אהלן אני די חדש בפורום אבל אני מתמודד איזה 6 שנים.. 
עד לפני המלחמה היה לי גם מאוד מאוד קשה והשיא שלי בשניים האלה היה מקסימום שבועיים, ואז התגייסתי וצהל לא ריחם עלי, ואז הגיעה המלחמה שבגלל שברה את כל מה שעוד איך שהוא בניתי..
אני הייתי לוחם הייתי בשביעי בעזה בלבנון וסוריה וברוך ה' השתחררתי, חברים שלי נפלו, חברים איבדו אברים, אני הייתי טנקיסט והייתי הטנק הראשון של סיירת גולני שהובילה את חטיבת גולני שהובילה את אוגדה 36 (קיצור הייתי טנק ראשון של אוגדה) אז ייצא גם שחיסלנו רק הטנק עשרות מחבלים..
ואז ברוך ה' השתחררתי, אבל גם בלחימה עצמה (אני לא מאמין אשכרה אוננתי גם בעזה אני כזה דפוק) וגם אחרי (אני מרגיש כאילו אני צריך סטרס ואדרנלין ומשהו מעניין) קשה לי בצורה מטורפת להתמודד, אני נופל מלא אני מנסה גם לצאת לדייטים ולהשאיר מאחורי התחלתי להיות מדריך פניימיה ועדיין לא משנה כמה אני ממלא את החיים אני עדיין נופל, לא אוהב להרגיש חלש גם באופי שלי אני אדם כזה שלא מראה חולשה (שברתי את היד והייתי בלי גבס שלושה ימים ולא אמרתי כלום ולא בכיתי ולא כלום וזה בתור תיכוניסט) אני אדם שאין דבר שיותר שונא מלהראות חולשה .
וזה התחום היחידי שאני לא מצליח לא משנה מה אני עושה הייצר שובר אותי, עכשיו אני בשיא של 5 ימים כולה, ולא רואה את זה ולא יודע מאיפה אוסף את הכוחות להמשיך, אני באמת די חדש בפורום ולא הבנתי איך זה עדיין עובד..
אני דיי מיאוש למרות שעכשיו רואה טיפה תקווה בגלל הדייטים שעוזר לי איכשהו לתפוס את עצמי..
כל עוד זה מאנונימי לא אכפת לי לבקש ולצעוק לעזרה, לא רוצה ללכת לפסיכולוג אני לא אדם בעייתי שצריך עזרה..
איזה עצות יש לכם בשביל להמשיך ולהחזיק עוד הרבה ימים (ולהיגמל בכללי) חוץ מללכת לפסיכולוג:)
ממש תודה ומעריך ואשמח לעצות ותגובות;)

אתה לא אדם בעייתי
אבל אולי אתה אדם עם בעיות (כמוני אולי)
שכן
צריך עזרה
כמה שזה נשמע נורא אולי זו המציאות
ואולי זה גם לא נורא
אגב אני מאמין שאין אדם שאין לו בעיות, יש אדם שהבעיות שלו לא משפיעות לו על החיים בצורה משמעותית כ"כ שתגרום לו ללכת לפסיכולוג, אבל לכולם יש בעיות
בהצלחה לכולנו

שלום נשמה יקרה!
תודה שאתה איתנו פה בפורום, משתף ומתייעץ!
ותודה שהיית במלחמה ושמרת על עם ישראל, נשמע חוויה עוצמתית ומאתגרת בכלל ולהיות הטנק הראשון בפרט.

דבר ראשון יש באתר שלנו כמה תוכניות שיכולות לעזור לך. אתה יכול לבנות תכונית מעקב אישית ולבנות לעצמך תוכנית מותאמת אלייך או להתחיל עם תכנית "לטוס אל החופש".
ממליץ לך להסתכל באתר ולראות מה יכול להיות לך לעזר.

דבר שני, כמו כמה חברים בפורום שהעלו דברים סביב המלחמה. נשמע שחווית חוויות לא נעימות ולא פשוטות בכלל. חשוב מאוד לסגור דברים שחווית במהלך השירות הצבאי, ולחזור הבייתה בקשיבות ובהדרגתיות.
מתוך הצורך הזה גם הצבא נותן מענה רחב לכך. ואין צורך לחשוב שאתה "בעייתי" אם אתה הולך לטיפול.
כאשר חווים דברים קשים - יש אנשים שיכולים לעזור לנו לרכך אותם.

אשמח שתגיב פה בחזרה מה דעתך והאם כבר הרכבת תוכנית לחופש.

בהצלחה אח יקר!
אוהבים אותך!

