נכנסתי קמת לתקופה של חוסר עניין להלחם.
אני יודע הרבה פעמים שאני יצליח אם אני אלחם אבל אני בוחר בלהדחיק כי אין לי חשק להתאמץ.
אני לא יודע מאיפה זה מגיע לי אבל אני רוצה לדעת.
אני מרגיש מותש מהנושא. רוצה כוחות חדשים...
בעזרת השם לאט לאט.
אני גם מרגיש בדידות לאחרונה יותר....

ben342930@gmail.com

היה לי היום יום נפלא.
ממש. אחד הימים הכי טובים שלי לאחרונה.
הרגשתי מצויין, מסופק ובטוח בעצמי.
עשיתי היום המון...
בקיצור, יום טוב מאד.

בערב נפל עלי עול מסויים, דבר שחייב להיות למחר.
וכבר הייתי גמוררררר.
אבל עשיתי את זה.
באמצע בא לי טריגר, ופשוט נפלתי אליו בלי מלחמה, בלי קרב.
יש לי שני אפשרויות: אני יכל להפיל על העייפות, ויכל לשפוט את עצמי.
אני בוחר בללכת לישון, כי אני לא חושב שאני עכשיו במיטבי להכיל את זה נכון.

לילה טוב שקט ונקי לכולם.

ההההווו אחרי 152 יום הלווי עלי 10 ימים כול הכבוד הרבה הרבה הערכה

רציתי לשתף אתכם במה שכתבתי לעצמי ב'תוכנית הטיסה שלי':

הכי חשוב והכי משמעותי זה הימים הנקיים שאני צובר! הרצף איננו משמעותי בכלל עבור יציאה מההתמכרות, הוא משמש כמנוף כח עבור ההתמודדות היומיומית, שלא יאמר אדם הנה אני נופל ומחר אמשיך בתוכנית שלי, לשם בא הרצף ואומר יש רצף, לא כדי לך להפסיק אותו, אבל הרצף זה לא הדבר שגורם לבן אדם לצאת מההתמכרות, לצורך הדוגמא אם אדם היו לו 200 ימי נקיות מלאות התגברויות, ובתוכם 4 נפילות, הוא נמצא במצב טוב יותר ברמה החיווטית, מאשר אחד שמחזיק ברצף של 90 יום! ואין לו ימים נקיים אחרים. הראיה לזה מהשינוים בתפילה כגון משיב הרוח, שאפי' "יפול" כמה פעמים ויאמר מוריד הטל, מ"מ כשיתמיד ויתעקש להמשיך ולומר משיב הרוח, הוא יצא ממוריד הטל, והכח הזה בא מההתמדה, ולא מהרצף הארוך ללא "נפילות".

וואו כמה זה נכון.
פחות אהבתי את ההשוואה ל90 יום.
אבל זה נכון ההסתכלות התקופתית.
וואו.
תודה לך

נקי 11 יום.
ברוך השם לאט לאט מרגיש טוב יותר.
נותן לעצמי מקום, עם כל הקושי..

אני מסתפק אם לשתף אץ זה או לא.
מצד אחד אולי זה יעוליל למישהו, לתת תקווה. מצד שני, אולי זה יזיק למישהו, הוא ירגיש נחות.
לא יודע.
אז החלטתי שהגישה שממנה אני מגיע זה לתת תקווה, ולא להתגאות.
לתת תקווה בענווה.
אני היום נקי 101 יום.
101 שלפעמים היו קשים בטירוף, ולפעמים קלים בטירוף.
אי אפשר באמת לסכם את התקופה הזו.
רק משתף את החוויה שאני נמצא בה:
ניקיון, נשמה נקיה.
יש לי פניות לחיות, פניות לנשום, פניות לא להיות מפוחד ובמגננה כל הזמן, אלא להיות בן חורין.
זה מסתדר עם פסח, מסתדר עם התקופה.
רוצה לאחל לכל אחד פה, הצלחה בכל התהליך, הצלחה וישועה בדבר שהוא צריך.
זה לא קל, אבל זה שווה.
הקב"ה זיכה אותי, חד שמשמעית.
לא אף אחד אחר.
היתה לי איזו קבלה שמאד עזרה לי בסוג ההתמודדות שלי, שעזרה לי לשמור על ראש נקי.
וראיתי ברכות.
מה שלא האמנתי ה מ ו ן זמן.
תודה רבה לכולכם.
תודה.
בהצלחה מכל הלב.
אח שלכם בחצי מהמובנים...
פסח כשר ושמח.

אם הקבלה שלך יכולה לעזור לאחרים נשמח לדעת.
כן יש ימים קלים, ויש ימים קשים. 
ה' יעזור לך ולנו להרבה ימים טובים ונקיים. 

יש לי כח יקר 

אני גם נפלתי אחרי 122 יום וההרגשה הייתה קשה ולמרות שאמרתי לעצמי אני לא נגרר לאם כבר אז כבר עדיין נפלתי עוד, ועם זאת המשכתי לנסות לטוס אל החופש למרות שהרגשתי כאילו נגמר לי עידן הנקיות שהייתי בו. 

