לפני כשבוע כתבתי שיתוף, שלאחרונה מתגבר לי הרצון ליפול. משום מה השיתוף לא נשלח. 
אשתף עכשיו, מה שקורה בשבוע האחרון, שגלשתי כמה פעמים עם מחשב ללא סינון. לא נכנסתי למקומות מועדים, וגם לא לרשתות חברתיות. אבל דרך יטיוב כן ראיתי. אני לא חושב שהבעיה היא כל כך מה שראיתי, כמו עצם זה שהרשתי לעצמי להיכנס למחשב ללא סינון. זה מחזיר אותי לחשוב על זה. יש לי עכשיו יותר רצון ויותר ניסיון ליפול.
זה לא יאומן, אני כבר נקי 71 יום, משהו שלא היה לי מזמן, ופתאום זה חוזר על עצמו. מזכיר לי ששנה שעבר בתקופה הזו היה לי את אותו סיפור. אינני יודע האם הסיבה היא בגלל שבקיץ יש הרבה טומאה באויר וזה משפיע גם עלי, או שבלי קשר.
בכל מקרה אני מתפלל להקב''ה שיעזור לי למלא את עצמי בטוב, ולשמור על עצמי. ושאעבור את המשבר הזה נקי, ומחוזק. 

אני מזדהה עם מה שכתבת שעיקר הבעיה היא להכנס למחשב בלי סינון, קצת מזכיר לי את הדברים שכתב לאחרונה אורי2 בפוסט חדש 'לסגור את הדלת', ההרגשה בהתחלה היא, מה פתאום אני בכלל לא עושה את זה כדי ליפול, רק לראות איזה משהו מעניין.. אפשר כבר להרגיש בלב קריצה למקומות האסורים, ואז גם אם אנחנו מתגברים שלא ליפול ממש (בכלל לא בטוח שיצליח) אבל היצה"ר כמעט תמיד יצליח להכניס איזה משהו.
בקיצור צריך לעמוד כל הזמן על המשמר, אם יש לי אינטרנט פתוח קשה לי מאד יש משיכה חזקה, המלחמה שלי היא צעד לפני, לשלול מעצמי את האפשרות לכך.
לילה טוב!

שמחה יקירי, כתבתי בפוסט שלך, עוד לפני שראיתי שכבת בשלי.
נכנכסתי לשתף שב''ה אתמול בלילה היו לי נידודי שינה, והיה לי רצון עז להיכנס לגלוש במחשב ללא סינון, במקום בסדר, ולא נכנסתי. וב''ה היום אני מרגיש יותר טוב.
גם עכשיו יש לי רצון כזה, אבל כנראה בגלל שאתמול התגברתי אז היום הרצון חלש יותר.
מסכים שהכי חשוב לדאוג שלא יהיה אפשריות. ואכן צמצמתי הרבה אפשריות, אך עדיין יש לי אפשרות, והניסיון שהמרכזי שלי פשוט להתרחק מהשוליים. אני פשוט לא נוגע בזה.

יקירי,
ראיתי בפוסטים קודמים הרבה דיבורים על הנושא של סינון, הכיוון הכללי היה שבלי עבודה פנימית לא יעזור סינון כי תמיד נמצא את הדרך לעקוף/לקנות חדש וכו'.

מצד שני לפעמים להתנהל עם אינטרנט ללא סינון יכול להיות דומה לתליית סדרת תמונות על קיר החדר ולומר אני מתמודד עושה עבודה פנימית ולא מסתכל, ברור שלא כך צריכה להיות ההתנהלות.
אני לא מכיר אותך ואת מציאות החיים שלך, אבל ברור שבכל מצב שנמצאים צריך לקחת בחשבון את הנושא של סינון טוב, כמו שצריך הכשר טוב על האוכל. ושוב לא באתי להטיף משהו, אני כותב את מהלך המחשבה הפשוט שלי כיהודי מאמין, ומקווה לתת לעוד מישהו חיזוק.

הרבה מאד הצלחה לכולנו, כתבתי לך ג"כ תגובה בפוסט שלי.

