החלטתי להצטרף ולכתוב יומן, בעיקר כדי לשאוב מכם כוחות כי יש פה באמת אנשים מדהימים! 
אז התחלתי את המסע אל החופש והבחירה לפני 6 ימים בעת שהצטרפתי לאתר ולמסע ל-90 יום. ב"ה אלו היו 6 ימים מועלים ויהי רצון שימשיך ככה. 
היום אשתי היקרה נסעה להופעה עם חברה ואני לבד בבית עם הילדים בשעות הקרובות. הילדים ישנים כבר מזמן ועד לפני שבוע היה סוף ברור מאוד לערב כזה. ב"ה היום החלטתי לנצל את הזמן היקר הזה כדי לעבור על חומרים באתר ולקרוא את המדריך. אחר"כ אכין קציצות לשבת, אתקלח ואולי ישאר לי גם זמן ללמוד משהו לראש השנה.
לפני שהתחלתי את התהליך באתר ניסיתי לפתור את העניין הזה בעצמי בכל דרך. הייתי מנתח כל נפילה ונפילה עם עצמי, מנסה למצוא דפוס, גורמים בעיתיים וכד'. רציתי לשתף אתכם במחשבות שלי. אני חילקתי את סוגי הנפילות שהיו לי ל- 3 סוגים של נפילות:
1. נפילה כתוצאה ממתח נפשי/תחושת ריקנות- המתח הנפשי מושפע מלחצים בעבודה ובבית, שעות שינה מועטות וחוסר בשיתוף של מה שעובר עלי. את הנפילות האלו יכולתי להרגיש מרחוק, האדמה תחתי רעדה יומיים-שלושה לפני שהגיע יום השבירה.
2. נפילה כתוצאה מחרדה ודפוסים שהתקבעו- אלו  הנפילות המפתיעות והמרסקות יותר. יכולה להיות תקופה מאוד טובה, אין תחושה של לחצים ומתחים ואני מרגיש טוב, ואז- אשתי לא נמצאת או משהו בסגנון הזה (נניח סיטואציה כמו היום) והמוח ישר משדר לי את המשפט "אתה יודע מה עושים בסיטואציה כזו נכון?- יאללה פורנו". בנפילות מהסוג הזה הרגשתי הכי סמרטוט ריצפה. איך לפני שעה הרגשתי בשמיים ופתאום רק בגלל רעיון שעלה למוח וסיטואציה שמזמנת נפילה איבדתי את כל עמוד השידרה שלי ואני לא מצליח להגיד לא?? קיצר- הגיע מחשבה- המחשבה יצרה חרדה מנפילה ותחושה של חוסר ביטחון עצמי ואז מנגנון שיתוק כזה מילא אותי והוביל אותי לחטא.
3. נפילה מסוג הלקאה עצמית- זו הנפילה שאחרי הנפילה. כשהנפילה ריסקה אותי לגמרי הרגשתי תחושת ריקנות, בדידות ועומס מנטליים כ"כ גדולים בנוסף לתחושה של "אני גם ככה אפס, אז על מי אני עובד" ומפה הדרך קצרה למקלדת.
אשמח אם תכתבו לי אם אתם מרגישים שדייקתי או שאתם מזדהים. אם עלו לכם סוגים נוספים אשמח גם לשמוע!
החלטתי שאני מנסה לחזק את הסוג הראשון ע"י שיתוף תמידי ברגשות ומחשבות (גם פה) והכנסה של תחביבים שעוזרים לביטוי רגשי לחיים שלי (החלטתי ללכת על ציור).
לגבי הסוג השני, אני אנסה לתכנן את הזמנים שידועים כמועדים לפורענות ולמלא את עצמי בתחושה של מסוגלות! אם יש עוד טיפים אשמח לשמוע!
לגבי הסוג השלישי- נקווה שהוא לא יגיע... אבל בכל זאת אשמח לשמוע מה נכון לעשות ברגעים כאלה.
קיצר תודה לכל מי שקורא את זה ועוד יותר למי שמגיב! שיהיה לכולנו לילה טוב ובהצלחה!

