברור לי המסקנות. כפי שסיפרתי כאן לפני כששה ימים הגעתי לסרטון שעצרתי באמצע. ולכן לא איפסתי. 
אתמול היה לי יום מלא עשיה, אבל מתוח אפילו שאני לא בדיוק יודע להסביר מדוע. קצת בגלל הוצאות כלכליות בבית לא לטעמי. ובסיום הערב קיבלתי הודעה מחבר שהלווה לי סכום גבוה לפני זמן רב, שהוא צריך את הכסף. - חזרתי הביתה מיציאה בשעה 12 בלילה [במושגים שלי לא מאוחר], והרגשתי שאני צריך הרפייה.
הבנתי שהנכון להיכנס לכאן, לשתף, לגלוש, אם הייתי עושה את זה, מאמין שהייתי חוגג בהרגשה שמחה. אבל לא היה לי כוח. 
פתחתי את דף הקבלות שלי, וראיתי שזה בסדר לגלוש, בגלל שזה לא אחרי השעה 1, ולא הורדתי את רמת ההגנה מבינוני. ושוב הרשתי לעצמי לבדוק את החסימה, ושוב התברר שהחסימה לא טובה. וראיתי דברים לא טובים. הפעם אפילו הגעתי לאתר רשמי [חסימה על הפנים], פעמים פתחתי, כשהוא מבקש ממני לאשר שאני מבוגר. ב''ה יש שפיות מסוימת, ידעתי שאם אלחץ על תשובה חיובית אצטרך לבוא לכאן לאפס. סגרתי. שוב הגעתי בצורה כל שהיא לאותו אתר ושוב סגרתי.
מה המסקנות, אני עדיין לא יודע. - אני שומר מאד, וב''ה מצליח ברחוב, בשמירת העניים. אבל שוב מול המחשב. מועד עמוקות. 
אני רואה ברור, שמאה ימים ראשונים היה מצוין, וממוצאי פסח שהתחלתי לנסוע קרוב לגבול, קרה לי מה שאחת שאלתי מתאר, וכמו שכולם יודעים, אחרי שאתה נופל, עבירה גוררת עבירה. 
המסקנה הראשונה הייתה שכבר הבוקר מיד אחרי הנ''ץ נכנסתי לכאן. ובעז''ה אחזור יותר לשתף. 
בהצלחה וחודש טוב לכולם

המשתוקק היקר, תודה על התגובה.
מאז שכתבתי את זה נכנסתי כל פעם לכאן לראות האם מישהו ראה הגיב, ואף אחד לא הגיב. אמרתי לעצמי אולי טוב שלא ראו, אולי מהשמיים, שלא יראו. לכן לא שיתפתי כאן כלום. רציתי לשתף בחזרה ממקום טוב. 
עברתי בארבעה ימים האחרונים ימים מטורפים. נאלצתי לשהות לילות בבית חולים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה. כמובן בבית החולים היה וואפי פתוח, חסד ה' לא חשבתי לגלוש. האחיות כידוע, חם להן ולכן החלוק שלהן משוחרר, פעם העניים שלי לא היו מפספסות אף אחת, בלי לעשות את החשבון האמיתי שאנשים רואים על מה העניים של פוזלות הוציאו מולי נשים מחדרי ניתוח, פעם זה היה סיוט. עכשיו ברגע ששמתי לב סובבתי את הראש. בקיצור בן חורין.
הלילה מוצ''ש לילה מועד לפורענות, רציתי להשתחרר קצת מול המחשב. וכרב קצת הרגשתי את הזימזום, של תפתח, תראה וכו', אבל, פתחתי את היומן האישי שלי ששם אני עושה לעצמי את החשבון מה מפיל וממה להיזהר. ושם כתבתי בשום אופן לא להיכנס אחרי השעה 1 בלילה לאינטנרט [מלבד כמובן שמור עינך], ומימלא נכנסתי לכאן. וב''ה זה מנרמל אותי. מאמין שעוד מעט הולך לישון.
רק מזכיר לעצמי, אני מכור מכור מכור .. אבל קצת מתחיל להגיע לשפיות, בזכות רחמיו האין סופיים של הקב''ה, ובזכותכם חברים יקרים. 
אוהב אותכם, והקב''ה אוהב את כולנו המתמודדים. 

