gidi כתב on 12 אוק' 2021 11:47:
אוהבים אותך אחי!
מזדהה עם המקרה של החלום.
אשתף אותך בהגדרת הניקיון שלי (היום אני קורא לה מפוקחות) שכרגע אני לא ממש יציב שם אבל לפי הספונסר שלי זאת השאיפה ומקווה שיהיה לך לתועלת ואולי לעוד חברים:
המטרה שלי היא להיות נקי מ"פעולות על תאווה".
כל דבר שבו אני מזין או פועל על תאווה נחשב לפעולת תאווה ולא משנה אם זה מראה, מחשבה, מגע, שמע או כל דרך אחרת.
כדי לעמוד בזה צריך לעשות הבחנה בין 2 סוגי פעולות:
1- "פעולה פאסיבית"- כאשר נתקלתי במשהו כזה במקרה וללא כוונה- למשל הלכתי לבית כנסת להתפלל ובדרך נתקלתי במושאת תאווה ובאופן בלתי נשלט (גם מהיותי מכור) היה לי מבט לא מכוון על זה [באופן דומה קפצה לי מחשבה לראש וכו'].
פעולה כזאת אמנם לא בריאה ואני צריך לשחרר (להתפלל ולעשות פעולות תוכנית כדי שלא ישפיע) אך זה לא אומר שאני מאפס על זה את המפוקחות.
2- "פעולה אקטיבית"- פעלתי לחפש תאווה, לדוגמא עקבתי אחרי מישהי מושכת שראיתי ברחוב/ נכנסתי לתוכן של תאווה (כשהיה ידוע לי שזה תוכן מהסוג הזה שאני לא צריך להתקרב אליו), המשכתי לפנטז ולהזין את התאווה- זה כבר ממש פעולה על תאווה שמשמעותה איפוס.
בדרך הזאת צריך לשים לב, אם קרה לי מקרה מהסוג הראשון כדאי לשחרר אבל אין סיבה לאפס וצריך לשים לב (תוכל לדעת אם תהיה כנה עם עצמך וכן אם תתיעץ עם ספונסר/חבר מפוקח אחר) שאני לא נגרר מ1 ל2 - לדוגמא: ראיתי במקרה בחורה ברחוב- הסטתי אחר כך מבט- אני בסדר כי רק פעלתי פאסיבית - המשכתי לקחת עוד מבט או ללכת בעיקבותיה- כבר פעלתי אקטיבית ואני לא מפוקח.
דוגמא נוספת- עלתה לי פנטזיה לראש- ברגע שקלטתי עצרתי את זה, אני נקי מפעולה אקטיבית, המשכתי לתת לזה לרוץ בראש ולהתגרות- עברתי לפעולה אקטיבית.
הארכתי קצת עם דוגמאות כדי שיהיה ברור, בדרך הזאת אין מדד זמן ברור אבל מניסיון אם תהיה כנה עם עצמך לרוב תדע איפה הגבול עובר.
תודה רבה רבה זה מאוד עוזר.
אכן לפני כמה זמן התחלתי להבין שיש הבדל בין "ראייה" לבין "הסתכלות".
ראייה = הלכת ברחוב לא כדי לתור או לחפש ופתאום עברה מושאת תאווה. (סוג של שוגג)
הסתכלות = לסובב את הראש, למקד את המבט, לסקור את הגוף ולחפש תאווה (מזיד)
כמובן שהשלמות זה להגיע למצב שאפילו לא לראות,
אולם לי כרגע ההתקדמות זה כנראה "אם ראית אל תסתכל".
עזרת לי לדייק את ההבחנה ותודה לך על כך.
כתבת "בדרך הזאת אין מדד זמן ברור אבל מניסיון אם תהיה כנה עם עצמך לרוב תדע איפה הגבול עובר"
העניין הוא,
שחלק מהבעיה שלי היא שאני לא כנה עם עצמי.
ולכן,
אם לא אגדיר משהו ברור עכשיו - הרי שכאשר אהיה בנפילה, היות ואני לא כנה עם עצמי, אני יכול לטהר את השרץ בק"נ טעמים.
אולי אני צריך כן להגדיר זמן, למשל 5 שניות של פעולה על תאווה.
בכך אני מרוויח 2 דברים:
1. אם פעלתי על תאווה במשך 5 שניות - אני מאפס את הספירה, זה מדיד.
2. בכל פעם שאתקל במושאת תאווה, במקום שתקפוץ לי לראש רק מחשבה של תאווה, תיכנס מחשבה נוספת: "אתה צריך עכשיו לספור שניות". מחשבה כזו שנכנסת לראש כבר מנטרלת מעט את הקריז של התאווה כי היא מכניסה החלמה בתוך ההתחלה של התאווה.
שוב, אני חזק בתיאוריה אך כשזה מגיע לעשייה השם יעזור... אין לי אף כח לבד.
תודה רבה