שלום רב,

רוח חדשה 

אני חושב שניתחת את זה מצוין אצלי זה גם בדיוק כך, 

לא כ"כ יכול כרגע להמליץ לך כי אני גם עדיין מדשדש בהחלמה 

וישנם חברים ותיקים ממני שיוכלו להוסיף לך טיפים וכד' 

יש לך כושר ניתוח מדהים ועושה את הרושם שאתה אדם איכותי ורציני 

אני בטוח שתצליח 

רוח חדשה יקר

התרשמתי מהניתוח שלך, אני מאוד מזדהה עם חלק מהגורמים לנפילה. אני חושב שזה מאוד חשוב לפתח אסטרטגיה במלחמה מול היצר(כי זו באמת מלחמה..) בדיוק כפי שהוא בתחבולות מפיל אותנו. חלק מהעניין זה האמת להבין מה הגורמים לנפילה ובאילו דרכים להתמודד. אני באופן אישי מנסה לתקוף במישור היותר שטחי כדוגמת חסימה כמעט הרמטית לאינטרנט ובמישור הרוחני כדוגמת לימוד תורה, השתתפות באתר זה ושיתוף קרובים בהתמודדות.
ממליץ לך לגבש תכנית עבודה אישית שתסייע לך להתמודד, שנזכה..

אגב יש לנו שמות דומים שזה קצת מצחיק
רוח נכון

תודה על החיזוק אח יקר 
רציתי את השם שלך אבל היה תפוס 

אזהרה: ספוילר!

תודה רבה אח יקר. ממש מאחל בהצלחה לכולנו!

מסכים איתך לחלוטין... נכון. אין אפוטרופוס לעריות אחרי הכל... 

יש התקדמות ביומן?

היי חברים, רציתי לעדכן מה קורה איתי מאז תחילת התהליך.
ב"ה אני נקי! זה באמת מרגש, כבר 63 יום מאז תחילת התהליך ואני נקי! ולא במלחמה, ולא בהתמודדות מטורפת, פשוט מצליח לבחור בטוב .
הפער בין איך שהרגשתי לפני תחילת התהליך לעכשיו פשוט מטורף. בעבר הרגשתי שלא משנה כמה אני רוצה, מתישהו יפול לי מסך שחור על העיניים שלא תהיה לי דרך להיחלץ ממנו, אבל עכשיו ב"ה אני פשוט מצליח להיות אני, אין מסך שחור.
אז למה זה קורה לדעתי? השקעתי הרבה כדי לתת לעצמי מענים רגשיים אמיתיים ומדוייקים. קודם להבין מה גורמי התיסכול והרגשות השליליים אצלי לעומק ואז לתת להם מענה ממוקד. 
לא יכולתי לעשות את זה לבד. ב"ה ששיתפתי את אשתי היקרה (שעצם השיתוף היה מענה ריגשי חזק מאוד ופשוט הפריד המון רגשות קשים של בושה, פחד, הסתרה וכאב) והיא עזרה לי עם התהליך. התחלתי לזהות מה הדברים שעושים לי טוב בחיים ולהפסיק להתנצל עליהם אלא להבין שאני צריך להשקיע בהם אפילו עוד יותר! לדוג' בעבר הייתי יודע שאני פשוט אוהב לתקן דברים, להרכיב דברים ולהתעסק עם מכשירים. איכשהו תמיד הייתי מתעסק עם הדברים בזמנים תקועים במהלך היום ואז הייתי מרגיש רע שאני מתעסק בשטויות במקום לעזור בבית. היום אני מבין שזה ממש עושה לי טוב ואני יוצר לעצמי פרוייקטים להתעסק איתם! אני כמובן משתדל שזה יהיה בשעות שנוחות לכולם אבל אם אני פתאום מרגיש צורך רגשי חזק אני יכול גם להרשות לעצמי לעשות משהו קטן בזמנים שפחות מתאימים - כי זה חשוב.
בנוסף התחלתי להיפגש עם מטפל תותח בתחום הזוגי והמיני. פגישות שהן נטו בשבילי, בשביל לשמוע אותי, את התיסכולים שלי. מישהו שישמע את הקושי שאני מתמודד איתו עקב כך שלאישתי יש קשיים בחשק המיני כבר כמה שנים. שאנחנו אולי מקיימים יחסים פעם בחודש. מישהו שיתן לי ידע, שיעזור לי להבין את זה ושילמד אותי איך אפשר לשפר את העניינים.
גם עם אשתי אני מנסה לשתף יותר במה שעובר עלי, איך בעבודה, מה מציק לי, מה מטריד אותי, מה מתסכל אותי...
הדברים האלה עוזרים!! למעשה מרגיש לי באופן ברור שזו התרופה האמיתית! לייצר ביטויים רגשיים ולשחרר רגשות בדרכים חיוביות. תנסו את זה! השלבים הם: 
1. ניתור המצב הרגשי שלי- איזה רגשות שליליים חזקים קיימים בנפש שלי, מה הגורמים שלהם? ממש להגיע לעומקם של דברים. תהליך שיכול לקחת קצת זמן ולעיתים קרובות נזקק לעזרה חיצונית.
2. תכנון מענים רגשיים ריאליים ומדוייקים- מה יעשה לי טוב? מה אני צריך? (פורנו אף פעם לא תהיה התשובה ).
3. הקדשת זמן ותשומת לב לביטויים הרגשיים, ניתור תמידי של המצב הרגשי שלי ומתן מענים בזמן אמת- המצב הרגשי שלנו משתנה כל הזמן עקב מאורעות החיים. מדהים לראות שאחרי ששמים על הנפש זרקור פתאום רואים איך דברים שקורים במהלך היום משפיעים ישירות על המצב הריגשי שלנו.

