רבינו אלי, הקונפליקט שלך היה מעניין, אולי תבאר לנו איך יצאת ממנו?

ב''ה בפורים כוח הפורים התגבר, והיה עלייה גדולה מאד. הצלחתי להכניע את המידות, לקבל את האורחים בסבר פנים יפות, לעשות כרצון איש ואיש, אפילו נגד רצון בעה''ב, ובכל זאת לא לכעוס. וכן להצליח לשתות יין בכמות גדולה עד שיצא כל הסוד הפנימי, שבאמת לעשות רצונך אלוקי חפצתי, אלא שהחומר עכור היה בעכרינו. 
מוצאי פורים אחרי שהתפכחתי מייני, היה לי צד רחוק לגעת במחשב ללא החסימה הטובה, ולא נגעתי. ההפך עבדתי כמה שעות. ולמחרת הגיע שושן פורים, היה לי יום התעלות ששנים לא היה, בכל ג' עמודי עולם.

ב''ה מחשב אחד סידרו במשרד את החסימה, ונשאר רק המחשב השני, ודווקא אמרתי לעצמי שאני רוצה שהוא יהיה כי אחרת במה אשמח הרי אני מכור רק בלי שיניים מה החכמה. 
אבל הבנתי שזה עצת היצה''ר, ובזריזות גדולה לקחתי אותו שיסדרו לו חסימה. 
אה גן עדן ממש.

ואז זה הגיע, הערב אני פתאום במצב רוח, נפול. עשיתי מצוות שיש בהם ביטול תורה, ואני מתחיל להיות עצבני. ואני כועס שאני רוצה ליפול, רק ב''ה אין לי איך. - החלטתי להיכנס לכאן ולספר לכם. בתקווה שאספר לכם שעברתי את הגל הזה בשלום. 

הרגשתי שלא שיתפתי כבר הרבה זמן, הסתכלתי מתי השיתוף הקודם שלי, סה''כ לפני שלושה ימים. כנראה בגלל שהימים הללו לא היו פשוטים היה נראה לי שזה הרבה זמן.
כפי שעדכנתי, כרגע אין לי כל אפשרות לגלוש בתכנים לא טובים, הכל חסום. ביום חמישי היה לי יום קשה, ממש קריז, ברור לי שאם הייתה לי אפשרות הייתי נופל. 
ב''ה שבת עברה יחסית בסדר [ניצול זמן פחות מהרגיל אצלי, אך עדיין יפה מאד, הספק בחומר, ובזמן]. ולכל שבת יש מוצ''ש. אני לא מרגיש רצון לגלוש, זה כבר יותר רחוק ממני. אבל עצבני על הרבה דברים שלא מסתדרים.
ה' יעזור לי לחזור לרוגע, לקבל את הקשיים באהבה. וכמובן לשמור על עצמי מפוכח. 

אולי אני עושה עניין משטויות, אבל אני אוהב את זה אז תרשה לי.
אתמול, פגשתי את אותו אחד שהמלצת לו לבוא. כך לפחות על פי עדותו - הוא [אתה] הביא אותי לקבוצות.
המדובר הוא, בבחור ישיבה הלומד בעירך, והגיע אתמול למפגש התוכנית בעירי.
לפי הגרסה שנמסרה לי ממנו, הוא אותו אחד שהוזכר בהודעתך. זה נכון?
בכל אופן, הוא חוגג יום הולדת באחד הימים השבוע. ממליץ לך להפתיע אותו עם ברכת מזל טוב. כנראה שזה ישתלם לכולנו לחזק את המטרה שלשמה התכנסנו.

ל 9625 - הגבת כאן למתחיל. בגלל שאף אחד מאלה ששלחתי לפורום לא יודע שאני בפורם. 

