היום אני נקי 30 יום, זה היה אמור להיות משמח מאד. אך לא מספיק, לפני שלושה ימים מאוחר בלילה אחרי יום עם הרבה קשיים, הרגשתי שאני צריך לברוח לכבות את הכאב, עם הרפיה במחשב. כן אני יודע לקרוא לילד בשמו. אמרתי לעצמי שאני חייב להיכנס לכאן  ולדבר עם הצ'אט אבל לא היה לי כוח. נכנסתי וגלשתי, בהתחלה סתם דברים מעניינים, ואח''כ כמובן דברים עם תאווה, והגעתי למקומות לא טובים. עצרתי תוך דקות, לא העמקתי חדור, אבל זה גרם לי להרגיש תחושת פיספוס, זה לא חודש פכחן מלא. למחרת בבוקר כבר התכתבתי עם הבוט תכנון, ואני מנסה שוב לראות ולתכנן את עצמי שזה לא יקרה שוב.
מה שכן אני מתזכר את מה שכולנו יודעים, למחרת הגלישה, היה לי יותר רצון לגלוש, הכניעה לתאווה לא מרגיעה, ההפך הנכון.

אני בס"ד הצטרפתי לקבוצות, האמת לא כזה מפחיד כמו שחשבתי, מעניין מאוד ודרך אחרת לגמרי
שמח שהתגברתי על זה
יודע כמה קשהלחשוב על זה
אבל בעיני אין פיתרון אחר
ב"ה נקי כבר 35 יום, לא מובן מאליו בכלל ולא היה כזה דבר בשנים האחרונות

כל הכבוד לך, אשריך, אולי כבר נפגשנו, ואולי עוד ניפגש....

חיימקה הייקר שמח מאד בשבילך שהצלחת לעשות את זה, ושזה אכן נתן לך מזור. זה נותן מאד הרבה כוח לרבים, וכמובן צריכים לעשות שם את העבודה, צריכים את השיתוף. 
לצערי אני מנוע מזה לחלוטין. 
אבל כן נכנסתי לשתף, שב''ה אני נקי הרבה זמן, והיו לי נגיעות כאלו ואחרות, וגם בהם אני משתפר מאד, הבוט של שמור עינך נותן לי הרבה כלים. - אחד הדברים החשובים ששינתי לאחרונה יותר, שאני לא רק עובד על ההתמכרות עצמה, אלא עוצר הרבה קודם ובודק את הפגמים שלי, את הסיבות שגורמות לי ליפול. מגלה פתאום כמה כשדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה זה מרגיז אותי. לא יודע לקחת את החיים בשלווה. וכנראה זה הסיבה לכך שאני מגיע בסוף לנפילות. 

משתף שאף פעם אסור להתייאש, אני כאן כבר הרבה שנים, מאמין שבסוף אצא מזה לגמרי. ולאורך כל השנים עם כל הנפילות, אפשר לומר שהשתפרתי.