אין עליך! כן כן, אני מדבר עליך! בשיא הרצינות.
אחי היקר לי מאוד! אני כל כך מזדהה איתך, שומע את הכאב והצער. אם כך, תן לי להציע לך להתסכל על זה מזווית קצת אחרת.
התסכול שלך נובע מהפער בין מה שהבטחת לעצמך, ובין המציאות.
כתבת: "הבטחתי לעצמי שזהו, אני לא אפול יותר."
אני חושב שזו מטרה נפלאה, אבל האם במבחן המציאות זה יכול להתקיים? הרי תמיד יש ניסיונות ותמיד יש אפשרות ליפול.
חשוב לי לומר שזה קרה גם לי. בלהט הרגע אמרתי לעצמי שדי, אני מפסיק! אין מצב שאני שוב נופל לתוך הייאוש, למה לי להרגיש מלוכלך? נמאס.
אבל האמת היא שהדרך הכי טובה היא קודם כל מתחילה בפנים ובצעדים קטנים. למה אני מתכוון, אחי?
מטרתו של היצר הרע היא שתרגיש מלוכלך, מגעיל, חוטא, רחוק מה', ואפס מאופס.
מדוע? כי הוא יודע שאתה הרבה יותר מזה. היצר הרע לא משקיע באנשים חלשים, אלא דווקא באנשים החזקים! אתה חזק אחי! גם אם אתה לא מרגיש את זה.
אמר שלמה המלך: "שב
ע יפו
ל צדי
ק וקם". האם כתוב, אדם? האם כתוב יוסי/קובי/פלוני אלמוני? לא! כתוב צדיק!
גם בנפילות עדיין צדיק נשאר צדיק.
מדוע האותיות האחרונות מודגשות?
אם תחבר את כולן ותסדר אותן, תצא המילה: עמלק. עמלק היה העם שרצה להרחיק את הקב"ה מעם ישראל, שהיה הראשון להילחם בהם אחרי יצרית מצרים. כמה חוצפה, וכמה עזות מצח.
לכן רוצה להזכיר לך: שעמלק מגיע דווקא שאתה רוצה לקום. דווקא שאתה רוצה לחזור בתשובה. זה היצר הרע.
אבל אחי - האמת היא: שהחטאים לא מגדירים מי אתה. אתה צדיק שמתמודד. צריך להפריד בין האדם למעשים. והעובדה היא - שאתה באמת רוצה להשתנות!
הרי אתה כתבת בעצמך: "התחלתי לקחת ייעוץ אישי וקורסים מכוונים וגם התחלתי לקרוא הרבה על הנושא".
האם המילים הקשות שכתבת: "אני גם ככה מסריח", מתארות אדם שלוקח קורסים ושמתחרט ומצטער על הנפילות?
אני לא חושב, וזו ההוכחה הכי ברורה שאתה לא מסריח! אפילו לא קרוב!
להיפך! אתה מצטער על כך, וזו בדיוק הנקודה של בעל תשובה. הרי התשובה מורכבת מ:
1. ווידוי בפה על המעשים.
2. חרטה - שכבר קיימת אצלך.
3. קבלה לעתיד - להשתדל שלא ליפול.
נפלת? אל תתייאש, המשך לקום, המשך לעשות תשובה. לעיתים התשובה לא מגיעה מיד, לעיתים לוקח קצת זמן - וזה בסדר! הצעד הראשון הוא לצאת מהייאוש ומהעצב.
כתבת: "בגלל שזה לא היה בתכנון אני יושב מול עצמי מלקה את עצמי כי פשוט אין לי מה לעשות עכשיו".
תשאל את עצמך: האם הלקאה עצמית תעזור? האם היא תורמת לרצון לשנות? האם באמת אין לך מה לעשות?
אני יודע שזו תגובה ראשונית ושהיא לפעמים בלתי נמנעת - החכמה היא היא לעצור אותה בזמן.