אלון,
צוות תוכן GYE

תודה על השיתוף אחי,
גם לי אחרי הסבבים היו קשיים ונפילות,מניח שזה בגלל כל הסטרס ששמור בפנים.
לעניות דעתי הדבר שהכי מונע וימנע ממך להגמל ולהפסיק ליפול זה האגו. אתה מעיד על עצמך שאתה לא אוהב להראות חולשה ושהדבר שגורם לך לבקש פה עזרה זה כי אתה אנונימי. אתה הגעת למקום הנכון כי רוב האנשים שסובלים מההתמכרות הזו הם אנשים עם אגו שלא מוכנים להודות שיש משהו חזק מהם,שהם לא בעלי שליטה על החיים שלהם כמו שהם רוצים. אני בעצמי בעבודה על ההודאה הזו שאני מה שנקרא חסר אונים מול התאווה כי נפלתי וקמתי עשרות פעמים אם לא יותר.
הצעד הזה שלך הוא כבר שינוי טקטי מול ההתמכרות,שיתוף!
כן זה בסדר להודות שאתה חלש מול זה, אתה יכל להיות סופרמן בדברים אחרים אבל מול התאווה אם נודה באמת אתה לא יכל לבד,זה הקריפטונייט שלך.
תמשיך בדרך הזו, של שיתוף של בקשת עזרה,
אתה לא לבד!
בשורות טובות אחי 

אהלן!

אני עובד סוציאלי קליני ומטפל פרטני, וחשוב לי שתדע שיש גברים רבים אחרי המלחמה שמשתמשים בהורמונים שהאוננות והפורנוגרפיה מייצרים - כתחליף לתרופות הרגעה. 
בעצם הגוף מנסה להרגיע את עצמו והמוח מנסה להרגיע את עצמו והם פונים להתנהגות מהעבר שנתנה הרבה ריגוש והרגעה, ככה יש דחף וגירוי חזק שקשה מאוד להתגבר עליו.

לכן הייתי נזהר מעצירה מוחלטת של הנפילות בתור התחלה, ואולי הייתי במקומך מנסה רק להציב יעד קרוב, קטן. להשיג אותו, ואז להגביר.
נגיד הממוצע שלך זה אחת ליומיים, אז תנסה להחזיק יומיים ועוד שעה. ככה תחזיק כמה פעמים, ואז תעלה ליומיים ושעתיים. ממש תלמד את המוח והגוף שלך - שהם יכולים להסתדר בלי זה ושיש לך יכולת איפוק.

נסה לייצר לך תוכנית פעולה להורדת סטרס, לשחרור החוויות הקשות, לעיבוד הטראומות שעברת. תוכל לחקור באינטרנט על זה.

יש תוכניות של משרד הביטחון לחוגים ופעילויות שהם לא טיפול ומתאימים לחזרה לשגרה. תחפש את זה.

מה אתה חושב?

מעדכן שאני כבר 10 יום נקי ברוך ה'..
החלטתי וישבתי עם עצמי שעות ואמרתי לעצמי שאני מסוגל, תליתי ברכב, ובבית דברים שמזכירים לי את המלחמה (כמו מסבחה מלבנון או מעזה) וזה מזכיר לי שאני מסוגל להכול והכל קטן עלי..
בעזרת ה' עוד חודש אמור ללכת לשבוע שלם של פסיכולוגים, אלך לבד אנונימי שמה אף אחד לא יכיר אותי..
נקווה שיעזור..
ממש ממש תודה לכולם על התגובות..
10 יום זה שיא שלא היה לי כמה שנים טובות, נקווה ומאמין שאמשיך ממש תודה:like:

אלוף אחי שיהיה לך בהצלחה

איזה משמח! שמחים בשמחתך!

אני כל פעם נדהם לראות איך האתר עוזר לאנשים
אתה אשכרה 10 ימים נקי ולא היה לך ככה כמה שנים

אתה לא רק לוחם בגוף
אתה גם לוחם בנפש
אתה תותח 
כל הכבוד
אתה פשוט תותח
גאה בך 
מצדיע לך

תודה רבה לכולם על המחאות והעזרה מאוד חיזק ועזר, אבל היום בלילה נפלתי...
הצלחתי 15 יום שזה שיא של איזה כמה שנים טובות..
מפחד מאוד שזה יוביל להידרדרות וחזרה למה שהייתי!
זה היה 15 ימים קשים של מלחמה תמידית..
יש למישהו טיפ איך לגרום לחזור לתלם ולא לחזור להיות מה שהיה (שלפחות פעם ביום?)
דרך אגב החלטתי לשנות את השם, שנראה לי יותר מתאים  לי 
וחשבתי גם על לפתוח פה שרשור של שיתוף, מה דעתכם?

היי אחי,
ראשית כל הכבוד על ההצלחה של 15 ימים זה לא פשוט.
שנית עליך לדעת שאנו כבני אדם פועלים הרבה בעקבות התת מודע, והשם לוחם יקשר את המח שלך תמידית להתמודדות ולקרב. יש גבול לכמה אדם יכל להלחם ובסוף זה מביא לנפילה.
אתה צריך לשנות טקטיקה ולזהות מה הטריגרים. למל להיות מול המחשב או הסמארט פון בלילה זה טריגר למכורים לפורנו.
לחשוב תמיד על אסור לי ליפול זה גם לא כדאי כי זה כמו להגיד אסור לי לחשוב על פיל סגול כי המח יחשוב רק על זה.
אבל הכי חשוב שקודם כל תשמח על ה15 ימים שהצלחת , תרשום לעצמך מה היו הקשיים העיקריים ומה היה יכל למנוע את הנפילה.