אני קם חצי מת בבוקר, שותה כוס קפה ומתעקלם,
אבל אם אני פוגם, נופלת עלי שינה ואני נרדם וכל היום חולף לחינם.
הרצון לפגום באיזהו שלב נעשה חזק ממני וזו גם התופעת לוואי שלו.
ואני מפספס את החיים ולא יודע מה יהיה מחר ואיך אני אתמודד עם החיים.

מזדהה מאוד, אחרי נפילה אני חייב לישון. לדעתי, לפחות אצלי, זה כי אני לא מסוגל לעמוד מול עצמי בידיעה שהרגע עשיתי דבר כזה. לדעתי העייפות היא חלק חשוב במערכת ההכחשה המתוחכמת, המשומנת וההרסנית שלנו.

צדיק, 

השינה היא אחד משישים במיתה, כך כתבו חכמים. גם בנפילה אנחנו קצת באותו מצב (משהו שהיה יכול לייצר חיים והתפספס) ולכן יש הרבה דברים משותפים בין השינה לנפילה.

אני אישית כבר כמה ימים בתחושה של חוסר חיים, למרות שאני כבר נקי כמה ימים אני מרגיש כאילו כל ההתמודדויות האחרונות לקחו לי הרבה אנרגיות חיוביות ואני לא מצליח למלא אותן בחזרה.

בעז"ה ישפיע ה' עלינו חסדו ויגזור עלינו שנת חיים טובים ויחד עם החזרה בתשובה שלנו יכריעו את הכף לטובה ולברכה עלינו.

רק חיים ושמחה, אחי היקר !

שלום חבר יקר!

מזדהה מאוד עם דבריך הרצון להשתמש הרבה יותר חזק ממני.
יש לי אובססיה מנטלית שמחייבת אותי כל הזמן לחזור להשתמש במיליון ואחד תירוצים למה הפעם זה יהיה טוב למה הפעם הזאת תספיק למה את זה אני חייב למה זה כל כך מיוחד ועוד..
ושכל החיים שלי מסתובבים סביב זה אני מבין כמה החיים שלי מתפספסים.
רק להיום אני לומד לאט לאט כמה החיים שלי עצרו להתפתח בגיל צעיר.
רק להיום מתפלל לקבל את רמת התיפקוד הנמוכה שלי לחיים ולזכור שאני נולד מחדש ושזה תהליך שדורש סבלנות.

שיהיה לך יום נקי ומנוצל!

אחי היקר! 
הדבר מוכר וידוע לחלוטין..  הריקנות שנשארת אחרי התאווה מולידה את הרצון,  גם אם לא במודע,  להתנתק מהחיים ומפילה עייפות. 
אל תישבר! גם אם נפלת,  אל תיפול לשינה. קטונתי,  אבל המלצה שלי:  תחפש משהו שממריץ אותך,  שמלהיב אותך,  משהו שאתה רוצה לעשות בחיים שלך, תקבע לעצמך מטרה כלשהי ותחליט שלא משנה מה קורה-אתה לא הולך לישון לפני שסיימתי את המשימה. 
בין כך ובין כך - אל תיפול לייאוש.  בסוף תתגבר על הכל. 
עלה והצלח! אוהב אותך! 

אחרי שאנ פוגם, שום דבר כבר לא מעניין אותי, הכל מאבד חיים.
הלמידה היא חסרת משמעות וגם פעולות מכניות (אני אוהב לתקן דברים) ועבודה פיזית הופכים להיות חסרי משמעות וטעם.
בנוסף אני עצמי הופך להיות חלש וממורמר.
וככה זה כל היום, יום יום ואז שבוע, חודש שנה...

אבי מבין את התחושה אחי.  זה חלק מהניסיון.  להילחם בייאוש ובריטניה.  נפלת?  לא נורא!  קמים,  מיד אחרי הנפילה,  חושקים שיניים,  מסתכלים על היצר ואומרים לו: "אני לא אתן לך לשתק אותי עוד.  להרוס יותר ממה שכבר הרסת. " 
צא למלחמה אחי.  לא תירא מהם כי ה' אלוהיך איתך! 

שמעתי איזה תורה של ברסלב, 

שהיצר הרע מפתה אותנו ליפול זה לא נורא ליפול וכו' , ורק פעם אחת, ועזוב תהנה וכו', 
ואחרי החטא הוא בא אלינו כמו התלמיד החכם הכי גדול שיש : איך אתה יכול להתסכל על עצמך ?, תראה
מה עשית, הרסת עולמות, החרבת, ידונו אותך וכו' - בקיצור בא לייאש אותנו,

לפי אותה תורת ברסלב צריך לנהוג בדיוק ההפך, צריכים לחזק את האמירות הפנימיות שלנו לפני
נפילה כדי שלא ניפול ולא להאמין למשחקים של היצר הרע, ולומר, לא אני לא מוכן, אני אאבד את העולם,
אני אחריב עולמות, אני אפגום בברית שכרת השם יתברך עם אברהם אבינו , אני אאבד שליטה ולא מוכן לזה
ועוד, - מה שעובד אלינו כדי שלא נחטא,
ואם חוטאים אז צריכים לעשות בדיוק הפוך ממה שהיצר הרע עושה לנו, ולזלזל בנפילה, ובמאמץ של היצר הרע,
ולומר לו, לא אתייאש, אתעלם עכשיו מהנפילה, ולכשארגע, אחזור לקבה בתשובה, והקבה בוודאי שיקבל
אותי כי אין מידת הקדוש ברוך מידת בשר ודם , ואם אבקש ואתכוון, בטוח יסלח,
ובינינו גם אם אין לנו כח לבקש ממנו סליחה כמו שצריך כי בכל זאת נופלים ליאוש, כאן זה גם המקום לעבוד
על מידת הביטחון , ולומר להשם יתברך, את הטקסט הרגיל של חזרה בתשובה, חטאתי עויתי פשעתי, 
וכו'.. ואפילו אם לא מצליחים לכוון את הלב להשם לומר לו, תשמע אבא יקר , אני לא מצליח להתכוון, 
לו אכנס לעומק הכוונה העצמית כי גם ככה אין לי כח ושבור בעצמי, ואני סומך עליך שאתה מזכה אותי עכשיו
לחזור בתשובה לפניך, אני במכוון לא נכנס לעומק כדי לא ליפול , ומאמין בך שתציל אותי וכבר מחלתי לי...

באהבה.
נאור1

מזכיר לי את הנפילות שלי
שאחרי הנפילה הייתי בורח
השימוש אצלי מביא=בריחה לשינה
השימוש אצלי מביא= בריחה לאוכל 
השימוש אצלי מביא= בריחה לבדידות
השימוש אצלי מביא= לבריחה מהתמודדות
השימוש אצלי מביא= עצבות, דכאון