היי חברים,
כתבתי הודעה ארוכה ורציתי להתחיל את המסע, אבל רצה ה' וההודעה נאבדה לה במקומות שלא קיימים בפורום(אתגר 90 יום לנשואים)
אז הנה אני כאן שוב, מצטט לכם את ההודעה שכתבתי כאן לפני שנתיים, ומרגיש שהיא מדברת אליי ממש, בהצלחה לנו:
"בוקר טוב,
פעם ראשונה שאני כותב על התאווה שלי,
פעם ראשונה שאני מוציא החוצה את החולשה שלי,
פעם ראשונה אני מבטא במילים שאני רוצה לצאת מזה.
שאלתי את עצמי למה הפעם זה יצליח? ואין לי תשובה אמיתית מלבד שהפעם אני הולך על כל הקופה.
הבוקר דיברתי עם חבר והוא חשף בפניי את מה שרציתי לחשוף כל כך הרבה שנים ולא העזתי.
הבוקר הוא שם לי בפנים את האמת המרה- אני לא לבד בסיפור הזה, ויותר חשוב מזה- בלי צעדים משמעותיים זה לא יגמר לעולם.
אז הנה אני כותב כאן בפעם הראשונה ומקווה שלא האחרונה.
אני כותב על החולשות שלי, על הרגשות שלי, ועל העצב- כן העצב הגדול שאני לא שולט בעצמי, שאני חלש (לא כמו שכולם חושבים שאני הכי חזק ומצליח וצדיק).
אני כותב כי אני רוצה שזה יפסק, אפילו לתקופה מסויימת אבל שאני אצליח לראות את האור בקצה המנהרה, אתם יודעים מה לראות אור כלשהו.
אני רואה כאן אנשים שיש להם 500 ימים נקיים ואני שואל את עצמי למה הם פה. הם נקיים.
מצד אחד זה מחזק אותי כי הנה אפשר לצאת מזה, מצד שני זה מפיל אותי חזק. האם גם אחרי 500 יום אני עדיין אהיה במאבק הזה שאני בקושי מצליח לעמוד בו היום..
אתמול הפסקתי והיום אני כבר נלחם.
מקווה שאצליח להחזיק מעמד, מבחינתי כל יום שאני חוזר הבייתה והולך לישון נקי הוא עולם ומלואו.
תודה לכם על הביחד הזה, מקווה שהצעד הזה יתן לי נחת."
מקווה שמתוך המילים האלה ומתוך קדושת שמחת תורה נצליח לצאת למסע הזה מחוזקים יחד.
אשמח לתגובות שלכם ולביחד שרק אתם יודעים לתת.