לא שיתפתי כאן שבוע, בגלל שלא היה מה לשתף, אין שינוי, אני נקי בגלל שאין לי הזדמנות ליפול. ב''ה נקי גם ברחוב מדין ק''ו שאם מחשב שיש שם את כל התאוות אינני גולש ק''ו שלא אתלכך סתם על משהו שכבר אפשר לראות ברחוב.
חסרה לי החדווה בתהליך הניקיון. 
פתחתי כתובת מייל חדשה, בגלל שהכתובת הישנה שלי שפתחתי כשנכנסתי לאתר בשביל הניקיון, בסוף השתמשתי בה בזמני הנפילות להירשם לכל מיני מקומות גרועים. מה שקורה שבגלל זה כשאני נכנס למייל יש לי שם מזכרת עוון. 
להלן הכתובת החדשה. אבקש ממנהלי האתר ללמד אותי איך אני מגדיר שלכתובת זו יגיעו עידכונים כשארצה. 
elishomer770@gmail.com 
כמו''כ אשמח לידידי המפקח היקר המכונה מתחיל מחדש, אשמח שתשלח לי לשם מייל שבו תתן את המייל שלך ליצירת קשר. וכמובן ידיד נפשי אודה לך שתשלח לי לשם הודעה. 
אוהב את כולכם, ממשיך להאבק, עד ירחם המרחם.

באנ'ה אתה רציני?
יג מידות שהתורה נדרשת בהם עוזרות לך לא ליפול? אני צריך יג מידות של רחמים.......
אבל מה שאתה מציג זה שטריגר X מדבר אליך הרבה פחות מטריגר Y. אבל יש כאלו שאצלם זה הפוך, ואולי לכן קשה להם [ולי בתוכם] להבין את הקל-וחומר.......
לגבי החלפת המייל לעדכונים, תלחץ על השם שלך, ויפתחו לך הגדרות פרופיל. שם תחפש את המקום להחליף שם כתובת אימייל.
אגב, שלחתי לך הודעה. מקווה שהיא תספק אותך.

א. תודה על התשובה בפרטי, מודה לך גם כאן בציבורי.
ב. לעצם הדברים, אין ספק שהטריגרים לנפילה שונים אצלינו האחד מהשני. והאמת שגם הדברים שמחזיקים שונים. למשל אחד הכלים החזקים ביותר מבחינתי באתר, זה השיתוף, והמעקב של החברים. בארגז הכלים זה נקרא כלי חלש, וגם כך שמעתי מהרבה חברים. - הק''ו שעליו דנתי, זה שאמנם וודאי גם ברחוב יש לי ניסיונות, אבל בגלל שהניסיון הכי קשה מבחינתי בכל עולם ההתמכרות הזה, זה הפו' במחשב, לא רחוב, לא אני עם עצמי, ב''ה. לכן אני מצליח לומר לעצמי, חבל לך ליצור התמכרות חדשה, וריגוש חדש, הרי אתה נאבק בעיקר.
מקווה שהסברתי את עצמי, בצורה שתהיה תועלתית לאי מי. 

תשב אנוש עד דכא. עד דכדוכה של נפש אפשר לעשות תשובה, סימן שגם במצב הזה אפשר עדיין לחטוא. 
יש לי באזור מחשב ללא חסימה, וזה גורם לי להעלות צד אולי לגלוש בו. כמובן רק במוקמות טובים  . [זה מצחיק אותי הקול הזה שאומר לי תכנס ותגלוש רק במקומות טובים, את מי אני משקר ?]. 
זה מדהים אני יושב עכשיו ומחכה לכטב''ם שיגיע מאיראן, וחושב לגלוש. 
בעזרת ה' לא אפול. אבל משתף במחשבות.

בספירה בפורום אני נקי כבר 37 יום. בספירה האישית שלי, ספירת המפוכחות עוד יומיים חודש. - ובכל זאת עכשיו יש לי גל. באופן עקרוני יש לי אפשרות. יש לי בסביבה מחשב ללא הגנה. לצערי יש לי קושי טכני לטפל בחסימה. 
ב''ה עובר את הגל בהצלחה. מאמין שאגיע בעז''ה לליל הסדר, יותר נקי ממה שהגעתי ליום כיפור. פוחד מה יהיה אח''כ. 
כל פעם מחדש מרגיז אותי שעדיין יש גלים. כנראה חלק מהעבודה לקבל את הגלים באהבה. 

