היום אני נקי 30 יום, זה היה אמור להיות משמח מאד. אך לא מספיק, לפני שלושה ימים מאוחר בלילה אחרי יום עם הרבה קשיים, הרגשתי שאני צריך לברוח לכבות את הכאב, עם הרפיה במחשב. כן אני יודע לקרוא לילד בשמו. אמרתי לעצמי שאני חייב להיכנס לכאן  ולדבר עם הצ'אט אבל לא היה לי כוח. נכנסתי וגלשתי, בהתחלה סתם דברים מעניינים, ואח''כ כמובן דברים עם תאווה, והגעתי למקומות לא טובים. עצרתי תוך דקות, לא העמקתי חדור, אבל זה גרם לי להרגיש תחושת פיספוס, זה לא חודש פכחן מלא. למחרת בבוקר כבר התכתבתי עם הבוט תכנון, ואני מנסה שוב לראות ולתכנן את עצמי שזה לא יקרה שוב.
מה שכן אני מתזכר את מה שכולנו יודעים, למחרת הגלישה, היה לי יותר רצון לגלוש, הכניעה לתאווה לא מרגיעה, ההפך הנכון.

אני בס"ד הצטרפתי לקבוצות, האמת לא כזה מפחיד כמו שחשבתי, מעניין מאוד ודרך אחרת לגמרי
שמח שהתגברתי על זה
יודע כמה קשהלחשוב על זה
אבל בעיני אין פיתרון אחר
ב"ה נקי כבר 35 יום, לא מובן מאליו בכלל ולא היה כזה דבר בשנים האחרונות

כל הכבוד לך, אשריך, אולי כבר נפגשנו, ואולי עוד ניפגש....