הלוואי והתובנות שלי יעזרו למישהו! והלוואי ואצליח להמשיך בתהליך ושבכל יום אראה עוד כמה קרני אור מבעד למסך השחור הזה! יהי רצון שאמשיך להצליח!! אעדכן אתכם בעז"ה 

מדהים 
בהצלחה

בוקר טוב לכל החברים לדרך!
שמח לעדכן שאני נקי כבר 83 ימים ובעז"ה (!!!) ממש רואה את היעד של 90 הימים מעבר לפינה. 
התחושה ממש נפלאה, הידיעה שאני מצליח לשלוט בעצמי סוף סוף, אחרי כל כך הרבה שנים של תחושת אובדן שליטה, פיצול אישיות.... סוף סוף אני מצליח להיות אני.
אני מרגיש שבשלב הזה אני צריך להזכיר לעצמי שאין פה באמת איזה יעד סופי שאם הגעתי אליו אני יכול להגיד "השלמתי את המשימה". המשימה נמשכת כל החיים. ה' נתן לנו התמודדות לטווח הארוך, לשלוט ביצרנו. אבל בכל זאת, דווקא בהתמודדות כזו שהיא לכל החיים אני חושב שטוב ונכון לעשות לעצמנו שלבים בחיים שבהם אנחנו קוטפים את ההישגים שלנו. אז בעז"ה אחרי שאשלים את 90 הימים אעדכן מה היעד הבא שלי. 
וכדי לתת משמעות ל90 הימים האלה נראה לי שגם אפנק את עצמי באיזו דרך מיוחדת 
בהצלחה לכולנו!!