ערב פסח, שרפתי חמץ, נהגו לומר תפילה אחרי שריפת חמץ, כשם שפשפשתי בביתי כך אזכה לפשפש בבתי הנפש ולמצוא חמץ שבי. 
אני לא צריך לפשפש אני מכיר את החמץ שבי. נכון מסביבי אף אחד לא מכיר ויודע על מה בוכה אותו יהודי בשעת שריפת חמץ, כי החמץ שבי מוסתר מכולם, אך ממני הוא לא מוסתר בכלל. אבל אולי כן, אולי יש דברים אחרים שאני לא מבין שהם בעיות אצלי והם חלק מהגורמים לי לחזור לשם שוב ושוב.
נצלתי את ימי ההכנות לפסח, לעבוד על מידת הכעס, סבלנות. כל מיני דברים שזמן זה הזדמנות לעבוד עליהם. 
ב''ה אני מגיע אכן לליל הסדר עם למעלה משלושים ימי פיכחון. פתאום שמתי לב שחזרו אלי ניסיונות בהרהורים, מה ששנים לא היה לי, בגלל שהיית רואה. באופן כללי הגם שאני יודע שאני מכור, ותמיד אמורים להגיע גלים, אתמול בלילה חשבתי אולי כבר אפסיק את המאבק אם הוא לא מסתיים. אבל זה לא נכון, אני יודע ברור שהנפילה מעולם לא נתנה לי משהו, לא הרגיעה אותי באמת, לפעמים את הגועל הנורא הרגשתי רק אחרי, והרבה פעמים תוך כדי. 
ה' ירחם עלי, יראה את העבודה הקשה שעשיתי מאז פורים, ויאיר לי לילה כיום. יתן לו את גילויי האורות בלילה הזה, ויעזור לי להכניס אותם בי בכל ימי הספירה. - מקווה שבימים אלו אמצא את הדרך להגדיר רמת מפוכחות גבוהה יותר.
מתפלל על כל החברים היקרים כאן, שנזכה במהרה לראות כי לך היום אף לך הלילה, שגם הזמנים שהיו נראים לנו לילה, הם בעצם הזמנים של היום, שלא אור, זמנים שבלעדיהם לא היינו מתקרבים ומגיעים להקב''ה למקום שאליו אנו צריכים להגיע. 
פסח כשר !!! ושמח !!!
[כשר באכילה אך גם בכל עינני הקדושה, ושמח, כי בלי כשר אין שמחה, ובלי שמחה אין כשר].

אלי היקר, 
אוהבים אותך מאד!!!

תודה על השיתוף!!!

שנזכה כולנו להיות בני חורין מהתאווה ומשאר הדברים שמעבידים אותנו, ונזכה להיות עבדי ה' באמת.

פסח כשר ושמח

אלי היקר, אשריך
אתה השראה ללוחם שלא נכנע עד הסוף, גם אם יש נפילות בדרך, בטוח שהפעם בעז"ה תצליח!

לא קל לא פשוט.
אין ספק שככל שעובר הזמן יותר קל, אבל עדיין קשה. - תודה לכם אחים יקרים שאתם איתי בדרך.
מתפלל שאכן הפעם יהיה אחרת.
מה שאני כן מרגיש, שהנפילות קרבו אותי להצלחה. - אני יודע שהיום כבר לא אהיה מסוגל להתייאש, כי אני יודע שיש דרך יציאה, שיש אנשים טובים שיוצאים מזה בגלל שהם עושים דרך. ולכן זה עוצר אותי מליפול.
אבהיר. חלק נכבד מהפעמים שנפלתי היה מתוך הרגשה שנמאס לי מהמאבק הזה שלא נגמר, אפול וזהו ולא אנסה לצאת, אמות מכור וזהו. למעשה מאז שאני כאן, אני לא מסוגל נפשית להישאר בנפילה בלי לנסות לצאת ממנה יותר משבוע. ומימלא זה מחזק אותי לא ליפול, כי אני זוכר את ההרגשה הנוראית שיש אחרי הנפילה, ואת הקושי לחזור למסלול. 
אל יתהלל חוגר כמפתח, הכל ברחמי הקל הגדולים אין קץ. אבל אני זוכר שהיו הרבה פעמים שהקב''ה ניסה לעזור לי למעלה מדרך הטבע [תקלות משונות תוך כדי גלישה כשהגעתי למקומות לא טובים] ולא לקחתי את העזרה שלו, המשכתי בכוח לגלוש. - עכשיו אני משתדל לקבל את העזרה שלו.
הביקור והכתיבה כאן זה אחד מהדברים הללו.