אלי שומר היקר,
בהצלחה חבר יקר,
הנסיונות אכן לא פשוטים והדרך עוד ארוכה, אבל ברוך ה' הצלחת להגיע לאן שהגעת בזכות ולא בחסד עצמי.
ברור שחסדי ה' סובבים אותך, אבל לא סתם דברים שמכוחך בלבד.
העבודה הקשה שלך, ההגנות מסביב, שמירת העיניים ברחוב וכל הקבלות שקיבלת על עצמך עוזרים לך במקצת לא להגיע לבור שיהיה קשה לצאת ממנו.
העבודה הקשה משתלמת כשמתמידים.
ככל שיעבור הזמן תוכל להתסכל אחורה ולהגיד ואוו כמה ימים נקיים, אומנם יהיו לך גם ימים שניסית או אולי אפילו ראית ממש, אבל ביחס לימים הנקיים זה יהיה מיעוט שבמיעוט.
אנחנו גברים, ויש לנו תאווה, זה טוב וזה בריא, רק צריך לדעת איך לשלוט בה ושהיא לא תשלוט בנו.
בהצלחה רבה,
המתגבר

תודה המשתוקק, ותודה המתגבר. 
אכן השיתוף חשוב, והתגובות של החברים מאד חשובות. 
אני נמצא בשבוע קשה, של סערות, כפי שסיפרתי, גם בריאותיות, וגם כלכליות. בטבע שלי זה כשיש עומס, לדחות, להרפות, לנוח לגלוש. אני מתחיל לגלוש באמת מתוך רצון סתם הרפיה, לראות אפילו מיידע חכם בויקפדיה. משום ליטיוב, משם זה היה עובר להורדות רמת הגנה, ולגלוש עד התהום. [שמתי לב, שרבים מתארים דברים דומים בקשר לדחיינות]. 
ב''ה בגלל שאני כאן, ואני יודע איך זה מתגלגל, לא נכנסתי לשום דבר, הדבר הגרוע ביותר שעשיתי, זה להיכנס לכאן. וכולנו יודעים שזה הדבר הטוב. 
אוהב את כולם מתפלל על כולנו. 

מעתיק משהו שראיתי בקבוצה שמאוד מאוד דיבר אלי!                                    
  פעם חבר כתב לי את הדברים הבאים (אני לא זוכר מי החבר ואני מקווה שלא יכעס שאני מעלה לפה, אין בזה דברים אישיים):


תפוס את עצמך כשאתה מתחיל לחפש. אתה יודע על מה אני מדבר. לחפש. לא משנה אם זה במקרר, בפלאפון, בטלויזיה או ברחוב. משהו מציק לך ואתה אוטומטית יוצא לחפש. אפילו רק בראש. זה הרי מתחיל מהראש תמיד. המחשבה שלך נודדת לשם בלי לשים לב, ורגע אחד אחר כך אתה כבר בפלאפון, או במחשב, או במקרר, או באוטו בדרך לשם זה לא משנה. 

עצור את זה ולך פנימה. חפש בפנים. מה שמציק לך לא נמצא מחוץ לך, ומה שירגיע אותך לא נמצא מחוץ לך. אתה במצוקה כי משהו בפנים לא מסתדר, לא מתיישר. משהו מורכב או מוברג לא נכון וזה מציק. לפעמים מגרד, לפעמים כואב ממש, לפעמים זה אפילו לא מוגדר אבל אתה מחפש, יוצא לחפש. 

עצור את זה. תישאר עם זה. תן לזה רגע. תנשום עמוק. 