ברוך השם, איזה יופי, איזה שמחה לכולנו, תהיה חזק ותעדכן אותנו

בוקר טוב חברים יקרים ושותפים לדרך 
אז.. ב"ה בניסי ניסים וגאולה של ממש אני היום מציין 189 ימים של חופש ובחירה.
באמת שהיה כל כך קשה להאמין אז, לפני 189 יום שאגיע לרגע הזה שאני ממש נקי מהתועבה הזו.. שאני חופשי ומאושר וזה ממש פירסום הנס לכתוב את הפוסט הזה!
רציתי לשתף שוב את כל מי שבדרך הקשה הזו את הטכניקות שעזרו ועדיין עוזרות לי.
ראשית, יש ליישר את המחשבה, להבין שאנחנו באמת לא רוצים להיות במקום הזה, להיות ברפש הזה ובטומאה הזו. להבין ולהרגיש שאנחנו רוצים שינוי!
אם אתם כבר שם ועדיין כל פעם מחדש מרגישים שהיצר מפיל אתכם לקרשים ואתם לא מצליחים לעמוד מולו אז צריך להבין את העיקרון הבא: הנפש שלנו נהיית עמוסה מרגשות שונים, חלקם מעמיסים עלינו יותר, חלקם פחות, אבל המועקה, הלחץ, האשמה, הפחד, החרדות, העייפות והמתח שאנחנו חווים ביומיום לא נעלמים לשום מקום. הם יושבים כמו משקעים על הלב והמוח שלנו ודורשים פורקן. הצורך הזה שכ"כ קשה לנו להתגבר עליו, הצורך הזה להיכנס לאתר ולאונן הוא לא איזה שדון קטן שיושב לנו על הכתף ולוחש "תחטא אחי", זו הדרך הקלה והמהירה (והממש לא יעילה לטווח הארוך) של המוח שלנו לפרוק את אותם רגשות קשים. ככה הוא התרגל לעבור כבר שנים! זה דפוס קבוע, יש לו עוד כל מיני דפוסים של פורקן מהיר וקל להשגה כמו לדוגמא אכילה של ממתקים ושוקולדים, עישון, סמים, אלימות... 
אז מה עושים עם זה? מבינים את זה ומטפלים בזה. אני מצאתי שלהיות מודע לעצמי ולמצב הרגשי שלי מאוד עוזר לי. כשאני מרגיש תקופה של לחץ רגשי בעבודה אני ממש מרגיש את זה יושב על הלב ואז אני יודע שהמוח שלי ישלח לי אותות לפורקן. אז אם בעבר הייתי נסחף לאוננות, היום אני משתף את אישתי, כותב, בוחר לעשות דברים כיפיים שיתנו לי פורקן (אישי ואינדבידואלי לכל אחד ואחד), נותן לעצמי יותר שעות שינה, מפחית עומס בעבודה, קובע זמן מוגדר לטפל בדברים שדחיתי ועוד ועוד. לפעמים עצם זה שאני מעלה את הרגש למודעות של עצמי עוזר לי מאוד להרגיע את המצב ולהבין איפה אני נמצא. 
מאחל לכל אחד ואחד פה בהצלחה רבה! אנחנו צדיקים שאנחנו מנסים ולא מוותרים וה' גאה בנו ואוהב אותנו!

אני כ"כ שמח בשבילך!
זה יומן מיוחד מאוד התחברתי לדברים המדוייקים
זכית להרבה  סייעתא דישמיא!
בהצלחה הלאה

תנסו את GYE+ יש שם דברים מדהיהמים!!

היי חברים יקרים, חשבתי שלא אכתוב פה הודעות בסגנון הזה אבל הנה זה קרה... נפלתי.
אחרי יותר מחצי שנה של טהרה אמיתית- זה קרה. אין אפוטרופוס לעריות, באמת אין.
לצערי זה לא קרה פעם אחת, זה היה רצף של 5-6 נפילות בהפרשים של שבוע-שבועיים אחת מהשניה, האחרונה והקשה ביותר היתה אתמול. אתמול זו ממש היתה נפילה של הרס עצמי. לא חשק, לא משיכה, לא כיף... נפילה שבאה מרגשות עזים של כישלון, ייאוש, דאגה, פחד... נפילה שכל מטרתה היא להתחבר ולהעצים את הרגשות האלה. היה סיוט... כמו בולמיה.
אני יושב וכותב וחושב לעצמי: מה נסגר? חזרת לנקודת ההתחלה? נפילה ראשונה- ניחא, אתה יודע שהיו לך לחצים נפשיים באותה תקופה, הרבה רגשות...אבל נפילה שניה? ושלישית? וכ'ו? חזרת לאותו מצב. 
אני יכול לכתוב כל מיני דברים אבל אשמח לתמיכה ולמילות עידוד   הכח של הפורום הזה גדול מאוד.
תודה מראש!