chay2232 כתב on 12 פבר' 2024 04:44:
היי, תחזק אותי איך אפשר להתמיד בלכתוב יומן, אני יודע שזה מאוד יעזור לי, אבל אין לי מושג איך אתמיד בזה, כבר קרה לי לפני כשלוש שנים שהייתי נקי למשך חצי שנה (השיא שלי) וזה היה הרבה בזכות עבודה עצמית תוך כדי כתיבת יומן אישי, אבל אחרי חצי שנה הייתי בטוח שזהו אני נקי וחזק, ו'הרשיתי' לעצמי הצצה לפה ולשם, לא קלטתי שזה נפילות, הייתי בטוח שאני אצא מזה, וזה רק תסמיני החלמה, אבל בסוף נפלתי, ונפלתי כואב ועוד יותר חזק ממה שהיה לי לפני, ואני כבר שלוש שנים מנסה לצאת, ממש מרגיש שאני טובע, אני ממש מרגיש לבד
את הסיפור שלך אני די מכיר מקרוב, מאמין שעוד הרבה מהחברים כאן מבינים אותך. מתמכרים, יוצאים, חושבים שיצאו, ושוכחים שמכורים, ואז רק נוגעים וחוזרים עמוק. א. תזכור מכור פעם מכור לתמיד, זאת אומרת יכול להיות נקי בעז''ה חמישים שנה, אבל זה שם, ואם תרשה לזה לחזור הוא יחזור בפעם אחת. תשאל מעשנים שנגמלו, הרבה חזרו מסיגריה אחת ! אחרי כמה שנים. ב. לכן הנפילה יותר עמוקה, כי יש גם את השלמת הרעב וגם את התסכול, כאשר אבדתי אבדתי. - אם אתה כאן אתה בעז''ה בדרך. - אתה יכול גם לעקוב אחרי, לצערי אני עדיין לא דמות למי שעבר את גן המבוכה שיאמר תראה מה שאני עושה ולך לשם. אך אני מספיק שנים תועה ביער בשביל לומר באיזה שבילים אסור ללכת.
לעצם שאלתך איך אני מצליח להתמיד לנהל יומן. - היומן שלי אינו רק סביב ההתמכרות זה רק חלק ממנו. היומן שלי סובב על כל חשבון הנפש, כל יום אני כותב מה עשיתי אתמול בכל הדברים, ג' עמודי עולם, בסור מרע ובעשה טוב. ניהול חשבון הנפש זה הבסיס המינמלי להתקדם בחיים. החפץ חיים עשה את זה וכתב על זה. הגרא''מ שך היה יושב בסדר מוסר בהיכל הישיבה חצי שעה בלי שום ספר אלא עם עניים עצומות וידיו על ראשו. ופעם בשבת חודש אלול בזמן בין השמשות של צאת השבת שכידוע יש חושך באולם הישיבה הוא ישב ולא ראה שיש עוד אנשים, ובכה בכי שכל ביהמ''ד שמע, והבחורים קראו אחד לשני לשמוע את הבכי.
צריך פשוט לקבוע את זה בצורה ברורה, כמו שלא הולכים לישון בלי לכתוב ביומן. [באר''י כתוב שלפני השינה זה זמן תשובה] זה עוזר מאד ומשנה חיים. ובעשרת ימי תשובה עוברים שוב על כל השנה, ובודקים מה קורה איתי והיכן אני אוחז, ומה יעזור לי ששנה הבאה תהיה אחרת.
אוהב אותך, בהצלחה.