הלקאה עצמית רק תוריד אותך יותר. תאהב את עצמך על אף הנפילות. אף אדם לא מושלם.אם הקב"ה כתב שהוא אוהב אותך תמיד על אף הנפילות, למה שלא נאהב את עצמנו? הכוונה היא לא להשלים עם החטא אלא לפחות לא להתייאש ולשכוח את התקווה.
דבר שני, יש מה לעשות! לחזור בתשובה, להשפיע טוב בעולם - בין אם לעזור לאנשים, לעזור לעצמך לקום, להשתמש ביכולות שלך כדי לקדם ולתרום כי כל אחד יכול ומסוגל. יש הרבה אור בקצה המנהרה.
תן לי להציע לך קצת כלים מעשיים, אם זה יעזור עשיתי את שלי, ואם לא, תמשיך לחפש דרכים דרך האתר או פורומים נוספים על מנת למצוא את הכלי שיעזור לך.
אז ככה:
1. נסה להציב מטרה הגיונית שאתה יכול לעמוד בה. היא יכולה להיות שעה/6 שעות/יום. תתחיל בצעד קטן. הצלחת? מצוין, תמשיך לעוד שעה/יום נוסף.
תראה כמה זמן אתה מסוגל.
2. נפלת? אוקי. עצור. מה גרם לך ליפול? האם יש לך אינטרנט מסונן? האם כשאתה נכנס לשירותים עם הפלאפון יש גירוי? אולי כדאי לא להוציא אותו בכלל ולהשאיר בכיס? האם יש פתח שיכול לגרום לך לגירוי שלא סתמת? עשה צעד כדי להקטין כמה שיותר את הסיכויים לגירוי שיביא לנפילה.
3. תזכור תמיד שהקב"ה אוהב אותך. תמיד! כתוב חז"ל: ישראל שחטא - ישראל הוא! אתה תמיד נשאר יהודי, על אף החטאים.
מצחיק שלפעמים אנחנו זוכרים רק את העונשים והחטאים שכתבה התורה, אבל שוכחים שאותה תורה כתבה: "שובה אלי, ואשובה אליכם".
התורה כתבה על התשובה: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: (דברים ל יא-יד).
התשובה היא לא גלגולי שלג ו200 תעניות. לא! אלא דבר פשוט ולא רחוק. תתחיל בקטן ותצמח לאט לאט. ככה זה בעולם. גם עץ גדול, מתחיל בזרע קטן. גם אגם מתחיל בטיפה אחת שמצטרפת להרבה טיפות.
וגם התקווה שאתה חושב שאבדה מתחילה ממעשה טוב, מעוד ניצחון קטן.
יש שיר שכתוב בו: "אין זמן לאכזבות גדולות, חוגגת נצחונות קטנים".
תחגוג ניצחונות קטנים! זו החכמה. בסוף הם יהפכו לנצחון גדול!
אל תתרכז באכזבות, בנפילות אלא ברגעים שכן הצלחת, גם אם לרגע... הקב"ה מעריך זאת יותר מכל דבר.
האם אבא לא ישמח שהבן שלו מנסה ואפילו לרגע להתגבר על קשיים? ברור שישמח, אז תנפנף את עצת היצר ותאמר לו, אני הולך לנצח ובגדול. גם אם אני אפול לפעמים, אני לא לבד. יש לי את הקב"ה, את עצמי, ואני לא היחיד שמתמודד. אני חלק מקהילה שכל מטרתה לצאת ולהתגבר. אני חזק!
סומך עליך אחי, ותזכור - לא לאבד תקווה. אף פעם. זה תהליך שנמשך. זה לא נגמר תוך שבוע / שנה ואפילו לא אחרי 10 שנים. הרעיון הוא להתמיד. לזקוף ראש.
ממליץ לך לצפות בסרטון:
youtu.be/abcVSyYQQl0
מבט מפוכח על התמודדות בשמירת הברית מתוך תורתו של ענק הדור - הרב קוק.
בהצלחה רבה, תמשיך לעדכן. "אין יאוש בעולם כלל!".