אשתף פה בקטעים שכתבתי מנבכי נפשי ומדם ליבי חלקם אופטימיים חלקם פחות
אלו קטעים שכתבתי בשביל עצמי לא בשביל אף אחד מקווה שהם יגעו בלבבות

הנה הקטע הראשון:

בית פשוט
טקסט בלי ברקס
לא עובר שום טסט
של החיים האמיתיים
של היום יום התמים
מבקש שתסלחי לי
שתאמיני בשבילי
שתראי בי את העתיד
ליום שבו אתמיד
שאז אעבור כמו מלך השוק
ורק את תדעי שזה עלה לי בשיתוק
שנים על גבי שנים של התמודדות
רצון לשנות כישלון גדלות

תן בי אמונה שהפעם זה יהיה אחרת
לקום בבוקר ולא לחיות בסרט
אימה יזע והרבה דמעות
כעס על עצמי צניחה לתהומות
איך קמים ביום שבור וסרוט
איך בונים בית פשוט

משתף אותכם בדחף משמעותי שהיה לי היום שנבע משיעמום זה אחד הטריגרים שלי ואני בתודה על זה שאני מודע לזה אשמח לטיפים בנוגע לשיעמום.

יושב בדד כותב מילים 
מחפש שלווה להתקרב לא-לוהים 
שמח בטוב משתדל להודות גם על הרע 
משרבב לי פה הגיג או שתיים בשירה 
מחפש פשטות ופשיטות בעצמי 
לדון את עצמי לכף זכות 
תודה על כאב 
תודה על צער 
תודה על עכשיו ורק לעכשיו

חבר יקר!
אהבתי את הגיגי ליבך,
מה שעוזר לי כשאני משתעמם
זה לחשוב איך אני יכול להיות בנתינה
כמכור אני תמיד חושב איך אני יכול לקחת ולקחת עוד הנאה מהמושאת תאוה 
או לסחוט מחמאה מאשתי וכו..
כשאני בנתינה אני באמת מתמלא 
זה יכול להיות טלפון לחבר שצריך עידוד
או לעשות קצת כלים או כביסה
בסופו של דבר זה מוציא אותי מהאובססיה סביב עצמי
ומחבר אותי חזרה לעולם ולאלוקים
תודה על התזכורת!
אוהב אותך בהצלחה
משה

הטקסט הבא נולד מתוך תחושה שכל מטרת הנפילה והייאוש היא להקפיא אותי את ליבי את מהותי ואנחנו כל תפקידנו כרגע זה רק לעשות צעד אחד קטן לצאת מהקיפאון לעבור לתנועה נפשית רוחנית פיזית
שנזכה כולנו לחיות בתנועה שבת שלום!

תנועה
יש רגע של "סגר עלינו המדבר"
תחושת ייאוש ומחשבה שלא נותר עוד דבר 
המציאות סוגרת עלינו
הייאוש מפיל חללים מבינינו

הפיתרון הוא לא ברור
מעין שביל מטושטש ושבור
אבל אין ברירה חייבים לפעול לעשות
לבוא מול השבר ו"לשבור אותו מכות"
פשוט לנסוע ולהתקדם הפיתרון אי שם יצוץ בדרך
זה בא לנו תוך כדי תנועה
גולם רק לבינתיים
הדרך היא ערך בערך

אז סתם לידע כללי 
ליום שאולי עוד יגיע ואהיה בו שבר כלי
אחרי עוד התרסקות מפוארת
ואני אצעק ואזעק להוא שם למעלה 
והוא יגיד לי "מה יש'ך סע!"

"מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"