כתגובה ל"המתגבר100", אני אישית יודע טוב מאוד את כל מה שציינת בהודעה אך עדיין ברגע של חולשה כל זה נשכח ממני וכל מה שאני חושב עליו זה לצפות ולהיכשל באותו המעשה.

מה שאני הבנתי על עצמי זה שאני מכור לפורנו וזה קודם כל עניין ביולוגי. החשק העז לצפות כדי להיכשל מגיע מזה שאני מכור כמו אדם המכור לאלכוהול וסמים. אני יודע המון דברים על זה ואני מתמודד עם זה לא מעט זמן אך עדיין זה לא מה שהוציא אותי. אני צריך להיגמל מזה.



"מתחיל מחדש" - השם אוהב אותך ורוצה רק בטובתך.

כל שניה זה נס.זהו

זוכר אני את כל הדרך
ויש קשיים זה לא שאין
על כל פנים הכל זה חסד
ורחמים גדולים

ומי אני בכל הרצף
״הרי חיים לא קונים בכסף
קונים בחסד
ומעשים קטנים״

פזמון:
וכל היום וכל הלילה
בלא משים
ניסי ניסים
עוברים עלי עוברים עלי
אני יודע זה מלמעלה
ולא הכל ורוד
אבל הכל זה טוב
טוב בחיי

זוכר אני בכל הכח
ויש דברים שאני לא יכול לשכוח
על כל פנים
לא הכל רשמתי
בטח גם לא הייתי
מוצא מילים

(ישי ריבו)

ימי חמישי אצלי הם ממש ימי מאבק
כי אם היום הזה יעבור נקי - 99 אחוז שאגיע נקי ליום ראשון
כןכןכן ככה זה אצלי... 

ולכן התאווה שלי משתוללת בימי חמישי.
מבקש בכניעה כוחות מהשם,
שהתאווה תעזוב אותי היום לנפשי,
שאזכה ליום נקי ורגוע,
מאחל לכולם פה יום נקי וסופש נקי ושבת קדושה ומחוברת.

צהריים טובים
טוב להודות להשם
תודה לאלוקים
ב"ה הנקיות ממשיכה
מקווה בעזרת השם יתברך שאזכה לסיים את היום הזה בנקיות
לא לצרוך אף סוג של זבל 
להיות נקי ומשוחרר

יש שיר שנקרא "המפתחות של האזיקים" של יאיר אלייצור. יוצר בחסד. אני ממש אוהב אותו.
והפזמון הזה גורם לי לבכות כל פעם מחדש:

"חופש!
תגאל אותי מכל החושך!
אלוקים!
רחם עליי תאיר בי אור ו...
תזרוק לי את המפתחות של האזיקים! "

אבא תודה!!!
המון משימות. יומן מלא.
במקום לתת לזה להלחיץ אותי ולברוח לתאווה - 
ב"ה מצליח לנהל את זה, לעבור ממשימה למשימה ולא לתת למח שלי את המנה שלו.

משתף:
לפני יומיים הגעתי הביתה והוא היה הפוך בצורה קיצונית.
אני אדם מאוד מסודר ונקי.
אבל הבית היה נוראי. וגם מלוכלך.
התגובות שלי בעבר היו כעס וצעקות. 
נכנסתי הביתה, חשכו עיני.
נכנסתי לחדר.
אמרתי לאלוקים שאני חסר אונים מול הכעס שמשתלט עלי.
ביקשתי שיתן לי נכונות לוותר על הכעס. לטפל בבית המבולגן בלי כעסים, בלי צעקות, ולקבל את זה שאולי לא אצליח להשתלט.
אכן לא הצלחתי להשתלט על הבית. היה בלגן נוראי. סידרתי אולי 60 אחוז. גם לא ניקיתי. נשאר ככה.
אבל ב"ה לא כעסתי.
חסד אלוקים. 
זה נשמע שזה לא קשור בכלל ל-12 הצעדים אבל אוהו כמה שזה כן קשור.

והמבין יבין

לכבוד ח"י ימי נקיות...
מקדיש לכולם פה באהבה את השיר הנפלא והמעודד הזה.
יהי רצון שנזכה לחיות חיים אמיתיים בטהרה ובקדושה אמן.

שמעו אחי,
אני עוד חי
ושתי עיני עוד נישאות לאור.

רבים חוחי
אך גם פרחי
ולפני שנים רבות מספור.

אני שואל
ומתפלל
טוב שלא אבדה עוד התקווה.

עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם

אני שואל...

חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

אני עוד חי, חי, חי,
עם ישראל חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

הומים ימי חי חי
ולילותי חי חי
ובשמי עמוד האש עוד קם.

