ב"ה אני עדיין נקי מאז שאני פה,  כבר עשרה ימים. אומנם בעבר היו לי גם חודשים של נקיות, אבל בתקופה האחרונה לא כ"כ הצלחתי עד עכשיו להחזיק רצף של כמה ימים.
אז ניראה לי שמן הראוי ולתועלת (לי, ואולי גם לשכמותי) לשאול את עצמי - מה קרה? מה נשתנו עשרת הלילות האחרונים מכל הלילות של השנה האחרונה?
לכאורה לא השתנה כלום, לא הצטרפתי לקבוצה וכ'ו, את הכלים הנוספים באתר כבר הכרתי, אז מה הפלא שחוללה ההירשמות שלי לכאן?
לדעתי אחד הדברים שמאפיין את הבעיה שלי בתקופה האחרונה, בעיקר מחוסר זמן, היא שהנפילות שלי סמוכות לשינה. אני מאונן שניה לפני שאני נטרק למיטה, ולא מספיק בכלל לחוות את חווית ה'אחרי' הנוראית והחשובה כ"כ. בבוקר, כדי להצליח לקום, אני משכנע את עצמי שלא קרה שום דבר אתמול בלילה, שוכח וממשיך בחיים, ובעצם חי בהכחשה.
עד שיצאתי לחופש, ונפלתי עוד כשהשמש הייתה בצד מזרח, ואז כבר אי אפשר לכסות את הבושה בשמיכה, או לשכך את הכאב עם כרית. אני ער אחרי נפילה, איך מתמודדים עם ההרגשה הזאת בכלל?
אז מה שעשיתי זה להירשם לאתר, ומה שהוא נתן לי זה מודעות. נזכרתי במה שהאינטנסביות של הצבא הצליחה להשכיח ממני - אני בבעיה, היא טרם נעלמה. אז אני מעדכן כל יום את הטבלה, קורא וכותב כאן בפורום, או בקיצור - לא נותן לעצמי לשכוח שאני בבעיה.
והמודעות הזאת היא באמת עושה ניסים, פתאום אני מצליח ל'תפוס' את הריפלקס האוטומטי שלי לאוננות ולעצור בזמן. פתאום כשחזרתי לצבא אחרי שכבר ביליתי פה, שמתי לב עד כמה אני מסתובב כמו פרופלו ומחפש בנות (בהתחלה זה ממש הכניס אותי לחרדה, כמו שכתבתי כאן), ורק כששמתי לב יכלתי לפחות לנסות להגיד לעצמי לא.
וככוחה של המודעות "זה לעומת זה עשה אלוהים" כך כוחה של ההכחשה. שמעתי פעם שאפשר לראות זאת בסיפור של פילגש בגבעה, כשהלוי פונה לגופתה המתה של פילגשו:"קומי ונלכה", (שופטים י'ט) כמנסה בכוח להכחיש את כל הסיטואציה .
מדהים איך יכלתי להסתובב כ"כ הרבה זמן ולהתעלם לחלוטין מהבעיה. לא עסקתי בזה, חשבתי שכך ראוי: "מה אני ילד בן 16? אני כבר עברתי את השלב הזה בחיים, אני בוגר ישיבה גבוהה, בחור רציני סה"כ, מה לי ולפורום מכורים לתאווה? " חשבתי.
אז עכשיו אני קצת יותר מודע לעצמי, וזה לא להאמין כמה זה עוזר.  אמנם בכלל לא היו קלים עשרת הימים האחרונים, אך לפחות לא הפסדתי ללא קרב. מה מכאן? עוד לא יודע. מבחינתי הספינה יצאה שוב לדרך, יכול להיות שנתקל בסופות, אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק דרך איפה נפליג, אבל מאמינים שיום יבוא ונעגון ליד אי של שפיות.
גם כשזה יקרה - נצטרך להישאר עם יד על הדופק, לוודא שלא כמו רבב"ח עלינו בטעות על גב של דג ענק שעומד להתהפך...
שוב תודה רבה לקב"ה ולכל האנשים הנפלאים כאן על עשרה ימים נקיים. 

שלום לך חבר .

גם אני חדש כאן באתר.

גם אני חש כמוך. שכן פחות או יותר מן היום שבו נכנסתי לכאן אני נקי. ואני גם ביום העשירי הגמילה שלי.

אני זוכר גם כן את האינטנסביות של הצבא. ואת זה שהאינטנסיביות עוזרת.

זה מה שאמרו חזל שעמום מביא לידי חטא. כשאר עסוקים וסדר היום מלא זה עוזר מאד להמנע מן הנפילה.

כך אני מרגיש אצלי, וכך אני מנסה למלא את היום שלי עד כמה שניתן.

בכל  אופן שמחתי לקרוא את דבריך. מאחל לך הצלחה גדולה. 

בוא נעזור אחד לשני - ומתוך עזרה זו  -נצליח.

