אהלן מה נשמע אני אני בחור ישיבה (דתי לאומי) שמתמודד מתקופת הקורונה עם אוננות ופורנוגרפיה.
כרגע המצב שלי הוא שהמקום היחיד שבו יש לי באמת דחפים הוא בבית, ולכן יכול להיות מצב שאני נמצא בישיבה שבועיים או שלוש ואין לי באמת התמודדות רצינית ואת הזמן הזה אני עובר בקלות. הבעיה היא שאני נמצא בבית, כי יש לי גישה למכשירים לא מסוננים, ופרטיות. ולכן כל פעם שאני מגיע לבית אני מוצף בדחפים חזקים ונופל כמעט כל פעם. ולכן לדעתי דפוס ההתנהגות שלי הוא ליפול דווקא בבית (ובמיוחד בלילה), זה הטריגר הכי חזק שלי.
השאלה אם יש לכם עצות איך לעצור את ההרגל הזה של נפילה בבית?

מאוד מזדהה עם מה שכתבת.. אני בסיטואציה די דומה לשלך
אני חושב שהדרך היא למלא בתוכן חיובי את הזמן בבית, לעבוד גם כשאין דחפים על הדרך להתמודדות ולמצוא שותף אחריות שיתן לך גב ברגעים הקשים.
זה לא פשוט להצליח לעשות את הדרך הזאת וגם אני מתקשה בה אבל אני רואה מהניסיון שללכת ראש בראש כשמגיעים הביתה עם ההתמודדות ובלי עבודה לפני, זה לא מצליח.
כמובן שיש עדיפות ואפילו חובה לעשות גדרים וחסימות, אבל במיוחד בבית קל לפרוץ אותם אז צריך גם את המעבר.

מה קורה אחי? 
הייתי ממליץ לך כמו שאמר מאמין לעסוק בחיובי. עכשיו מה זה אומר? זה אומר לתכנן את הזמן שלך תקבע זמן לספורט, או זמן שאתה מכין בו אוכל, או שאתה יוצא לטייל עם המשפחה או לבד, ופשוט תעשה את זה גם אם אין לך כוח ואפילו אם אתה מרגיש שאתה כבר בדחף אל תוותר לעצמך ופשוט תעשה עם עצמך משהו, מניסיון זה עובד.
ואז אתה חוזר לישיבה עם סיפוק שהצלחת. בכללי כדאי תמיד להוס בעשייה חיובית. 
שיהיה לך בהצלחה אחי

תודה רבה על התשובות נתתם לי חומר למחשבה.
האם תרגול של גלישת דחפים לדוגמה, גם כאשר אין לי דחף יכול לעזור?

מעניין לא ניסיתי

שלום איש יקר!
תודה על השיתוף.
הרבה אנשים באמת יש להם את הזמנים הספיציים שהם יותר מטרגרים אותם.
וקודם כל זה טוב שאתה יודע מה הם.
בהמשך למה שכתבו פה למעלה לעסוק בחיובי כשאתה בבית, הייתי מציע לך לנסות לדייק את הזמנים האלה בצורה ספציפית עוד יותר.
כמו שכתבת זה קורה בבית. 
בדרך כלל בלילה.
נסה לחשוב מה קודם לזה? מה אתה מרגיש? מה יש שם? אולי איזה קושי מול אחד מבני המשפחה? אולי סתם שיעמום? לפני המקלחת? לבד בחדר? נסה לדייק את הזמן והתחושות הספציפיות, ותראה מה מוביל אותך שדווקא בזמנים האלה יש לך דחף.

ולגבי גלישת דחפים, התשובה היא בהחלט כן.
כדי להצליח באמת להפעיל את הכלי הזה בשעת הדחף אתה צריך להתאמן איתו כשהכל לכאורה סבבה.

מה אתה אומר?
בהצלחה, אנחנו פה איתך! 

איך מתרגלים גלישת דחפים כשאין דחפים? אני מתקשה להבין מה לעשות בפועל.

חשבתי קצת על מה שכתבת לי פה, ושמתי לב שזו כנראה מין תחושת שעמום, סוג של ריקנות. זו תחושה שמיעה אצלי רק בלילות, (ובמקרים שאני עובד יום למחרת אז אין לי את התחושה הזאת וגם לרוב לא יהיה נפילות) כאילו מין הרגשה שהנה יש לי זמן פנוי ומיותר שאני חייב למלא. (ברור לי שהתחושה הזאת היא לא נכונה)
ולכן יכול להיות שכשאני אמלא בצורה יותר משמעותית את הזמן שלי היא תחלוף.
האם יש עוד דברים שאפשר לעשות נגד ההרגשה הזאת?

מאמין123 כתב on 17 ספט' 2025 11:44:

התרגיל בעצם נותן הוראות של הפניית תשומת הלב לחלקים שונים בגוף ובנפש, ורק לציין לעצמנו מה גילינו כששמנו את תשומת הלב במוקד אחד, ואז במוקד אחר. פשוט להתבונן מהצד, בלי להתערבב בתוך הגל של הרגש, המחשבה, הגוף..

אז אם אתה עושה את התרגיל, ,והגעת לשלב של לשים לב לדחף וכמה עוצמה יש לו - אם יש 0 עוצמה של דחף, אז תציין לעצמך את זה בדיוק.

(אם זה עדיין לא ברור, הכל טוב, פשוט תצטט את החלקים הספציפיים שאתה לא יודע איך לעשות מתוך ההוראות/ההקלטה של התרגיל ואנסה להסביר אותן בהרחבה)

מנסה123 כתב on 18 ספט' 2025 18:04:

איזה דיוק חשוב!
מעולה!
אם תשים לב, תראה שאתה אפילו יכול לדייק לעצמך כל הזמן עוד ועוד.

ולשאלתך - כאשר אתה מזהה את המקומות האלו שגורמים לנפילה, שם כדאי להכניס משהו אחר.
אם יש שעמום וריקנות, אז לפני שמגיע הדחף לנסות למצוא עיסוק מעשיר. תחביב חדש, לנגן בגיטרה, לצאת לרוץ לצייר... מה שעושה לך טוב.
בנית תכנית אישית לחופש?
בתכנית זה נקרא מעגל כתום, הדברים שגורמים לנפילות (מעגל אדום).
אם תעבוד לך לפי התכנית שתקבע, תמצא את הדברים שיכולים להופיע כאשר המעגל הכתום מגיע.

בהצלחה!

וואו האמת שזה נתן לי הסתכלות חדשה על כך המאבק שלי. פתאום זה נראה קצת יותר פשוט ממה שזה היה לפני. 
תודה רבה!