תנשום כמה נשימות בלי לזוז ותראה - זה לא הרג אותך. עכשיו תתחיל לחפש בכיוון ההפוך: פנימה. שם נמצאת הבעיה ושם נמצא הפתרון.
קח דף נייר ועט, אלה כלי הרכב שלנו במסע פנימה. שב. תתחיל לכתוב. מה אתה מרגיש? מה אתה חושב? ממה אתה בורח? אתה  מפחד ממשהו, זה מה שבדרך כלל נמצא שם בפנים כשאנחנו זזים. זה המזיז הגדול של כל בני האדם. ממה אתה מפחד? מאיזו תחושה? איזו הרגשה?

ומה היית רוצה שיקרה? שיהיה? נניח שמצאת בחוץ מה שיצאת לחפש, איך זה גרם לך להרגיש? מה התחושה שאתה מחפש? את התחושה הזאת תמצא בתוכך אם תחפש היטב. זה דורש מבט פנימה. זה דורש עבודה. הדברים בפנים מבולגנים הרבה פעמים. יתכן שיקח זמן לסדר אותם כדי לראות מה ומי, אבל אין לך ברירה. אם לא תסדר את הבית לא תוכל לחפש ואם לא תחפש, איך תמצא? וכשתסדר את הבית תמצא בקלות, ותשמח שלא יצאת החוצה לחפש. בעצם תגיד לעצמך "מה חשבתי לחפש בחוץ? הרי איבדתי את זה בפנים, הגיוני שאמצא את זה שם". זה נכון. אין לך מה לחפש בחוץ.

בס''ד 

קטע מדהים! 

תודה

גם אני חושב שזה משהו מדהים. אבל מאד מסובך בשבילי. 

אם אני למשל צריך עכשיו כסף, אני אחפש אותו עם הדף והעט שלך. אם יש לי בעיה בריאותית את זה אני כן יכול לחפש שם.
אתה צודק גם במחשב לא אמצא את זה, אבל לשם אני בורח כדי לברוח מהמציאות.
משתף אתכם שאני כאן בביקור שני היום. עמדתי להתחיל לחפש במחשב בצורה חזקה, לזרוק את ההחלטות, להוריד את החסימה לפחות בצורה חלקית, לראות קצת ואני אפסיק וכך לא אצטרך לאפס [אני מאמין שאם היום הייתי נכנע, היית נופל עד הסוף, בגלל שאני הגעתי במצב שקשה לי הריכוז]. 
אבל אז החלטתי קודם להיכנס לכאן. ובנתיים גם פנו אלי בחדרים הפרטיים, ועזרתי לאחרים, ובסוף זה עזר גם לי.
חותם בדמעות, של צער על כך שרציתי, של שמחה על שהתגברתי. 
ולסיום תודה לכל המגיבים, מעריך אתכם, זה נותן לי הרבה מאד. 

עשר שמעון, 
קטע מהמם ונכון. הקושי בקטע הזה הוא ההוצאה שלו לפועל.
אחרי שלב ההבנה, עכשיו צריך לעבוד וזה לא קל להיכנס פנימה זה לא קל לברר דברים פנימה וחלילה לגלות דברים שאנחנו מעדיפים להדחיק.
אך לי ברור שזו הדרך היחידה. כמובן שכל אחד בדרכו שלו ילך פנימה, אבל רק ברור מעמיק על החיים עצמם בלי פשרות בלי ויתורים ובלי לעצור יוביל לשינוי משמעותי בחיים.

