שלום אני בערך יומיים פה 
רציתי לדעת איך היה לכם ההתחלת עבודה
אם איזה אתגרים התמודדתם?
עם איזה קשיים או מחשבות באו לכם?
תודה 

הקושי העיקרי בהתחלה זה שינוי התודעה ובניית האמונה בעצמי.
התמודדות עם היאוש שמתעקש לחזור שוב שוב.
התמודדות עם הרצון לברוח לשם מהתסכול.
לקח לי זמן להפנים שהתאווה שלי פה בשביל להישאר לתמיד והתפקיד שלי הוא להתמודד.
התמודדות עם הפחד שאני הולך להפוך לסיר לחץ שרק מתחמם מיום ליום עד שבסוף מתפוצץ...
בהצלחה חבר יקר!

האמת שבתגובות הראשונות שקיבלתי כאן 
כתבו לי שאני חולה ומאוד נפגעתי מזה
היום אני מבין שבאמת יש לי משהו לא תקין במח שעד כמה שאני יסביר לעצמי שאני לא רוצה תאוה
ושזה הורס לי את עולם הרגש והחיבור לאלוקים וגורם לי המון סבל
עדיין באיזשהוא מקום תמיד ישאר במח איזה שהוא חלק שיאיר לי את התאווה באור מושך וכדאי

אבל בעיקר הרגשתי המון הקלה שיש פיתרון לבעיה שלי
ויש אנשים שמבינים את הקושי שלי באמת, כי הם גם שם

אוהב אותך בהצלחה!
תמשיך לבוא לשאול ולשתף!

אני לא חושב שזה נכון "שאנחנו חולים" זה האמת
אני חושב שצריך להסתכל על זה שיש בתוכי משהו "התמכרותי" "דחף חזק"
לא שזה "אני" באמת
זה גם מה שביסרטון שראיתי פה דיבר (באנגלית) על זה שלפעמים מרוב ההתמכרות לפורנו אנחנו טועים לחשוב שזה מי שאנחנו
זה לא "אני" יש משהו בתוכי (מצידי תקרא לזה מה שאתה רוצה,"חולי",אבל זה לא מי שאנחנו באמת)
מעניין אותי לדעת מה באמת אתם חושבים לגבי מה שאמרתי

אתה לגמרי צודק
מהותו של יהודי היא הנשמה, הנפש האלוקית. התאווה לאיסורים ולחומריות מגיעה מהנפש הבהמית.
הטבע האמיתי שלנו הוא "מוח שליט על הלב". אם רק נרצה נוכל לשלוט על התאווה.
המכור כבר לא רוצה כביכול לשלוט. הוא מיואש, שֹבע כשלונות, מתוסכל וכו'.
העניין הוא הרבה עבודה עצמית, להיות רגוע ולהתקדם צעד אחר צעד ולדעת שאף פעם לא מאוחר.
בשורה התחתונה הפיתרון נמצא אצלי בפנים. יהודי הוא "חלק אלו-ה ממעל ממש".

Be Better כתב on 18 מאי 2023 07:09:

בסופו של דבר גם אדם אם סרטן זה לא הוא אבל הוא חולה.
כשאומרים שאנחנו חולים זה לא בא לעשות אותנו פחות טובים 
זה פשוט להודות שמשהו משובש במערכת

כן יש כזה מצב אדם שחולה
אבל זה לא הזהות שלו
הזהות שלו זה בריאות
אם אתה חולה וזה ממי שאתה אז אז איך תאמין שתוכל להשתנות
הרי זה מי "שאתה"
אבל אני מאמין וזה גם האמת "שזה לא מי שאנחנו"
אתה זה לא "התמכרות" "אוננות" פונגרפיה
זה משהו שנדבק אלינו אם זה מהרגלים שחזרנו אליהם
הכי נכון להגיד שזה "הרגל" 
הרי לפני שנים לא היינו ככה,זה הגיע באיזה שלב בחיים הרגל כדי לא להרגיש את הקשיים
אם זה מי שאנחנו היינו צריכים תמיד להיות "מכורים לפורנו" 

נ.ב בלי קשר למה שאני מאמין שזה אמת שזה לא אנחנו (אולי המקום שכרגע אני נמצא,התנהגות שאני רגיל אליה)
אם אתה תופס את עצמך שאתה "חולה" זה מוריד אותך למטה
לרגשות שליליים על עצמך
תכלס לי זה עושה הרגשה רעה בלי קשר שאומרים ככה על בן אדם

תכלס כל הקושי נובע במיוחד שהמוח רגיל לקבל דופמין מהאוננות והצפייה בפורנו
עד שלא מכירים משהו אחר שיתן את ההרגשה הזו
כרגע אני לא יודע מה יכול לתת לי את ההרגשה הזו כמו האוננות אם להיות אמיתי
זה מרגיש לי כמה אני רחוק
כמה אני קטן
שזה מה שאפשר להגיד "מחייה אותי"
כמובן זה לא רק זה,אבל נותן,או נתן בעבר (בתקווה) בוסט ממש רציני
אבל מאמין שאפשר לחיות אחרת
זה חיים גרועים שבשביל להירגע אני צריך את "הסם" של האוננות של "הפנטזיה"