זהוו... נפלתי, נשברתי וכמעט התרסקתי לחתיכות ...
אחרי 124 ימים נקיים, אחרי תקופה של התמודדות לא פשוטה, אחרי התחזקות עצומה, אחרי שעברתי משברים מטורפים בחיים האישיים שלי, כנראה הכי גדולים מהיום שנולדתי. הרפיתי, עזבתי את המושכות וצללתי לגיהנום.
שלשום (יום ראשון) נסעתי להורים של אשתי (אנחנו לא יחד כ-3 חודשים) כדי לקחת את הבת שלי לכמה שעות. ראיתי את אשתי, היא נראתה שמחה ומאושרת ובחיי הוללות ופריקת עול. נהיתה לי תחושה שה' לא שומע אותי.. כ"כ הרבה תפילות, כ"כ הרבה בכיות, מזמורי תהילים, תפילות במניין, לימוד תורה, התקרבות אליו, קיום מצוותיו והתרחקות מחטאים ושום דבר לא מתקדם.. המצב הזוגי נשאר כפי שהוא ויותר גרוע. האמונה התערערה והתחושה שלי היתה שאולי יש השגחה כללית בעולם. לכאורה כאילו ה' לא מתעסק בענייני הפרט ולא מתערב בהם.. איך יכול להיות שאני שכ"כ מקפיד לעשות את רצונו וכ"כ סובל. והיא, עושה מה שבא לה וטוב לה, לא זו בלבד, נראה שהחיים שלה כ"כ מאושרים ומלאי תסיסה, שאני בכלל לא מעניין אותה???... בכל אופן, בדרך מהדרום לירושלים ראיתי שתי בחורות חרדיות מחכות לטרמפ, רציתי לעצור להן, לדבר איתן ואולי גם "להזרים אותן" מי יודע אולי יצא מזה שידוך... המשכתי (לא שהיו לי הרבה ברירות, היה כביש מהיר ולא הייתי מצליח לעצור), הגעתי לירושלים ובחזור עם הבת שלי לדרום, כבר חיפשתי את הבחורה שתנופף לטרמפ. זה לא קרה.. חזרתי שוב לירושלים "בידיים ריקות". עצרתי ליד הבית, נכנסתי לגוגל, חיטטתי שם כדי למצוא קבוצות ווצאפ "לצורכי שידוכים" ופשוט נכנסתי לכל קבוצה אפשרית, כל בחורה שהיתה נראית עם מעט טעם ודת קיבלה ממני הודעה.
הגרועה שבכולן ענתה למרות השעה המאוחרת, שלחנו תמונות והמשכנו להתכתב. לאחר כשעה היא התקשרה וסיכמנו שתגיע לכותל ביום יומיים הקרובים כדי להיפגש.
ידעתי שזה לא מתאים, שאני לעולם לא אתחתן איתה, שאין שום מכנה משותף בינינו, אבל רציתי פורקן... החיבור לא היה באמת משנה..
המשכתי לשבת במיטה, ואז בלי לחשוב פעמיים נכנסתי שוב לגוגל חיפשתי פורנו ותוך כמה דקות גמרתי..
נשברתי, ביקשתי מה' שיסלח לי, כ"כ הרבה זמן ששמרתי על עצמי נקי, איך פרקתי את הכל בבת אחת??? איך הרסתי השקעה כל כך ארוכה. הרגשתי נורא ואיום.
למחרת בעבודה, הייתי עייף, מבולבל ולא מרוכז, נכנסתי לשירותים, פתחתי גוגל כדי לקרוא חדשות ואז מיד קפץ לי האתר ההוא מאתמול. ידעתי שאם אלחץ שוב אפול, לחצתי, ראיתי את הסרטון ותוך כדי, שוב גמרתי. התייאשתי... ראיתי את עצמי מידרדר ונופל לאוננות על בסיס יומי, חוזר לעבר הרחוק שלי, מאבד את כל ההתקרבות שלי לה'.
עזבתי את העבודה, נסעתי הביתה, ועליתי לישון. קמתי בתחילת הערב מדוכא ומדוכדך, התפללתי מנחה ביחידות, נסעתי להתפלל ערבית ומשם לשיעור תורה.
הצלחתי לאפס את עצמי, החלטתי ללכת למקווה מיד בבוקר ולהתחיל דף חדש. הבוקר ב"ה הייתי במקווה וכבר יש לי יום נקי אחד..
נוכחתי לדעת שאין אפוטרופוס לעריות, שהיצר הרע מתלבש בכל סוגי התחפושות כדי להתיר את האסור.. הוא התחיל במצוות גמילות חסדים, המשיך במצוות הקמת בית וסיים עם ניצחון מוחץ וחיוך ענק על הפנים לנוכח התבוסה שלי..
עכשיו נותר לי לאסוף את השברים ולהתחיל מחדש עם תקוות גדולות להצליח אחת ולתמיד.