אשיר בלי די, חי חי
אפרוש ידי חי חי
לידידי אשר מעבר ים.

אני שואל...
חי, חי, חי...

שמעו אחי,
אני עוד חי
ושתי עיני עוד נישאות לאור.

אז כה לחי
לכל אורחי
ולבני המבקשים לחזור.

אני שואל...

חי, חי, חי...

ב"ה ב"ה 
חסד אלוקים לא מכוחי בכלל
תודה להשם
כ"ב ימים של נקיות וטהרה
חסד אלוקים כל היום
אבא תודה
הכל נראה זורם
המוח ממוקד בעשייה
בקושי יש זמן לעברות ולנפילות ב"ה 
כמובן עדיין סכנות אורבות בכל פינה
אבל כל הזמן עיניים לשמים מודה על שעבר וצועק על העתיד לבוא

ממשיכים וממשיכים, עוד יום ועוד יום ועוד יום. ב"ה. חסד אלוקים. אסירות תודה.
24 ימים של נקיות.

ב"ה הנה מגיעים ליום חמישי.
אצלי יום חמישי הופך את "רק להיום" ל-"רק לשלשת הימים הקרובים".
כי ב-99 אחוז מהמקרים, הנפילות שלי היו בעבודה.
או בבית ריק...
ביום חמישי אחרי שהסתיימה העבודה... אני מגיע הביתה מיד, ונכנס לעשייה... לכבוד שבת קודש. סידור הבית. שטיפה. וכו'
עד שבת בקושי נוגע בטלפון... ואז מגיעה השבת הקדושה
מוצ"ש בבית עם האשה...
יום ראשון חוזר לעבודה וחוזרים הניסיונות.

תשאלו למה הטלפון שלי עוד בכיס. שאלה טובה. אני בבעיה.
יש לי חסימה על המכשיר אבל למדתי לפרוץ אותה.
ולפעמים אני מצליח לפעמים לא.
כשאני לא מצליח לפרוץ אותה, אני אומר לעצמי "הנה יופי זאת חסימה חזקה", ואז אני לא מחפש חסימה חזקה יותר.
כשאני מצליח לפרוץ... אני נמצא בנפילה אז בטח שלא אחפש חסימה חזקה יותר.

יש לי אפשרות להשתדרג לחסימה חזקה יותר של נטפרי אבל ממש ממש מתעצל. כבר חודש שאני הולך לעשות את זה, אבל לא עושה את זה.

חסד השם.
פשוט כך
יש סרט ישן... מקווה שמותר לומר את זה פה.
הסרט נקרא Modern Times - זמנים מודרניים.
מתקופת הסרט האילם - סביבות 1930 משהו כזה... שחור לבן.
מאת מורינו ורבינו הרה"ג צ'ארלי צ'פלין זצ"ל חחח
יש שם סצנה מטורפת שאני נהנה לראות 
הוא וחברה שלו מתגנבים לחנות של גלגיליות (רולר)
הוא נועל את הנעליים עם הגלגלים ומתחיל להתגלגל בחנות
אבל כדי להרשים את החברה שלו הוא מכסה את העיניים שלו במטפחת שחורה...
מה שהוא לא יודע זה שבעצם החנות בשיפוצים, ויש שם רצפה שפשוט מסתיימת לה בלי גדר ובלי כלום
והוא נוסע / מתגלגל - איך שלא קוראים לזה... מגיע ממש לשפה, חוזר חזרה,
בלי להבין שהוא היה על שפת תהום.
הוא נהנה ובטוח שהוא מרשים אותה,
אבל בפועל הפנים שלה אומרות חרדה ובעתה...

משום מה המצב שלי מזכיר לי את זה כרגע
אני מתגלגל... יום רודף עוד יום, מלא עשייה,
מלא משימות... אני נזרק בערב על המיטה טראח אין לי כח לכלום

ב"ה בשמחה, כן? חחח

ובינתיים מזהה תוך כדי תנועה מצבים שבזמן אחר בוודאות היו גורמים לי נפילה, אבל כעת אני בתנועה מתמדת... בזרימה כזאת, בלי מאמץ או משהו, פשוט נס. נס תמידי. לא יודע איך אני לא נופל.

מאמין באלוקים.
ורק הוא עוצר אותי מליפול.
אסירות תודה ויום נפלא לכולם.

ברוכשם. ברוכשם. חסדי השם יתברך.

31 ימים זה טיפה יותר משליש דרך אל האתגר של 90 יום.
אתמול היה ז באדר א - אחלה ציון דרך.

