שיחות הרןאות קכט- עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַיָּדוּעַ דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל הוּא רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד וְאָמַר: אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפְלִין לִפְעָמִים לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לָצֵאת מִשָּׁם צוֹעֲקִין וְצוֹעֲקִין וְצוֹעֲקִין וְהִגְבִּיהַּ יָדָיו קְצָת וְלא אָמַר יוֹתֵר וְאָמַר שֶׁלְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין לָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה שֶׁדַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ (בְּרָכוֹת ט:) וְלא יְבַלְבֵּל עַצְמוֹ כְּלָל כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה לא קדֶם וְלא אַחַר כָּךְ.
