תודה על השיתוף אלקנה.
אני חושב שהעלת נקודה מאוד חשובה והיא לעניות דעתי הריגוש.
למה הכוונה? אני מאמין שהדגש הוא לאו דווקא ראיית הסרטונים, אין משהו שלדעתי ישנה או יחדש לך משהו מעבר למה שאתה כבר רגיל, אלא שהנקודה היא הסקרנות והריגוש מעצם הסרטונים החדשים.
מה העלו? מה יש שם? מה הפעם? אולי יהיה משהו חדש שיעניין אותי? וכו' וכדו'
אני חושב שחשוב מאוד לשים את הזרקור על הנקודה הזו כיוון שכל יום הנקודה הזו מזינה את עצמה. בכל יום/ כל מוצ"ש הסרטונים ימשיכו לעלות והריגוש וסקרנות ימשיכו להתגבר - דבר שעלול לכבול אותך לרגש הזה ולציפייה הזו. נדמה שכבר יש לכך השפעה חזקה.
שתי הנקודות הללו, המשיכה והסקרנות יחד עם הריגוש מסבירות מדוע כל כך קשה לסגור או להתנתק. אני מאמין שאתה דווקא כן יכול למצוא את הכוח להתנתק, שאתה דווקא כן מסוגל, אבל נדרשת עבודה יותר מתוחכמת.
הרי הקב"ה אוהב אותך מספיק כדי לזמן את החברים שלך אליך, אבל לאו דווקא כל מוצ"ש הדבר יהיה אפשרי.
ולכן, אולי זו הזדמנות לעשות כמה דברים:
1. אם החברים גרמו לך להסיח את דעתך ולמנוע ממך את ההרגל לצפות בסרטונים ולהיכנס לקבוצה - מה דעתך על לקבוע זמן כל מוצ"ש להיפגש במקום כמו גינה? או פארק? או בית שלך/שלהם כולכם יחד? גם אם זה לא ימנע לגמרי, זה בהחלט יכול לעבוד, אתה כתבת זאת בעצמך. נסה להרים את הכפפה וליצור משהו שיאחד אתכם.
הרגל טוב שיחליף את ההרגל הקיים.
2. כמו כן, הפגישה לבדה אינה יכולה לעזור לגמרי, אני מאמין שאם יש לך דרך למחוק את הקבוצה, כדאי מאוד שזה ייעשה דווקא בזמן שאתה חזק, ולא ברגעי חולשה - לא ברגעים שיש סיכוי שאתה תיפול. בהקשר הזה רצוי גם לחסום את הדרך שבה אתה נכנסת לקבוצה. כלומר, אם מדובר ברשת חברתית כלשהיא, מה דעתך על למחוק את אותה רשת חברית/ האתר המסוים? או לחסום את הגישה אליו? מחיקת קבוצה לבדה - על אף ההישג בפני עצמו, אינה מספיקה לדעתי.
3. גם אם חזרת להרגל וצפית, לא להתייאש. לא להלקות את עצמך אלא להבין שזה הרגל שנדרשת עבודה בשבילו על מנת להפסיקו או להפחית את השימוש בו. אנחנו בני אדם ושינוי כזה דורש עבודה מסודרת וחיזוק היכולות והעזרים שלאט לאט ילמדו אותך על הדרך כיצד להתמודד. אבל אתה חייב לא להתייאש. יש בך כוחות שאתה כרגע יכול לבחון. "בתחבולות תעשה לך מלחמה".
4. אני מאמין שעצם הבנת הבעיה היא חצי מהפתרון כפי שאומר הפתגם הידוע. לכן, לכל בעיה יש פיתרון או דרך שדרכם ניתן לעזור לעצמך בעצמך. אני יודע שקשה מאוד להילחם נגד עצמנו, אבל אתה לא חייב להילחם לבד. אני מעלה את הנקודה הזו כי אני מזהה שיש לך את היכולת. עצם הכתיבה והפניה שלך כאן מעידה על הרצון הרב שטמון בך. זה מצוין!
תזהה את הנקודות הבעיתיות, את השעות בהן אתה מועד לפורענות, מה גורם לדחף להתעורר? אילו דברים יכולים להביא אותך לצפות? מה אני יכול לעשות על מנת למנוע או לפחות לצמצם? וכך תנסה למצוא ולבחון פתרונות שאולי יעזרו להפחית/ לנטרל את אותם מסיחים וטריגרים שעלולים לפתות אותך.
5. מעבר לפגישה עם החברים, מה דעתך על למצוא עיסוק נוסף (במידה והחברים לא יוכלו להיפגש/ שלאחר הפגישה עדיין יש סיכוי ליפול) על מנת שמוצ"ש לא יהיה זמן שממנו אתה מפחד - אלא אדרבא הזמן שבוא אתה דווקא מנסה להתחזק? מנסה לצאת? נסה לחשוב על דברים שאתה אוהב לעשות ואולי תקדיש מזמנך לעשותם - זו דרך מצוינת להשקיע בתחביבים או רצונות שאתה יכול לפתח, אין אחד שאין לו תחביב או דברים שהוא אוהב לעשות. עם קצת מחשבה ניתן למצוא - ובמיוחד אם השהייה בחברת אנשים יכולה להפחית את הדחף, אולי כדאי שתשהה במקומות בהם האנשים נמצאים מסביבך - הסלון, המטבח וכדו'.
נסה באמת לעשות פעולה שלדעתך יכולה לעבוד, לפעמים אנו פוסלים מראש דברים כי אנחנו אומרים לעצמנו: "זה לא יעבוד", "אני לא מאמין", "פעולה פשוטה כזאת נראית לי מגוחכת", אבל יש כלל חשוב: אם לא מנסים לעולם לא נדע אם זה עוזר או לא. לכן ניסוי דרך עשיית פעולה חשובה מאין כמוה! סומך עליך!
השכל לא חונה רק אצלי ולכן אשמח אם תוכל להמשיך לשתף במסע הזה, ולנסות לחשוב גם בעצמך על דרכים או תובנות במהלך הדרך. אני בטוח שגם אם תקדיש כמה דק' ביום לחשוב על דרכים להתגבר זה יכול לעזור והתשובה תצוץ.
אמנם זרקתי כמה כיוונים כי קשה להבין מכמה משפטים על מה בדיוק מדובר כדי לדייק ולתת עצות מוכוונות - אבל אם עצה אחת או תובנה עזרה לך ולו קצת, זה יהיה שכרי.
המון הצלחה, אל תתייאש. תמשיך למרות כל הסיכויים. תמיד יש סיכוי, תמיד אתה אהוב וזה מה שחשוב. שבוע טוב ומבורך!