שאלה:
עוד מעט אני מגיע ל"שנה מאז שהתחלתי להיות נקי", זה לא רצף כי היו לי נפילות בדרך, אבל לפני כן לא הייתי סופר בכלל ימי נקיות או לכלוך.

איך חוגגים את התאריך?

שלום לכולם,
משתף שאני בסכנה.
אתמול בערב הלכתי לסופר לקניות לשבת... אני הולך לשם כבר שנים, מכיר את רוב העובדים והעובדות שם... אבל אתמול הגיעה עובדת חדשה...
אימאלה ואבאלה, הלסת שלי נשמטה. כמובן שלא אתאר אותה פה...
אמיתי הלב שלי התחיל לפעום בקצב אחר...
ניסיתי לא להסתכל עליה ולא הצלחתי... ועוד הייתי צריך לקבל ממנה איזה שירות... של שקילה...
אלוקים!! הכל אצלה היה 100 אחוז ממה שאני 'אוהב'... הכוונה ממה שאני חולה...
המשכתי לטייל בסופר והלב שלי עדיין היה על 200...

חסד אלוקים התקשרתי לחבר ושיתפתי אותו... הוא אמר לי אוקיי, בוא נירגע, שום דבר לא חדש, אתה חולה, והנה קיבלת תזכורת לכך... זה קצת הוריד לי ממנה, אחרי זה שיתפתי גם את אלוקים וביקשתי רחמים.
הצרה התחילה כשהגעתי הביתה ומסתבר שהילדים נרדמו ואשתי יצאה... אוף. ניסיתי לברוח כמה שאפשר מהטלפון, התעסקתי עם כביסה, עם סידור הבית, עם התינוק שהתעורר... בסוף חזרתי לטלפון אבל ב"ה לא ראיתי בו פוי'...

הבוקר קמתי על הצד הלא טוב... ראיתי סרטון אחד... אמנם באיכות ממש גרועה ועם יותר דיבורים בהתחלה ובקושי מפורש, אבל עזבו זה סתם ניסיון להישמע שלא נפלתי: נכנסתי לאתר פורנו ולחצתי הפעל על סרטון.

ב"ה לא השתמשתי אלא יצאתי מהאינטרנט, כרגע יש לי עבודה ואני מקווה שאצליח לשרוד עד סוף היום.

כמה נורות אזהרה ענקיות.
1. המחלה נמצאת גם כשאני בבית. סכנה.
2. המחלה נמצאת בי גם כשאני בסופר (והייתי עם הילדים...)
3. אני חייב לעשות חסימה חזקה על הטלפון שלי.

מאחל לכולנו יום נקי רק להיום. מקווה שאלוקים יתן לי נכונות לוותר על ההרהורים והפנטזיות. מתפלל לשכוח את כל מה שראיתי אתמול ועורר אצלי תאווה.

תודה לכם.

המחלה נמצאת בכל מקום ובכל רגע ורגע.
אני יכול להגיד על עצמי שזה תוקף אותי אפילו בזמנים טובים שהדברים נראים זורמים טוב אם בבית, הילדים, עבודה. אבל אז זה מגיע מחזיתות אחרות ואצלי הן לרוב משעמום או עייפות.

אוהבים אותך לכבוד השם! 

אשתף שאצלי אמנם הסינון הוא לא הפתרון הסופי..הוא לא ימנע ממני להשתמש אם אני ממש רוצה 
אבל בלי סינון חזק אני נופל כמעט בוודאות!
אולי לא תוך יום אולי אני יכול להחזיק שבוע אבל בלי סינון אני משול לאותו אחד שמטייל בשדה מוקשים מדלג וקופץ ממוקש למוקש.. הרי סופו של דבר כשהריכוז קצת ירד או הדעת תוסח הוא יתפוצץ..

אצלי למדתי בדרך הקשה ודרך חברים שהיה להם את האומץ לומר לי את האמת, שאני לא יכול  להתפלל לאלוקים לקחת לי את התאווה בזמן שאני לא מוכן לוותר עליה,אם אני אחזיק חזק בעט ואבקש מאלוקים שלקח את העט ממני הוא לא יעשה את זה.. רק אם אשחרר את האצבעות מהעט ואתפלל לאלוקים הוא יעשה לי את הנס, ואצלי לוותר על התאווה ולשחרר את האחיזה פירושו להקריב קרבן כמו סינון. 

וכפי שכבר כתבתי זה לא ביטוח 100 אחוז אבל בלי זה אני בסכנה 100 אחוז. 

אוהב אותך ומעריך מאוד את האומץ שלך לשתף בכנות !!!