יום ראשון לנקיות.
אמא שלי עלתה על העניין שאני נופל.
שיתפתי אותה פעם ועכשיו היא שמה לב לפי המצב רוח שזה חזר לי.
חסר אונים מול הרחמים שהיא מסתכלת עליי כמו מסכן.
כל כך שונא את הרחמים האלה שהיא מפריזה בהם בגלל שהיא בעצמה לא יודעת איך להתמודד עם זה.
מהתיסכול חשבתי שוב להשתמש .
לפחות יצא מזה שיחה שרימון הזה לא חוסם כלום ושאני בקלות פורץ אותו.
הצעתי לה לעשות חסימה מהספק. מקווה שיעשה כי את זה באמת שקשה מאוד לפרוץ.
למרות שמניסיוני אין דבר העומד מניסיון השימוש. רק ויתור ועבודה.
אבל זה בהחלט יכול לעזור לי אם הרצון הפנימי שלי להפסיק.
דיי להיום. מקווה מחר להספיק עבודות שיש לי ולהוריד לחצי לימודים שמעוררים אותי לשימוש.