ולך אלי שומר,
אתה מחזק כאן רבים וטובים, שחייבים לך.
אני מקווה שהזכות הזאת תעמוד לך בזמנים הקשים שלך.
אני מסכים איתך שכאשר אתה נמצא שקוע בתוך הכאב ראש של הכלכלה והרפואה וכו' מאוד קשה לראות את האור ומאוד קשה לראות את חבל ההצלה.
פתאום חבל ההצלה נראה כמו עוד חבל שרוצה לתלות אותך עליו.
אבל אל תתיאש, לפעמים דווקא העצירה והבירור פנימה יכולים לגלות לך עולמות שלא האמנת שקיימים.
אני אכתוב עכשיו כמה דברים, אבל אין מטרתם לפתור את הבעיה שיש לך אלא רק להציף דברים וכיוונים.
פתאום עם דף ועט ניתן לגלות שיש דברים שניתן לחסוך בהוצאות המשפחתיות פתאום ניתן לגלות שאולי ניתן לקחת איזה לוואה קטנה לצורך קושי זמני, שניתן עם צמצום נכון גם להתחייב להחזיר אותה כמה חודשים קדימה. ניתן למצוא עזרים חיצונים שיעזרו לך להתנהל נכון, גם אם אתה בטוח שאתה מכיר כל שורה בחשבון שלך. ומבחינה בריאותית ודאי שדף ועט לא יעזור לך לפתור את הבעיה הבריאותית, אבל הם יעזרו לך להתמודד עם הקושי, למצוא את הכלים שיחזקו אותך, למצוא את האנשים שיתמכו בך במצב הזה, למצוא את הדברים הטובים שיש לך בחיים עכשיו ולהאחז בהם.
המון הצלחה ובריאות.
המתגבר

אם יש לך וואטספ בפלאפון, אז יש כלי מדהים לניהול חשבון שחולל אצלי שינוי מדהים. קוראים לו רייזאפ- riseup. זה כלי נוח ופשוט שמחשב כל חודש על פי ההכנסות הצפויות שיהיו לך את ההוצאות שניתן להוציא והוא מלווה אותך כל החודש בהודעות בוואטספ.
זה כמובן לא פותר את הבעיה של הצורך בהכנסה נוספת אבל לפעמים זה עוזר בהתנהלות יותר נכונה- לי אישית זה חסך 1500 שקל בהוצאות כל חודש.
אני מצרף את הכתובות של האתר שלהם, ומקווה שיהיה לתועלת.
www.riseup.co.il

קודם כל תודה המתגבר על העצות הטובות. בגדול אני מבין טוב בניהול חשבון, הצלתי הרבה פושטי רגל ואנשים שלא יודעים להתנהל כלכלית נכון.
פשוט אני מחייב את עצמי מראש בשביל שאוכל לתמוך בילדי, אני נכנס להתחייבות קצת גבוהות, כדי לחייב את עצמי. בדרך כלל זה עובד לי [יש לי ב''ה 4 דירות שאני משכיר, ועשיתי את זה ממשכורות של שכיר, ומינוף.] ולפעמים יש נקודות מתח. זה לא שאני מרגיש בסיכון כלכלי ב''ה. כתבתי את זה בשביל להסביר שלא תמיד אני יודע לומר איך החיפוש בתוכי יעזור לי.
ועכשיו לשיתוף - לא עדכנתי יומיים, בגלל שלא ידעתי האם לאפס או לא. אתמול היה יום נפלא, קמתי מוקדם, למדתי, נסעתי לאיזו עבודה במקום רחוק, הדרך הייתה מאד מהנה, עזרתי לאחרים, ייעצתי. הייתי צריך לעצור בדרך בקניון, נכנסתי ושמרתי את העניים 100 אחוז, וכל פעם נשאתי תפילה שבזכות שמירת העניים הקב''ה יעזור לי. עברתי ליד חוף ים, שתמיד אני אוהב לנוח שם רשמית לראות את הגלים, מעשית לראות את המתרחצות. לא עצרתי נסעתי רצוף.
 ואז בשעה 23 בלילה, לא יודע להסביר, חטיפתי שגעון, אני לא הולך לישון אף פעם כזה מוקדם, מצד שני הייתי עייף מכדי ללמוד. התחלתי לגלוש, והפעם הורדתי רמות הגנה, עשיתי חיפושים, הם הניבו רח''ל תוצאות. 3 שעות משוגעות כאלו, של כל פעם עוד רבע שעה ועוד רבע שעה. כבר לא אכפת לי מכלום.
בסוף החזקתי את עצמי לא להוריד את החסימה לגמרי. וב''ה גם שמרתי את עצמי לא להוציא ז''ל, ואחרי יום שלם של מחשבות החלטתי שמותר לי להמשיך את הספירה.
אבל האמת אני מרגיש די מתחיל מחדש. היום היה לי קשה, הגיעו פנטזיות, דחיתי ב''ה אבל הם הגיעו. פתאום שוב ברחוב קשה, שמרתי אבל היה קשה. הכל בגלל שחזרתי לגלוש. 
וכמובן עכשיו בלילה הגעתי שוב, מתוך רצון להתחיל לגלוש, ואז החלטתי כן לעמוד בקבלות, ובכלל לא להיכנס לדברי חול במחשב אחרי השעה 1 בלילה, ונכנסתי לכאן. קראתי את מה שהחברים הצדיקים כותבים, עם מה הם מתמודדים. זה נתן לי כוח.
ואני מחליט להתחיל לספור במקביל, ספירת מפוכחות. זאת אומרת ספירה שבה אין מעידות כלל.
היום היום ה 1 למפוכחות

