שמחים לקרוא,
שיהיה בהצלחה גם בהמשך.

נקי ושמח (ועייף...).

ממשיך לאתגר השלישי.

הכל עבר ב"ה בשלום עד ש...

באמצע הדרך חזור מהארוע תקפו אותי תאוות כמו שלא תקפו אותי כבר כמה שבועות. חשבתי שאולי כדאי לעצור באמצע הנסיעה ולהגיע לאותו חדר מחשבים... אני עכשיו נמצא ליד החדר מחשבים (עשיתי עיקוף של רבע שעה בנסיעה הביתה כדי להגיע לכאן). השעה חצות וארבעים.

רק לפני שאני מסתער על החטא אמרתי לעצמי שאשתף בפורום. זה בטח לא יזיק.

כתבתי עוד מונולוג שלם אבל הפלאפון נכבה וזה נמחק. העיקר שזה עזר לי להרפות מהחטא ולהחליט לחזור הביתה.
עכשיו ממשיך בנסיעה הביתה נקי ב"ה

מודה לה' בלב מלא אושר על יום נקי.
פחות חשוב לי זה שלא איפסתי את ה47 יום. יותר חשוב לי שלא איפסתי את היום הזה.
זה לא יאומן בעיניי

אין ספק שאני צריך לעשות חשבון נפש ולנסות לעקור ממני פחדים, אשמות, גאווה ועוד מידות שנוטות להופיע אצלי באירועים חברתיים מיוחדים ושמעודדות אותי לברוח לתאווה המסכנה.
איך אעשה את זה?

"איזהו גיבור הכובש את יצרו"
אני חושב על הכח העצום של היצר, לא סתם חז"ל אומרים אם אין הקב"ה עוזר לו אינו יכול לו.
הוא לקח אותך, סחב אותך, אתה כותב בפורום והוא מצליח לסובב אותך ולהאריך את הדרך ב- 15 דק'. זה נורא!

אבל מנגד, מזדקר לפני גיבור עצום, איש ישראלי.

וודאי שהקב"ה ישב בשמיים ואמר למלאכי השרת: חזו, חזו בני חביבי!

וואו!
מצדיע לך.

מדהים!
מעריץ אותך על זה!
זה לא יאומן עד כמה כתיבה משחררת ומרגיעה, אני חושב שעד כה זו התובנה החשובה ביותר שלקחתי מהמקום הזה. לפעמים אחרי שהתקבלה החלטה הכי ברורה וחד משמעית שיכולה להיות, הכתיבה פשוט מעלימה אותה.
וגם שמתי לב שאצלי לפני נפילות, האסטרטגיה של היצר הייתה להגיד לי - אל תכתוב, אל תחשוב על מה אתה חושב, תפסיק לנתח את עצמך ואת הקונפליקטים שלך ופשוט תראה קצת פורנו.
לכן כיום הכלי העיקרי שלי הוא להקפיד על כתיבה קבועה של המחשבות שלי, גם בימים טובים וגם בעיתות משבר, וככה להישאר כל הזמן במודעות לרחשי ליבי ובשליטה עצמית.

הגמ' בסוכה (נב:) אמר ר' שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנא': "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו". ואלמלא הקב"ה שעוזרו לו, אינו יכול לו, שנא': "ה' לא יעזבנו בידוולא ירשיענו בהשפטו"
הר' ד"ר טווערסקי שליט"א אמר, המוות כאן הוא מוות רוחני ונפשי. היצר הרע מנסה לנתק אתנו מהקב"ה. וגם ליגרום לנו להרגיש משוקצים, דפוקים, וכאילו שהקב"ה כבר לא אוהב אותנו יותר, חלילה. וצריך להתפלל לקב"ה שלא ניפול לידיים של היצר הרע, ונחשוב חלילה שאבדה התקווה. רק הקב"ה יכול מולו.
אוהב

תודה לכולכם. אני חייב בין השאר גם לכם את הנקיות של אתמול. אם לא הייתם כאן לא באמת היה לי ממש איפה לכתוב ולשתף...

אגב- lglg, ה58 ימי נקיות שלך, גם אם חלק היו אולי קצת של יובש, נותנים לי השראה. ואתה עוד רווק! אשריך

איש ישראלי, קראתי את השתלשלות... דמעות בעיני, 
שמח בשמחתך!!!!!
תודה רבה שהוכחת לי, שגם על פיתחו של חטא, אפשר לחזור אחורה לקחת אוויר. לכתוב, 
להוריד את הראש ולתת לגל לעבור.

תודה רבה!!!!

היה לי יום לא פשוט.
בדקתי האם בכל זאת יש לי אפשרות טכנית למצוא תועבה במחשב המסונן שלי. רק להבין מה האופציות, ואחר כך להחליט האם ליפול...

קלאסי שככה מתחילות הנפילות שלי. לא נופל מיד, אלא רק 'משתעשע' בבדיקה אם יש אפשרות.

אני צריך לעשות משהו חדש בשביל ההחלמה.
לעשות היום משהו שלא עשיתי אתמול.
רק זה יגדיל את הסיכוי שאצליח מחר בעזרת ה' לבחור בחיים.
הרי מחר אני במקום בלי סינונים. 
עלי להתרחק מהיובש ולחתור לנקיות.

קבלה קטנה ב"נ - להתחיל לקרוא באופן יומיומי בספר של עבודת הנפש שקניתי לאחרונה. 

נקודה שעלי להזכיר לעצמי - עלי לשמוח בחלקי. לשמוח בחלקיות שלי. לא להתנות את השמחה שלי במימוש הפנטזיה שהיתה לי בבוקר לגבי כמות ההספקים שצפויה לי היום...
עבדתי היום בסך הכל בסדר? זה אחלה! שמח בזה!

אתרכז רק ביממה הקרובה - עלי לבחור בחיים ולהיות בעזרת ה' נקי ושמח

יש לי קצת תחושה לפעמים שאני מוותר על משהו. ש"הלוואי והייתי יכול בכל זאת קצת להשתחרר". "הלוואי ואולי מחר קצת אפול ולא אשלוט על עצמי", "זה יהיה כל כך נחמד...", "זה לא כזה נורא..".

אך, האם אני רוצה להמשיך להיות 'נפול'?
האם אני לא רוצה להיות באמת נקי? האם אני לא מעדיף שלילדיי יהיה אבא נקי? האם אני לא מעדיף להיות צלול ופיכח? האם אני לא רוצה להתקדם? האם לא יותר נחמד שלא לבזבז את האנרגיות שלי על ההבל הזה? האם אני לא מעדיף להיות 'שמור' לאשתי? להיות איש ישראלי דבק בה'?

בעזרת ה' אני מחויב רק ליממה הקרובה לדבוק בחיים.
באמת שזה נראה לי קצת מעל הטבע, אבל מתפלל שה' יעזור לי ולכל חברי האתר היקר הזה.

מי שענה לאסירות תודה, סוד הכניעה ועוד חברים רבים הוא יעננו