אלי שומר אני מעריץ אותך!!!! אני זוכר עוד כשהייתי כאן גוזל צעיר אתה היית ממפיצי האור של הפורום, התגברויות וניסיונות, אני שמח לראות אותך פה. מישהו מוכר...
ה' יתן לך כח לצלוח את אותם רגעים בהם הערפל מכסה את בהירות הדרך והתאווה מבקשת את שלה.
אני כאן איתך (ואתה איתי) ויחד נלך בדרך הישר

אני רוצה לתקן וגם במובן מסוים לבקש סליחה על ההודעה הקודמת שלי בענין סינון,

אני כתבתי מהמקום שלי, שב"ה אין לי שום אינטרנט אחר בבית חוץ מהמחשב והמכשיר של אשתי שעליהם יש לי שליטה, אבל עכשיו נפל לי האסימון בעקבות הודעה אחרת בפורום, שיש כאלו שבכלל מתמודדים ממקום אחר לגמרי, שאין להם שליטה על אינטרנט פרוץ שנמצא בקרבתם,
וואי.. אני לא יודע מה הייתי עושה במצב כזה, זה להתמודד ממקום אחר לגמרי, אני מסיר את הכובע בפני אלו שצריכים להתמודד עם זה ומאחל לכם הרבה מאד הצלחה! הקב"ה איתכם.

אחים יקרים. 
אני חייב לשתף. לפני שלושה ימים, נכנסתי שוב לאינטרנט ללא סינון, הייתי צריך ? [לא בטוח] ואז גלשתי רק קצת, ואחרי יום די מלא בעשייה, בשעה 2 בלילה, עשיתי חיפוש, בדקתי את הסינון הבסיסי של הרשת [יש כזה] ובהתחלה הוא עבד טוב, ואז הוא פתח לי משהו מאד גרוע, גלשתי קרוב לחצי שעה בדברים מבישים, בהתחלה לפני החיפוש, ובהמשך תוך כדי הגלישה, אמרתי לעצמי, זה טירוף אצטרך לאפס קרוב לשבעים יום, מספר שלא הגעתי אליו די מזמן, ובפרט שהפעם שבעים הימים הללו היו בנקיון כמעט מוחלט. - אבל קיימתי בעצמי בריצת רגלים להרע, אין לי כוח לחשוב אני גולש, ומקסימום אאפס [טירוף]. ה' ריחם עלי בפועל, גם הסינון הבסיסי שמר, וכן כשהייתי בתוכו נמנעתי מדברים רבים, מה שעזר לי להחליט לא לאפס, ואז אחרי כחצי שעה הבנתי שאם אמשיך לגלוש, בסוף באמת אפול ואאפס, וסגרתי את המחשב, וברחתי לישון. 
ומאז כבר יומיים יותר קשה לי, כי כשאתה חוזר לזה, זה כמו גחלים שכמעט כולם כבו, ואז עושים נפנוף ושוב האש חוזרת לבעור. 
ב''ה אני יודע, שעם כל הנפנוף שעשיתי, עדיין האש לא חזרה לבעור לגמרי. ואני מאד עובד עכשיו לכבות אותו בחזרה. יותר מדויק לצערי אין לנו שיטה לכבות את אש התאווה שלנו, הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה לתת לה לדעוך, ולא ללבות אותה תוך כדי. 
חשבתי לשתף אתכם כבר לפני יומיים, אבל לא היה לי מספיק זמן. ובפרט שהחלטתי מאז, לעשות כל רגע מה שאני צריך, ויש לי הרבה, ולא להרשות לעצמי לנוח באמצע כי מהניסיון שלי אצלי ההרפיה מהלחץ גורמת לי לנפילות. ולכן רק עכשיו עם תוכניות ממוקדת נכנסתי לכאן לשתף. 
והספקתי לראות טוב את הסירטון על גלישת דחפים. פעם אחרת אנסה את השיטה הזו בצורה ממוקדת.
אוהב אתכם - אלי שומר