אחים יקרים.
אני חייב לשתף. לפני שלושה ימים, נכנסתי שוב לאינטרנט ללא סינון, הייתי צריך ? [לא בטוח] ואז גלשתי רק קצת, ואחרי יום די מלא בעשייה, בשעה 2 בלילה, עשיתי חיפוש, בדקתי את הסינון הבסיסי של הרשת [יש כזה] ובהתחלה הוא עבד טוב, ואז הוא פתח לי משהו מאד גרוע, גלשתי קרוב לחצי שעה בדברים מבישים, בהתחלה לפני החיפוש, ובהמשך תוך כדי הגלישה, אמרתי לעצמי, זה טירוף אצטרך לאפס קרוב לשבעים יום, מספר שלא הגעתי אליו די מזמן, ובפרט שהפעם שבעים הימים הללו היו בנקיון כמעט מוחלט. - אבל קיימתי בעצמי בריצת רגלים להרע, אין לי כוח לחשוב אני גולש, ומקסימום אאפס [טירוף]. ה' ריחם עלי בפועל, גם הסינון הבסיסי שמר, וכן כשהייתי בתוכו נמנעתי מדברים רבים, מה שעזר לי להחליט לא לאפס, ואז אחרי כחצי שעה הבנתי שאם אמשיך לגלוש, בסוף באמת אפול ואאפס, וסגרתי את המחשב, וברחתי לישון.
ומאז כבר יומיים יותר קשה לי, כי כשאתה חוזר לזה, זה כמו גחלים שכמעט כולם כבו, ואז עושים נפנוף ושוב האש חוזרת לבעור.
ב''ה אני יודע, שעם כל הנפנוף שעשיתי, עדיין האש לא חזרה לבעור לגמרי. ואני מאד עובד עכשיו לכבות אותו בחזרה. יותר מדויק לצערי אין לנו שיטה לכבות את אש התאווה שלנו, הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה לתת לה לדעוך, ולא ללבות אותה תוך כדי.
חשבתי לשתף אתכם כבר לפני יומיים, אבל לא היה לי מספיק זמן. ובפרט שהחלטתי מאז, לעשות כל רגע מה שאני צריך, ויש לי הרבה, ולא להרשות לעצמי לנוח באמצע כי מהניסיון שלי אצלי ההרפיה מהלחץ גורמת לי לנפילות. ולכן רק עכשיו עם תוכניות ממוקדת נכנסתי לכאן לשתף.
והספקתי לראות טוב את הסירטון על גלישת דחפים. פעם אחרת אנסה את השיטה הזו בצורה ממוקדת.
אוהב אתכם - אלי שומר