ועד שיום אחד פתחתי את היומן של הדחפים והניצחונות מתחילת התוכנית, ואני קולט שמתוך 141 יום ממתי שנפלתי בפעם הראשונה נפלתי רק 30 פעמים ואז נפל לי הסימון שפעם הייתי נופל 6 פעמים בשבוע ויותר… וכעת שאני בנפילות אחרי הצלחה ענקית אני נפלתי בממוצע אחת לשבוע וקלטתי שגם כשאני בנפילה אני הרבה יותר טוב מפעם. ופשות קיבלתי כמו זריקה של חיות כי הבנתי שאני בעלייה וב״ה אני נקי היום כבר 68 יום מהנפילה האחרונה 

אז מקווה שעזרתי שיהיה לך הצלחה בדרך 

זה קבלה בהקשר לטריגר ספציפי שלי יש.
אני חושב שאצי יש שני טריגרים חזקים.
1. שלא טוב לנפש שלי.
2. שיש לי דברים שמזכירים לי ברגע את המקום הזה המגרה.
והקבלה שלי קשורה לחלק השני,
הרגשתי שבמקלחת כל יום גם אם היה יום טוב ברגע שאני מסתכל כלפי מטה, עולה בי הגעגוע לשוב פעם לחזור לריגוש הזה, כל פעם שאני מתקרב עם היד זה מזכיר לי..... כל הסתכלות במראה....
סוג של קיבלתי על עצמי לשמור על צניעות גם אני מול עצמי.
קראתי על זה באיזור של האיבר היצר הרגע מאד מתמקד, וברגע שנחנו מגיעים עם היצר הזה במגע או בראיה זה סוחף אותנו.
וגיליתי שאם אני לא נוגע, גם לא כשאני עם אשתי במיטה, ולא מסתכל ולא מתמקד על זה כמשהו מיני, זה מקל עלי מאד.
משתף ממקום של אחרי המון עבודה עצמית מטורפת עם תמיכה והכוונה פסיכולוגית.
וזה היה קצת יישורת אחרונה.
מין סיומת.

אני יודע שבתקופות עם לחץ נפשי גבוהה יותר הטריגרים עולים שוב, אבל אני משתדל לשמור מרחק בכללי ובעזרת השם החופש ימשיך.

חותם בניקיון 135 יום.
באהבה לכולכם.
ותודה על שעזרתם לי להגיע עד לכאן.

יש לי את הכח כתב on 03 יוני 2024 11:20:

וואו כמה שזה נכון. 
5 שנים לא הצלחתי לעבור שבועיים נקיים ברצף וברוך ה' אני כבר 19 יום נקי. 
אחד הדברים החזקים שהרווחתי מכל הניסיון חיים זה לא לגעת בו בכלל גם אם אני ממש רוצה 
גם אם בטעות קרה והשתפשף להיות במודעות על זה ולדעת שמגיע ניסיון. 
דבר ראשון שאני עושה שאני נכנס להתקלח זה להוריד את המשקפיים.
ממש התחברתי למה שכתבת

חברים.
אני רוצה לשתף אותכם בהרגשה מעניינת מאד.
הרגשה שאני כרגע לא יודע איך להכיל.

אני לאחרונה חשבתי מה עדיף, האם להמשיך ולספור ימים נקיים כיום שאני עם יותר מ100 יום.
מצד אחד זה שומר על מודעות ועל הרגשה של נצחונות. ושומר עלי בתהליך.
מצד שני זה משאיר אותי בתוך לופ של אחד שיש לו לקסיקון ליפול לשם. וזה קצת מחבר אותי למקום הזה שאני רוצה להתרחק ולשכוח ממנו.
ובעיקר חשבתי לעצמי: להגיע למספר גבוהה זה סיכון גבוהה, כי אם תבא נפילה כמו שהגיעה לי אז אחרי 152 יום, אז זה שובר כי זה הופך להיות הישג של 152 יום שנשבר, ואני לא רוצה לחיות רק בשביל עוד 152 יום.
אני רוצה את הכאן ועכשיו פשוט להיות נקי. ואז גם אם יש נפילה, לא לקשר אותה לכל התקופה.
פשוט להיכנס למקום יום יומי, של אחרי הגמילה.
אני אשמח לדעת חוות דעת על מה אתם חושבים על זה כי אני לא יודע מה נכון בשבילי לעשות...

היום, נכנסתי לפורום, ואז היה לי חשק פתאום למספר את הימים האחרונים שכבר לא ספרתי, היה לי קצת קונפליקט אבל בסוף החלטתי שאני יספור.
וספרתי, וספרתי, ובדיוק היום הגעתי ל 152 יום.
זה הרגשה מעניינת שלא ציפיתי לה.
מין הרגשה מצד אחד של היצג וסגירת מעגל מטורפת, מצד שני הרגשה של פחד כשיש לנו הישגים ביד......
אבל אני גם גאה בעצמי, וגם יודע שהקב"ה כנראה רוצה אותי נקי עכשיו.
אני הרוב מרגיש שהוא עשה כמעט הכל פה, ואני רק יצרתי דברים קטנים בדרך....
בקיצור אני נרגש מפחד מצפה ומסתכל על העבר.....
תודה רבה לכולכם.

אני אשמח שתשתפו אותי מה אתם חושבים שנכון.
זה חשוב לי.
תודה רבה.
ben342930@gmail.com