משום מה כתיבת השיתוף הזו נדחית משעה לשעה, יש לי כבדות. - כנראה בגלל שזה כל כך חשוב.

מאמצע פסח, התגברו לי קשיים אובייקטיביים. לגשר בין חלקי המשפחה. לנהוג בחומרות והדקדוקים, בלי ליצור מתח ועצבים. ועוד כל מיני דברים [אחד מהם שהראשון לחודש יהיה יום מיד אחרי פסח, ואני אצטרך לטפל ולהשכין שלום בית בין כרטיסי האשראי והוראות הקבע, לבין הבנק שלי. ועכשיו בחג להתעקש לא לעשות את החשבון]. 

אני מוסר את עצמי בידי שמים "מוחין דקטנות" - משתדל לקבל את הכל באהבה. יש לי זמזום חזק ועיקש, לייזל ולהתהני מהאי עלמא. וב''ה החזקתי מעמד מאד טוב עד היום. כל הזמן פוחד מה יהיה מוצאי פסח. 

כזכור הגיע אלי מחשב ללא סינון [יש לי על הרשת סינון חינמי בסיסי]. ב''ה החזקתי מעמד עד היום לא לפתוח אותו. היום הרגשתי מספיק חזק לפתוח ולהתקין בו סינון. פתחתי התקנתי, ובדקתי עם הסינון אכן הותקן, וראיתי שלא הותקן. - עד כאן הכל בסדר. אבל אז החלטתי לעשות חיפוש ללא סינון לבדוק שוב את הסינון הבסיסי, הספקתי לחשוב שאני עושה לא טוב, ובכל זאת המשכתי, ב''ה לא הגיעו תוצאות לא טובות, ולא המשכתי בחיפושים, אבל שוב מראה לי באיזה מצב אומלל אני.
ה' יעזור, אני קופץ לים, המים כבר מגיעים אלי עד הצוואר. רבש''ע שמע את הצעקה שלי, אם אתה לא תעזור לי אף אחד בעולם לא יעזור לי. 

אתמול בלילה, אחרי שהעלנו את כלי הפסח, והורדנו את כלי החמץ. היה לי רצון נוראי, לבדוק את החסימה של המחשב. הרצון היה כל כך עז שלא יכולתי להתרכז בעבודה אחרת. החלטתי לברוח לישון. מרוב רצון לא הצלחתי להירדם, לא זוכר את עצמי בכזה קריז. ה' ריחם עלי ובסוף נרדמתי. 
היום בבוקר קמתי ושמתי על זה שאני יכול להמשיך לספור מפוכחות, בלי שנפלתי בכי הוא זה. 
היום הייתי צריך להסתובב בהרבה מקומות שהיום בהם ניסיונות, ב''ה לא נפלתי בכלום. זה היה לי הרבה יותר קל, כי אם עמדתי בקשה, מדוע אפול כאן. 
עכשיו שוב יש לי רצון, אמנם יותר חלש ב''ה. אני כבר לא יודע באיזה ניסיון יותר קל לעמוד בחלש או בחזק. 

אני חסיד שלכם אחרי הגיבורים הלוחמים. - היצה''ר שלי אני צריך להפעיל אותו, אני יכול לחסום אותו, ובכל זאת כל כך קשה לי. אלו שהיצה''ר שלהם מחובר איתם בכל מקום. איך אתם עומדים בזה. - אבל הקב''ה לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.