אלי שומר,
קודם כל ברור שלא הבנתי את מצבך שהצעתי לך עזרה.
נראה שאתה יכול לעזור לי, חחח.
כתבתי הבוקר לקדימה על זה שזה מדהים שהוא מצליח בתוך המאבק הזה בתאווה לא רק להאבק אלא גם להוסיף לעצמו יעדים נוספים.
איזה כיף לדעת שגם אתה לא מוותר לעצמך על המעידות הקטנות, שכולנו יודעים שכל מעידה קטנה כזאת מובילה בהמשך הדרך לנפילה הודאית.
אני מסכים איתך שלא כדאי במצב הנתון לאפס את הספירה, היות ולא היה הוז"ל. אבל על מנת לעצור את ההדרדרות של הצפיות הקטנות והפנטזיות אולי באמת יעזור לך ליצור ספירה מקבילה כמו שעשית.
מנסיוני הדל, כל פעם שאפשרתי למעט פורנו להיכנס. רק לחצי שעה זה גרם לי כמה ימים להיות מעורער ולהרגיש שאני מתגרה מכל דבר וברחוב זה ניהיה יותר קשה, וכאילו אני חייב לחפש את המנה הבאה.
ולכן העצירה שלך ממש מבורכת.
תודה לך על הדברים, אתה אלוף וצדיק אמיתי.
המתגבר

תודה רבה מהתגבר. 
מה שאתה מכיר מניסיונך הדל, אני מכיר מניסיוני העשיר. - אין שני דרכים, אם נופלים זה מפיל עוד.  עברתי את כל הצורות. היו שנים שהחלטתי להפסיק להאבק, ולא היית מסוגל, בגלל שבאופי שלי אני אדם טוב, ויש לי רק מחלה אחת, ולכן אינני מסוגל לעשות דברים לגלוש בזוהמה, ולהרגיש  טוב עם עצמי. היו תקופות ששמרתי, והחלטתי מדי פעם רק קצת, וכל פעם זה הגיע לעוד. - וזה בעצם מה שקרה לי מאחרי פסח, הרשתי לעצמי מעידות קטנות, וקיבלתי חבטות חזקות. 
חסדי שמים - היום כבר יום שני למפוכחות
אני חושב שזו פעם ראשונה  שאני נכנס לאתר ביום שישי. בדרך כלל אני לא צריך, ההכנות לקדושת השבת אף פעם אני לא נופל. היום נכנסתי בשביל לשתף, בשביל להחדיר את המפוכחות. 
תודה לכל העוקבים ובפרט למגיבים זה נותן כוח.