הלב,

שלום חברים,

עשרה ימים זה נפלא, שום דבר כאן לא מובן מאליו. אולי אנשים בחוץ לא יבינו על מה ההתרגשות, אבל כאן אנחנו כולם מבינים היטב את זה - כי כולנו באותה סירה.

אין ספק שהמודעות היא חשובה ויש לה חלק גדול אצל כל מי שמצליח להפסיק, יחד עם זה אצל הרוב יש צורך בפעולות נוספות, ולא להסתפק רק בידע. לא משנה אם הפעולות זה האזנה לקבוצה טלפונית או עשרים דקות של התעמלות, העיקר הוא לתרגם את הידע הזה למעשים.

בהצלחה!

בוודאי,
כמו שאמרתי, אני עוד לא יודע לאיפה אני לוקח את המסע שלי מכאן, אבל ברור לי שאני בבעיה ושאני צריך לפעול מולה.
תסכים איתי שכל עוד הייתי בהכחשה, לעולם לא הייתי פועל עם אף אחד מהכלים שציינת...

אני מזדהה מאד עם מנגנון ההכחשה שציינת, אצלי הוא פעל שנים בצורה מאד מתוחכמת
 גם כי החלטתי בתור צעיר שלאור נסיבות חיים כאובות במיוחד יש לי רשות להכחיש כי אני באמת צריך את האוננות.. (מה שאולי היה נכון לתקופות חשוכות אלו)
וגם כי לא היה אירוע או מישהו ששם לי את המראה בעוצמה מול העיניים ואמר לי - אתה מכור!
השינוי אצלי קרה כאשר ערכתי אבחון גרפולוגי להיכוון תעסוקתי,
והגרפולוגית פתחה את הנושא מולי, ובעצם הסבירה לי את מנגנון ההתמכרות שלי די לעומק
רק אחרי שהדברים היו מוגדרים לי בראש בזכות האבחון הגרפולוגי (שעסק בעיקרו במשהו אחר לגמרי)
זה דחף אותי ללכת לטיפול רציני, ומשם אני נלחם ונאבק...
בעצם המילים "מלחמה"  / "מאבק" לא מתאימים ... אני מעדיף להגיד "מתמודד" מתוך מודעות!

בס"ד
שלום לך lglg יקר!
שמחתי לשמוע על ימים נקיים
ויותר מזה שראיתי שעדכנת כבר 13 ימי נקיון
מהנסיון שלי הגעת למקום הנכון
אם חפץ נקיון אתה...

בהחלמה ברה מכל הלב...

בהצלחה חבר!!!
אני נקי 7 ימים ומתרגש כאלו עברה שנה ומלא בהתרגשות!
כן בעיקר בזכות המקום הנפלא הזה.
רק מקווה שזה ימשיך כך-האמת- שפורנוגרפיה כלל לא חסר לי ולא קשה לי.
אבל אוננות מרגיש כל יום וכל שעה שאני צריך כאילו אני רעב ובטן מקרקרת...גם שאני לא במצב רגשי לא טוב
ואדרבה מרגיש כך אפילו כשיש התרגשות חיובית או סתם משעמום...
בכל אופן היום-להיום אני נקי-מחר זה כבר תלוי בה' אני לבד לא יכול לעשות משהו בנידון.

לא אכנע, מזדהה איתך מאוד, הפורנו מבחינתי הוא רק כדי להזין את האוננות, שהיא הסם האמיתי שלי. חייב להתוודות ש13 הימים האחרונים הם לא חוויה שמחה עבורי, לצערי. זה כמו לוותר על טופי קטן אחרי יום קשה, זה מתסכל. תוסיף לזה שגם תחומים אחרים בחיים שלי לא בדיוק בשיא השגשוג כרגע וזה מוסיף תסכול על תסכול. אין לי מושג אם זה פיזיולוגי או פסיכולוגי, אבל ללא ספק כואב לי.
אז למה אני ממשיך? כי אני מרגיש שזו הזדמנות האחרונה שלי להציל לעצמי את החיים, ואני מוכן לוותר על הכל בשביל להיפרד מהסם הזה, תוך אמונה שחיוניות החיים שלי עוד בוא תבוא עם ריבית.

חולק קצת על המסקנה שלך. הפורנו לא מזין את האוננות, הוא רק משחרר כימיקלים למוח שלך שהם בתורם גורמים לצורך לפורקן בצורת אוננות.

ההתמכרות, המאוד פיזית, לאותם כימיקלים היא זאת שדורשת טיפול.

בסופו של יום אני נופל באוננות בתדירות הרבה יותר גבוהה. אני לא מבין בזה, אבל יכול להיות שעם דמיון מספיק מפותח, מגיעים לאותם כימיקלים רק מכוח הפנטזיה, גם בלי צורך ב'עזרה' ויזואלית.